בועה
צילום: Istock

חברות מנפחות מניות של עצמן; בינתיים כולם נהנים, אבל...

ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט רוכשות בהיקפים אדירים את המניות של עצמן - מדובר בוויסות וניפוח של מניות החברות; בתרגיל הזה משתמשים גם בארץ - תשאלו את בנק לאומי
ארז ליבנה | (7)

חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם עלו על שיטה. זאת לא שיטה חדשה, זו שיטה של עשרות שנים, אבל היא התעצמה בשנים האחרונות - החברות רוכשות מניות של עצמן, מעלות את שווי המניה ומאפשרת למשקיעי החברה ליהנות ממחירי המניה המאמירים. 

 

על פניו, כולם מרוויחים מהמצב. הן החברה ששווי השוק שלה לרוב עולה והן המשקיעים שמרוויחים כתוצאה מהחזקת המניות (רכישה עצמית היא במובנים רבים סוג של חלוקת דיבידנד). מצב זה יוצר לכאורה פער בין השווי האמיתי של החברות לשווי בבורסה  ועלול לפגוע בהן בטווח הארוך - אם וכאשר יתגלה העיוות.

אך מנגד, יש סברה שטוענת שאותן רכישות עצמיות אינן פוגעות ומעוותות את השווי בשוק - נכון שיש רכישות שוטפות של החברה עצמה שמשפיעות על המסחר השוטף ונכון שעצם הידיעה שהחברה רוכשת את מניותיה משפיע על מחיר השוק והתנהגות המשקיעים, אבל בסוף הכלכלה מנצחת - מול אותם ביקושים, יש גם מוכרים, והשוק בסופו של דבר מאזן את המחיר לשיווי משקל. אלא שבפועל, מסתבר שחברות שעושות רכישות עצמיות נהנות מתמחור נדיב יותר, וגם - בעזרת הרכישה העצמית הן מגדילות את הרווח למניה וזה כשלעצמו מוסיף למחיר המניה.  

הדוגמה של אפל

אם ניקח חברה כמו אפל (סימול: AAPL). שווי השוק של החברה הוא 1.2 טריליון דולר. אין לה רכישות גדולות של פעילויות וטכנולוגיות בשנים האחרונות ומה שכן יש לה זה הר של מזומנים עליו היא יושבת. כמו הדוד סקרוג' של דונלד דאק, מנכ"ל אפל טים קוק שוחה בים של מטבעות זהב ומסרב לשחרר אפילו פרומיל; אלא אם כן זה מעלה את השווי של עצמו.

 

אז מה אפל עושה? האם היא מדווחת על פיתוח טכנולוגיות חדשות? כן, אבל זה לא מדגדג את הקופה שלה. האם היא פותחת סקטורים משמעותיים חדשים של צמיחה? כן, אבל גם זה כסף קטן בשבילה. אנחנו מדברים על חברה עם מעל 100 מיליארד דולר בקופה שצפויה לייצר מעל 50 מיליארד דולר בשנה - מזומן. אז מה החבררה עושה בכסף? היא רוכשת מניות של עצמה ובכך מגדילה בעקיפין את התמורה לבעלי המניות שלה - היא רוכשת מהם מניות, היא מעלה את המחיר בשוק, והיא מגדילה את הרווח למניה (כי הרווח מתחלק אחרי הרכישה במספר מניות גדול יותר)

 

 

במילה אחת: ניפוח

אפל, פייסבוק, IBM, ושורה של חברות ענק דוגלות ברכישות עצמיות ונהנות מאהדת השוק. בתקופה הזו רכישות כאלו מבטאות יתרונות נוספים -  בזמנים של ריביות נמוכות, הכסף הוא זול, כך שוויתור על מזומן לא משפיע על הרווח - אין ירידה משמעותית ברווח הכולל כתוצאה מרכישה עצמית (ומנגד כאמור הרווח למניה עולה).

התהליך של רכישה עצמית מבטא אבסורד מסוים. אפל מוציאה כספים מהקופה, כלומר היא מחלישה את הפוזיציה שלה. מנגד, אותו הפסד מזומנים מעלה את ערך המניה. זו לא השקעה עתידית. זה לא מנוע צמיחה. זה הכסף שהיא "משקיעה" בעצמה. כלומר, אפל מווסתת לעצמה את מחיר המניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

במילים אחרות, זה סוג של ניפוח עצמי.

