מה עומד מאחורי הזינוק בתשואות האג"ח של משרד האוצר האמריקאי?
ב-4 באוגוסט אשתקד, הריבית על אג"ח של משרד האוצר האמריקאי ל-10 שנים, עמדה על 0.51%. ב-31 בדצמבר הריבית כבר עמדה על על 0.92%. ביום חמישי האחרון, הריבית על האג"ח שמהווה את הבנצ'מארק לכלל הריביות בשוק האג"ח הגלובלי, נסגר על 1.52% וביום שישי ירד ל-1.44%.
כאמור, התשואות על האג"ח הגיעו לשיא של שנה לקראת סוף השבוע. עוד לא בדיוק ברור מה מביא לשינוי הקיצוני, אבל יש כמה דברים שמשפיעים על התשואות וגם על שוקי המניות והחוב התאגידי.
הראשונה מבין כל הסיבות, היא הציפייה של השוק לעליית האינפלציה בארה"ב. השילוב בין ההתאוששות הכלכלית הצפויה של ארה"ב הודות להתקדמות במאמצי החיסון, יחד עם המאמצים הפיסקליים של הממשל האמריקאי, שצפוי לאשר חבילת חילוץ נוספת של 1.9 טריליון דולר. בשוק צופים לאינפלציה כמו שהייתה בזמן המשבר של 2008.
התחזיות צופות כי האינפלציה כנראה תעקוף את היעד שקבע הפד' ל-2%, אבל היא תהיה כך לזמן מוגבל. חלק מהמשקיעים צופים שהאינפלציה אפילו תעלה בשלב מסוים ל-3%, למרות שקשה להעריך אם הלחץ על המחירים יימשך.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ממוצע ה-Break even לריביות ל-10 שנים, שעוקב אחר הציפיות לאינפלציה מצד מחזיקים ברג"ח מוגן אינפלציה(TIPS), עמד על 2.15%, שזה מעל היעד של 2% שהוצב בפד.
פקטור נוסף הוא החסכונות שיוצרים הצרכנים האמריקאים, שנאלצו לקצץ בהוצאות תרבותיות, אבל גם בתיירות ובכל הפינוקים שהיו רגילים אליהם. הצפי הוא שכשמבצע החיסונים יגיע לשיא, כך גם ההוצאות של משקי הבית, מה שידחוף מחירים של שירותים למעלה, מה שבתמורה יגרום לפד' להעלות את הריבית – למרות שהבנק המרכזי חוזר ואומר שאין כל כוונה כזו.
אבל הניסיונות של ראשי הפד', בהם של היו"ר, ג'רום פאואל, להרגיע את השוק, בטענות כי העלייה בתשואות היא סימן להתחזקות כלכלית – לא בהכרח שכנעו את השוק. כלומר הם לא. העליות בתשואות האג"ח ביום חמישי "סייעו" לשוקי המניות ליפול, כשמשקיעים תמחרו מחדש את ההשקעות שלהם.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
יש כאלה שטוענים שהפחד מהריבית או מהאינפלציה לא מסבירים לבדם את השינוי באג"ח. יש כאלה שחושבים שזה אפקט העדר. שמכירה הובילה למכירה והובילה לנפילות בשווקים, כשמשקיעים סגרו יותר ויותר פוזיציות בחוזים של האג"ח ל-10 שנים – ואלה הביאו לדחיפה למעלה.
- 4.פנחס 01/03/2021 08:23הגב לתגובה זואני דווקא הבנתי שהנפילות היו בגלל שהנפיקו אג"ח ל-7 שנים עם ביקוש נמוך יחסית לממוצע ולכן המחזיקים הגדולים של אגח"ים מכרו אותם כי הם מאמינים שהפד לא יצליח לשמור על הריבית הקצרה נמוכה .
- 3.אילן 01/03/2021 04:20הגב לתגובה זוהריבית ל10 שנים עכשיו היא עדיין מעט פחות מהריבית שהיתה גרע לפני הקורונה. כ שהקורונה פרצה שוק המניות קרס והרבה מזומנים עברו ממניות לאג״ח דבר שהעלה את מחיר האג״ח והוריד את התשואה. עכשיו יש מצב שהמשקיעים מוציאים את המזומנים משוק האג״ח תוך כוונה להעביר אותו למניות בצפייה לעליות נוספות עקב היציאה מהמגיפה בתוספת העידוד הפיננסי של הממשל. ולכן גם זה יכול להיות הסבר לעליות בתשואה של האג״חים.
- 2.RESET 28/02/2021 23:05הגב לתגובה זואינפלציונית -תשננו: אינפלציה- אינפלציה - אינפלציה-לא סתם מדד הסחורות עלה ב75% ממרץ 2020. נדל"ן- סחורות- ביטקוין - כסף -וגם זהב יחגגו באינפלציה גבוה
- 1.ממי 28/02/2021 22:36הגב לתגובה זוארה"ב חייבת כ 27 טריליון דולר. בשנת 2019, ההכנסה של ארה"ב ז"א מיסים פחות הוצאות עמד על אחד טריליון. 2020 ו 2021 יעמדו בהפסד של ממשלת ארה"ב. כל תזוזה של 1% זה 1/4 טריליון בערך שאין לארה"ב כי היא גם ככה בהפסדים. אז הם ידפיסו עוד ועוד ועוד מה שיביא לעליית האינפלציה ...
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי
מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"
צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.
אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.
הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.
המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.
