כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

לשפשף את העיניים: כמה צפוי לקנות ה-ECB בשנה הבאה?

הבנק המרכזי באירופה מציג הלאמה של שוקי האג"ח: עוד לפני ההחלטה הצפויה בחודש הבא, הבנק צפוי לקנות אגרות חוב בסכום הגדול בהרבה מהכמות המונפקת: במקביל, במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה טוענים כי הבנק עשוי להודיע על צעד מפתיע
עמית נעם טל | (10)

התפקיד של הבנקים המרכזיים גדל משמעותית מאז תחילת 2020 לנוכח הזרמות של טריליוני דולרים לשווקים. באופן טבעי, רוב הפוקוס מתמקד בפעולות חסרות התקדים של הפד'. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפד' הוא "המתון" מבין שאר הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם. כך לדוגמא, מאזן הבנק המרכזי באירופה (ECB) עלה בשבוע האחרון לרמה של 6.79 טריליון אירו והוא מאזן מהווה כ-67.3% מהתמ"ג של האיחוד האירופאי. מאזן הפד' עומד  היום על 33.8% "בלבד" מהתמ"ג של ארה"ב.

מי שחושב ששנת 2020 הייתה חריגה - חכו ל-2021. בשוק מצפים היום שהבנק המרכזי באירופה (ECB) יציג תוכנית תמריצים כבר בחודש הבא: הגדלת תוכנית הרכישות בשוקי האג"ח הממשלתי (PEPP) ב-500 מיליארד אירו, כאשר נזכיר כי התוכנית היום עומדת על 1.5 טריליון אירו. 

עד כמה זה חריג? עוד לפי התוכנית החדשה של ה-ECB, מחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה מעלה נתון קריטי במיוחד - סך הרכישות הצפויות של ה-ECB צפוי להיות גדול ב-100 מיליארד אירו מכלל ההנפקות הצפויות בשנה הבאה. עם הגדלה הצפויה של תוכנית ה-PEPP המספר אמור לגדול ל-450 מיליארד אירו!

במילים פשוטות: לא רק שה-ECB צפוי לממן לחלוטין את כל הממשלות באירופה, הוא צפוי להוריד את כמות החוב בשוק - כלכלה חדשה?

נשמע מוגזם? במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה טוענים כי ה-ECB עשוי לאמץ כלי שהשיק הפד' בחודשים האחרונים - "main street lending". מדובר בתוכנית שבה ה-ECB צפוי לקנות את ההלוואות שהבנקים יחלקו לציבור. 

האם זה יצליח להוציא את הכלכלה האירופאית מהקיפאון של 2020? ייתכן אך המפתח נותר בצד הפיסקלי. נזילות במערכת הבנקאית באירופה היא לא הבעיה המרכזית, חוסר הרצון להעניק אשראי מצד הבנקים/לקחת אשראי מצד הצרכנים הוא הבעיה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הריסוק מגיע . להדק חגורות (ל"ת)
    ח 16/11/2020 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    טרמפ משאיר לבידין חובות עצמים שחייב לעלות מסים (ל"ת)
    חיים 16/11/2020 21:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה זה שווה שהבורסה עולה אבל הכלכלה בחובות עצומים משאיר (ל"ת)
    משה 16/11/2020 21:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    זה כל זה לעלות את הגרף למעלה אבל הכלכלה רקובה (ל"ת)
    הנביא 16/11/2020 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    המפולת בקצי המערה כמה שיתפיסו כסף זה לו יעזור לכלכלה (ל"ת)
    הנביא 16/11/2020 21:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 16/11/2020 21:05
    הגב לתגובה זו
    עוד תקום התנועה שתבקש שכולם יקבלו כסף מבלי לעבוד.
  • 4.
    פסיכופטים 16/11/2020 20:57
    הגב לתגובה זו
    ומרחיבים פערים
  • 3.
    כותבי תרחישים 16/11/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
    ומה יהי=כשיפורסם ההחלטה= על ההזרמה? הנבונים טוענים- שעם "פירסום המאזן" -ההחלטה -לבחון,,,, לצאת
  • 2.
    רק מזומן 16/11/2020 20:16
    הגב לתגובה זו
    להחזיק בטחונות לא לתת לבנקים לנהל כספים.הנכלולין הגדולים ביותר זה הבנקאים.חוב שלך תלך לכלא חוב של הבנק ברכה לפקידים מנהלים ובעלי המניות.
  • 1.
    האמיתי 16/11/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    בקיצור מנפחים ומנפחים עד הסוף הרע
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.