פאואל
צילום: gettyimages

הרגע שצימרר את פאואל ב-2013 מופיע שוב לאחר 6 שנים

ב-2013 טען יו"ר הפד' הנוכחי - הרעיון כי "הפד' הופך להיות שבוי של השווקים" גורם לו לצמרמורת. 6 שנים מאוחר יותר, לפאואל אין ברירה אלא להמשיך לספק תמריצים לשוק. הפד' יכול לעצור את ההתערבות בשוק הריפו בינואר?
עמית נעם טל | (7)

"מה יקרה לתוכנית שלנו אם הכלכלה לא תשתף פעולה? אנחנו כעת ב-4 טריליון דולר, זהו בערך המקום שבו המאזן שלנו צפוי לעצור לעת עתה. אם יהיה לנו שני דו"חות תעסוקה חלשים, השוק ידרוש שהמספר הזה יעלה משמעותית. אנחנו עם הפנים ל-5 טריליון דולר. הרעיון שאנחנו שבויים כעת של השוק – מצמרר אותי", כך טען יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, במהלך פגישת הפד' במהלך פגישת הפד' במרץ 2013. 6 שנים מאוחר יותר, נראה כי הרגע שגרם לפאואל להצטמרר הופך שוב למציאות.

הפד' מבצע בחודשים האחרונים הזרקות משמעותיות לשוקי הריפו במטרה למנוע קפיצה של הריביות אשר תוביל לבעיות בכל המערכת הפיננסית. עם זאת, פעולות הפד' יוצרות כעת "לולאת בלהות" עבור הבנק, כאשר קרנות הגידור ממשיכות להגדיל את המינוף שלהן (ויוצרות בעיה גדולה יותר לעתיד).

בשבוע שעבר פרסם ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור.

כאן צריך להבין את אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של הקרנות גידור: רכישה של אג"ח ממשלתיות ומימון הרכישה ע"י קבלת מזומן בשוק הריפו (כנגד אג"ח ממשלתיות) ושוב רכישה כנגד מזומן השוק הריפו... וכן הלאה. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו.

קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון בשוק ה-REPO נעלם, המינוף של קרנות הגידור גורם די מהר לנפילה של קרנות אלו. 

תהליך המינוף של קרנות הגידור: אם הפד' שומר על שוקי הריפו, מי יעצור את תהליך ההתמנפות של קרנות הגידור?

נדגיש כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד במערכת הבנקאית לפני המשבר של 2008, אך הרגולציה על הבנקים מקשה כעת על ביצוע עסקאות מסוג זה. עם זאת, הרגולציה לא מכסה את קרנות הגידור.

פעולות הפד' בשוק הריפו צפויות להגיע לשיא בתחילת ינואר כאשר מאזן הפד' יגיע לרמה של יותר מ-4.5 טריליון דולר. אך אז הפד' יצטרך לקבל החלטה: האם לבצע מחדש את אותן רכישות הריפו שמצד אחד יצילו את קרנות הגידור, אך המינוף של אותם גופים ימשיך לעלות? או לעצור את תהליך המינוף של קרנות הגידור, דבר שצפוי לפגוע פגיעה משמעותית במערכת הבנקאית בארה"ב? 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסכומים שהפד' הזריק לשוקי הריפו בעשורים האחרונים: יכול לא לגלגל אותם בינואר הקרוב? מתוך אתר הפד'

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברננקי 17/12/2019 21:53
    הגב לתגובה זו
    והצלתי את הבנקים .כדי לעצור את זה גם מיתון בסדר גודל של 1929 לא יספיק
  • 3.
    בבלת עם גרפים 17/12/2019 21:31
    הגב לתגובה זו
    סתם מניפולציה חדשותית של כתב שמזמן איבד כל קשר לשוק.הפד מתמרץ את השווקים כי זה הדבר הנכון לעשות
  • 2.
    חילצו את הבנקים ב 2008, אז למה הם ציפו? (ל"ת)
    רבקה 17/12/2019 18:17
    הגב לתגובה זו
  • חזי 17/12/2019 21:56
    הגב לתגובה זו
    עדיין אנחנו משלמים את הצלת הספקולנטים של 1983 1993 הכסף כבר עמוק אצלם בכיסים ואנחנו האזרחים ממשיכים לשלם מיסים כדי לכסות את זה
  • 1.
    אחד שלא מבין 17/12/2019 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי מגביל את הפד מלשחרר עוד ועוד ועוד כסף לשוק ללא הגבלה?! 4.5, 5, 6.....מה זה משנה?
  • בנק ישראל קונה (ל"ת)
    משהו 17/12/2019 21:36
    הגב לתגובה זו
  • זה מה 17/12/2019 21:14
    הגב לתגובה זו
    הדפסה עד אין קץ או עד שהדולאר יפסיק לקרוץ לעולם.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.