על אף שהמהלך שמתכנן ממשל ביידן להכפלה של המס על רווחי הון עבור עשירי ארה"ב צפוי להיתקל במכשולים פוליטיים, כך שבסופו של דבר ההערכות הן שיועלה במידה פחותה יותר, בשוק כבר מחשבים את מעקפי המס האפשריים. בין אלה מסתמן גם מעבר מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות לעבר קרנות הסל (ETFים).

"אם המס על רווחי הון יעלה, במידה ותעמוד בפניך אפשרות לעשות שימוש במבנה שמסייע לך להפחית את רווחי ההון, ולתת לך שליטה גבוהה יותר על מתי תרצה להכיר ברווחי האלה – אז כנראה שזה הכיוון שבו תבחר", כך אומר לסוכנות הידיעות בלומברג דויד פרלמן, אסטרטג ETFים ב-UBS.

בל נתבלבל, חשוב להבהיר שהמס על רווחי הון זהה בין אם משקיעים בקרן נאמנות ובין אם משקיעים בקרן סל, אלא שהטריק כביכול הוא ליצור כמה שפחות אירועי מס שימוסו מלכתחילה – ובמבנה שלהן, קרנות הסל פותחות פתח לתרגיל שכזה.

למעשה, כשמשקיע בקרן נאמנות פודה את יחידות ההשתתפות שלו, מנהל הקרן נאלץ מצדו לממש אחזקות של הקרן בכדי לכסות על ההפסדים. מכירה של אחזקות אלו יכולה ליצור עבור המשקיעים שנותרו בקרן אירוע מס במידה ומחיר המכירה של אותן אחזקות היה גבוה מזה בו נרכשו (וכמובן שתקוות המשקיעים היא שהתשואה תהיה חיובית ולא יהיה מדובר בהפסד – עדיין זה לא אומר שהם מעוניינים באירוע מס שכזה).

• קרן סל על אקמן: ETF חדשה תעקוב אחרי התיק של המשקיע המפורסם
• קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשונה מכך, השיטה הנהוגה בקרנות הסל, היא שמנהל הקרן מתאים עצמו לתנועת הכספים ממנה או אליה באמצעות הנפקה של יחידות השתתפות חדשות. כל יחידה כזאת כוללת חשיפה למלוא האחזקות של הקרן, זאת לעומת מנהל קרן הנאמנות כאמור, שבוחר לממש אחזקות ספציפיות. כלומר, כל מימוש מצד משקיע מכוסה כביכול על ידי השקעה של הבא אחריו – הכסף יוצא ונכנס בדיוק אל אותן המניות בה מושקעת קרן הסל.

בסופו של דבר גם המשקיע בקרן הסל ימוסה – אבל זה יקרה כשיבחר בעצמו לצאת מהקרן, ולא בגלל משקיע אחר שיצא ממנה. מעבר לכך, בקרנות הסל עוקבות המדדים מטיבן ישנם פחות אירועי מס (שוב, להוציא מקרים של יציאה מהקרן) כיוון שהפורטפוליו משתנה כשהמדדים עצמם משתנים, בניגוד לקרנות הנאמנות המנהולות, בהן עורכים המנהלים את התיק.

מחקר שנערך בחמש השנים האחרונות ע"י האוניברסיטאות וילאנובה ולהיי ופורסם בדצמבר האחרון מצא שנטל המס הממוצע ב-ETFים היה נמוך ב-0.92% מאשר בקרנות המנוהלות. עוד נכתב כי משקיעים בעלי הון רב העידו כי שיקולי מס גברו מבחינתם על פרמטרים כמו תוצאות ועמלות בהחלטתם לפדות קרן נאמנות.

• ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
• טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

יוזכר כי הממשל בארה"ב צפוי להעלות את המס על רווחי הון לאמריקאים שמרוויחים מעל למיליון דולר בשנה מ-20% כיום ל-39.6%, כשבצירוף המס על רווחי השקעות, שיעור המיסוי עשוי לעלות גם לכ-43.4%. "אין ספק בכך שהתכנית של ביידן להעלות את המס על רווחי הון יכולה להיות ברכה עבור תחום ה-ETFים", כך צוטט בבלומברג נייט ג'רסי, נשיא פירמת ייעוץ ההשקעות "ETF Store". "על אף שקרנות הסל תפסו הגדילו את נתח השוק שלהם בעשור החולף – עדיין יש טריליוני דולרים ש'נעולים' בקרנות הנאמנות אשר פחות יעילות מבחינת מיסוי", הוסיף.

בעוד שבשנה שעברה לקרנות הסל זרמו כחצי טריליון דולרים, בתעשיית קרנות הנאמנות השילו 362 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שאספו בסוכנות הידיעות. באנליזה של חברת CFRA שפורסמה באחרונה נכתב כי רק 3 מתוך 585 ETFים שנדגמו יצרו רווחי הון עבור המשקיעים שלהם. באותה תקופה, 37 מתוך 39 קרנות נאמנות כן יצרו אירועי מס שכאלה.