הביצועים החזקים של קרן פרשינג סקוור של ביל אקמן מושכים עניין הולך וגובר אצל המשקיעים וכעת גם מזמינים 'חיקוי' ממוסדיים. חברת טידאל טראסט הגישה בקשה להשקת קרן סל (ETF) חדשה בשם Vista Shares Pershing Square Select ETF, שתאפשר חשיפה ישירה לאסטרטגיית ההשקעות של אקמן - בעלויות נמוכות ועם יתרונות מיסוי לעומת השקעה ישירה בקרן המקורית של אקמן.

פרשינג סקוור Pershing Square Holdings -0.52%   השיגה מתחילת השנה כמעט 9% תשואה, זה גבוה משמעותית בהשוואה למדד ה-S&P500 שעומד על כ-0.8% תשואה מתחילת השנה לאחר שהחזיר את רוב הירידות ממתיחות המכסים. התשואה העודפת של אקמן, היא תוצאה של מדיניות השקעה אקטיבית בחברות, אקמן דוחף להתייעלות ומנווט את הפעילות העסקית של החברות בהן הוא משקיע וכך מנסה למקסם את ההשקעה הפיננסית. 

הקרן של אקמן הציגה תשואה שנתית ממוצעת של כ-22% בחמש השנים האחרונות, בהשוואה לכ-15% במדד S&P 500. גם בשנה שעברה, שבה היא השיגה תשואה מתונה יחסית של 10%, היא הצליחה לשמור על עקביות ניהולית שביססה את מעמדו של אקמן כמשקיע לטווח ארוך.

מה שתרם בעיקר לתשואת היתר של שהצליחה להשיג הקרן של אקמן הן השקעות שביצע בשתי ענקיות משכנתאות אמריקאיות Fannie Mae ו-Freddie Mac. מניית Fannie Mae, שנסחרת כיום סביב 10.50 דולר, שילשה את ערכה מתחילת השנה, וביחס למחיר לפני כשנה זינקה פי 10. 

• מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם
• ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברות בהן פרשינג השקיעה, רוכשות הלוואות דיור מבנקים ומוסדות פיננסיים, כלומר הן רוכשות את המשכנתאות מהבנקים, מעבירות את הסיכון עליהן ומזרימות חזרה מזומן לבנק, מה שמאפשר למערכת הבנקאית לספק הלוואות דיור נוספות. במקביל החברות האלו מאגדות את ההלואות שרכשו לניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) ומוכרות אותן למשקיעים בשוק ההון מה שיוצר מעגל מתמשך של אשראי ומשפר את הגמישות בשוק הדיור בארצות הברית.

מאז משבר ה'סאב-פריים' שתי החברות הועברו ל"משמורת" תחת רשות הפיקוח הפדרלית FHFA. הן לא הולאמו רשמית אבל הממשלה השתלטה בפועל על הניהול מה שהפך את ההשקעה בהן לפחות אטרקטיבית: כחברות בפיקוח, הן לא רשאיות לחלק דיבידנדים, לבצע רכישות עצמאיות או לגייס הון בצורה חופשית מה שגורם למשקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד להתרחק מכאלו השקעות. כעת, על רקע הערכות כי ממשל טראמפ צפוי לפעול לשחרור החברות האלו מהפיקוח הפדרלי לראשונה מזה למעלה מעשור המשקיעים מצפים שהמניות יקבלו שווי כלכלי "אמיתי".

אקמן, שזיהה את הפוטנציאל בשלב מוקדם, מחזיק כ-220 מיליון מניות של שתי החברות, בשווי כולל של כ-2 מיליארד דולר, מה שהופך את פרשינג סקוור לאחת המחזיקות הגדולות בתחום. הוא הדגיש לאחרונה כי ההשקעה שלו בחברות אלה מבוססת על ציפייה לשינוי מבני משמעותי שהשוק עוד לא מתמחר.

• המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

התיק של פרשינג סקוור

תיק ההשקעות של פרשינג סקוור הוא מרוכז, יש בו כ-11-12 מניות בלבד, שנבחרו בקפידה על בסיס ניתוח מעמיק וחזון ארוך טווח. בין ההחזקות הבולטות נמצאות אובר Uber -3.78%   ו-ברוקפילד Brookfield Asset Management Inc 2.37%  , שהן ביחד מהוות יותר מ-36% מהתיק ומשקפות את האמון של אקמן בחברות עם מנועי צמיחה מבוססי טכנולוגיה ותשתיות. השקעות נוספות כוללות את רסטוראנט ברנד'ס Restaurant Brands International -1.05%   (הבעלים של בורגר קינג ו-Tim Hortons), חברת הנדל"ן Howard Hughes Howard Hughes Holdings 0.07%  , וצ'יפוטלה Chipotle Mexican Grill Inc. 0.36%  , שבה צומצמה ההחזקה אחרי עליות חדות לאורך השנים.

הקרן גם הפחיתה אחזקות בהילטון Hilton Worldwide -0.21%   וב-Canadian Pacific Canadian Pacific Railway Ltd , והוסיפה השקעה משמעותית בחברת השכרות הרכבים הרץ Hertz . 4.91%   ככל הנראה מתוך הערכה לפוטנציאל ההתייעלות של החברה והמעבר שלה לרכבים חשמליים. בנוסף, אקמן מחזיק במניות גוגל Alphabet 1.07%   ומנהל את החשיפה של שני סוגי מניות גוגל.

כאמור השיגה של אקמן מתאפיינת לא רק בבחירת חברות איכותיות אלא גם במעורבות פעילה בניהול שלהן. הוא דוחף להתייעלות תפעולית משפיע על החלטות אסטרטגיות ולפעמים גם מעורב ישירות בקבלת החלטות בחברות שבהן הוא משקיע, מה שמבדיל אותו ממנהלי קרנות פסיביים אחרים.

קרנות סל מחקות 'גורואים'

ההצלחה המתמשכת של פרשינג סקוור היא זו שגרמה לחברת טידאל טראסט להגיש בקשה ל-ETF שיחקה את אסטרטגיית ההשקעות של אקמן. קרן הסל שתקום מיועדת להנגיש את התיק של אקמן למשקיעים פרטיים במיוחד בארה"ב, תוך התגברות על החסמים שיש בקרן המקורית.

פרשינג סקוור נסחרת בדיסקאונט של כ-35% ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה שמוערך ביותר מ-14 מיליארד דולר, לעומת שווי שוק של כ-9.5 מיליארד דולר. זה דיסקאונט שאנחנו רואים גם אצלינו בבורסה ביחס לחברות אחזקות וקרנות שנובע מכך שהשוק מתמחר בחסר חברה שאין לה השפעה ישירה על ההחלטות העסקיות. בנוסף, פרשינג סקוור פחות נגישה למשקיע הפרטי כיוון שהשקעה בה דורשת טופס מס מורכב מסוג PFIC וגם דמי ניהול גבוהים של 1.5% בשנה בתוספת דמי הצלחה של 16% מהרווחים.

ה-ETF החדש מבטיח עלויות ניהול נמוכות יותר, מבנה מס ידידותי וגם שיפור הנגישות והסחירות, כיוון שיהיה ניתן לראשונה להיחשף לאקמן לא רק ב-OTC האמריקאי אלא גם דרך קרן סל שתהיה זמינה בבורסת ניו יורק. עם זאת ככל הנראה לא נראה את הדיסקאונט בתמחור הנכסי בתעודת הסל, וחסרון נוסף ומהותי יהיה שכל שינוי בתיק של אקמן יזכה לעדכון מאוחר בקרן הסל שתצטרך להמתין לדיווחים הרבעוניים של אקמן. העיכוב הזה נותן יתרון למי שיבחר להשקיע בפרשינג סקוור עצמה כיוון ששם הוא יזכה לחשיפה ישירה ובזמן אמת.

השקת קרן הסל הזאת מסמנת עידן חדש שבו אסטרטגיות השקעה של משקיעי-על הופכות לנגישות לקהל הרחב. ההצלחה של ביל אקמן המונעת מתיק מרוכז, בחירת חברות איכותיות ומעורבות אקטיבית בניהול שלהן הופכת אותו לדמות מרכזית במגמה הזו. ייתכן כי זו תהיה יריית הפתיחה במירוץ להשקת קרנות סל נוספות שיעקבו אחר 'גורואי' השקעות וככה יגוונו ויעשירו את נוף שוק ההון הגלובלי.