המיסוי של ביידן עשוי להביא לתנועה של העשירים ל-ETFים: זו הסיבה
על אף שהמהלך שמתכנן ממשל ביידן להכפלה של המס על רווחי הון עבור עשירי ארה"ב צפוי להיתקל במכשולים פוליטיים, כך שבסופו של דבר ההערכות הן שיועלה במידה פחותה יותר, בשוק כבר מחשבים את מעקפי המס האפשריים. בין אלה מסתמן גם מעבר מהשקעה בקרנות נאמנות אקטיביות לעבר קרנות הסל (ETFים).
"אם המס על רווחי הון יעלה, במידה ותעמוד בפניך אפשרות לעשות שימוש במבנה שמסייע לך להפחית את רווחי ההון, ולתת לך שליטה גבוהה יותר על מתי תרצה להכיר ברווחי האלה – אז כנראה שזה הכיוון שבו תבחר", כך אומר לסוכנות הידיעות בלומברג דויד פרלמן, אסטרטג ETFים ב-UBS.
בל נתבלבל, חשוב להבהיר שהמס על רווחי הון זהה בין אם משקיעים בקרן נאמנות ובין אם משקיעים בקרן סל, אלא שהטריק כביכול הוא ליצור כמה שפחות אירועי מס שימוסו מלכתחילה – ובמבנה שלהן, קרנות הסל פותחות פתח לתרגיל שכזה.
למעשה, כשמשקיע בקרן נאמנות פודה את יחידות ההשתתפות שלו, מנהל הקרן נאלץ מצדו לממש אחזקות של הקרן בכדי לכסות על ההפסדים. מכירה של אחזקות אלו יכולה ליצור עבור המשקיעים שנותרו בקרן אירוע מס במידה ומחיר המכירה של אותן אחזקות היה גבוה מזה בו נרכשו (וכמובן שתקוות המשקיעים היא שהתשואה תהיה חיובית ולא יהיה מדובר בהפסד – עדיין זה לא אומר שהם מעוניינים באירוע מס שכזה).
- קרן סל על אקמן: ETF חדשה תעקוב אחרי התיק של המשקיע המפורסם
- קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשונה מכך, השיטה הנהוגה בקרנות הסל, היא שמנהל הקרן מתאים עצמו לתנועת הכספים ממנה או אליה באמצעות הנפקה של יחידות השתתפות חדשות. כל יחידה כזאת כוללת חשיפה למלוא האחזקות של הקרן, זאת לעומת מנהל קרן הנאמנות כאמור, שבוחר לממש אחזקות ספציפיות. כלומר, כל מימוש מצד משקיע מכוסה כביכול על ידי השקעה של הבא אחריו – הכסף יוצא ונכנס בדיוק אל אותן המניות בה מושקעת קרן הסל.
בסופו של דבר גם המשקיע בקרן הסל ימוסה – אבל זה יקרה כשיבחר בעצמו לצאת מהקרן, ולא בגלל משקיע אחר שיצא ממנה. מעבר לכך, בקרנות הסל עוקבות המדדים מטיבן ישנם פחות אירועי מס (שוב, להוציא מקרים של יציאה מהקרן) כיוון שהפורטפוליו משתנה כשהמדדים עצמם משתנים, בניגוד לקרנות הנאמנות המנהולות, בהן עורכים המנהלים את התיק.
מחקר שנערך בחמש השנים האחרונות ע"י האוניברסיטאות וילאנובה ולהיי ופורסם בדצמבר האחרון מצא שנטל המס הממוצע ב-ETFים היה נמוך ב-0.92% מאשר בקרנות המנוהלות. עוד נכתב כי משקיעים בעלי הון רב העידו כי שיקולי מס גברו מבחינתם על פרמטרים כמו תוצאות ועמלות בהחלטתם לפדות קרן נאמנות.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
יוזכר כי הממשל בארה"ב צפוי להעלות את המס על רווחי הון לאמריקאים שמרוויחים מעל למיליון דולר בשנה מ-20% כיום ל-39.6%, כשבצירוף המס על רווחי השקעות, שיעור המיסוי עשוי לעלות גם לכ-43.4%. "אין ספק בכך שהתכנית של ביידן להעלות את המס על רווחי הון יכולה להיות ברכה עבור תחום ה-ETFים", כך צוטט בבלומברג נייט ג'רסי, נשיא פירמת ייעוץ ההשקעות "ETF Store". "על אף שקרנות הסל תפסו הגדילו את נתח השוק שלהם בעשור החולף – עדיין יש טריליוני דולרים ש'נעולים' בקרנות הנאמנות אשר פחות יעילות מבחינת מיסוי", הוסיף.
בעוד שבשנה שעברה לקרנות הסל זרמו כחצי טריליון דולרים, בתעשיית קרנות הנאמנות השילו 362 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שאספו בסוכנות הידיעות. באנליזה של חברת CFRA שפורסמה באחרונה נכתב כי רק 3 מתוך 585 ETFים שנדגמו יצרו רווחי הון עבור המשקיעים שלהם. באותה תקופה, 37 מתוך 39 קרנות נאמנות כן יצרו אירועי מס שכאלה.
- 2.אני 03/05/2021 23:07הגב לתגובה זומתי כבר מישהו ירים את הכפפה ועידה כתבה על השקעות פאסיביות והמחקר של מייק גרין
- 1.משקיע 03/05/2021 21:35הגב לתגובה זועשירי ארצות הברית יוציאו כסף מארצות הברית הרחק בעינו הפקוחה של הממשל. יעבירו כסף קרובים פחות עשירים כדי לשלם פחות מס. לא חסרים טריקים
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