 

גם אלה שיטענו שכמה מיליארדים עבור אפל זה כמו ללכת למכולת בשבילי או בשבילכם, צריך לזכור שלא לעולם חוסן. הכספים האלו שמשמשים לרכישות עצמיות עשויים להיות חשובים לחברה, בעתיד. 

קחו לדוגמה את ג'נרל אלקטריק (סימול: GE). ענקית הטכנולוגיה שהייתה האפל של העולם עד למהפכת המחשוב. GE הביאה לעולם מנורות להט מסחריות, מקררים ואינספור טכנולוגיות חדשניות בלמעלה מ-125 שנותי קיומה.

 

בעקבות כשלים רבים בניהול החברה עברה להפסדי עתק והמניה צנחה. עד כדי כך מצב החברה גרוע, שבשנה שעברה הוצאה החברה ממדד הדאו ג'ונס והייתה האחרונה מבין כל החברות המקוריות במדד להימחק ממנו. לפני כמה שנים איש לא חשב שמנייתה תתרסק עד כדי כך. המציאות כאמור, חשבה אחרת. היום החברה צריכה מזומנים, פעם היא רכשה בהם מניות של עצמה.

 

הרגולטור לא מתערב

ישנן הרבה סיבות למה חברה ציבורית חייבת להיות שקופה במהלכיה הפיננסיים. הסיבה הראשית היא שהשקיפות מאפשרת לשוק להעריך את שוויין של החברות באופן שישקף את המציאות ובכך לתמחר את המניה הנסחרת באופן ראוי.  

 

בשל הר המזומנים, אפל יכולה להמשיך לווסת את עצמה עוד זמן רב ובכך להסתיר כשלים רבים של החברה. הפרמטר של הרווח למניה יעלה, מחיר המניה יעלה, בזכות רכישה עצמית, לא בגלל העסקים - האם זה מה שהמשקיעים רוצים? לא, אבל הם יתקשו להבין מה מצב הביזנס כשיש הסוואה של רכישה עצמית. 

 

זה לא הולך להשתנות. בחברה האמריקאית הסוגדת לאלוהי הכסף וגם לשליחיה, הסיכוי להתערבות הרגולטורים למנוע את העיוות הזה הוא קלוש. אפילו קלוש מאוד. במיוחד בשל הכוח הרב שחברות הענק צברו ושאותו הם מוציאות לפועל באמצעות לוביסטים חזקים.

לאומי - ויסות מתמשך של מניות הבנק

רכישה עצמית היא כאמור לא עניין חדש, והיא גם תקפה לשוק המקומי. בנק לאומי למשל קונה באופן שוטף מדי יום את מניותיו - מדובר בהיקפים משמעותיים, מדובר ביכולת להשפיע על שער המניה מדי יום, מדובר בתמיכה ואפילו העלאה של שער המניה. אז יגידו לנו שמדובר ברכישות של מתווך/ ברוקר שקיבל הרשאה לקנות את המניות על פי תוכנית הרכישה העצמית. אז מה? זה עדיין לא אומר שיש כאן השפעה על המסחר, שלאומי בעצם משפיע על מניות לאומי, על מחיר המניה. כתבנו כאן על הבעיה - לאומי רוכש מניות לאומי  וזה לא השתנה מאז. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בת שבע 27/11/2019 14:41
    הגב לתגובה זו
    מיסוי הדיבידנד שמגולם ברכישה העצמית היה ממתן את המצב
  • 6.
    היינו בסרט הזה בסיבוב קודם של הויסות. לא למדנו כלום (ל"ת)
    הותיק 27/11/2019 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה קורה 27/11/2019 09:13
    הגב לתגובה זו
    חלק משמעותי מהשכר שעובדי אפל בעולם מקבלים הוא במניות של החברה שאותן הם יכולים לרכוש באחוז משמעותי מהמשכורת מדי חודש ובהנחה ניכרת על מחיר השוק. את המכירה הם יכולים לבצע בתחנות על פני זמן . מה שקורה בעצם זה שאפל קונה מהם את המניות האלה כשהם מחליטים למכור ונוצר לחץ על המניה.
  • 4.
    זיל הזול 27/11/2019 09:00
    הגב לתגובה זו
    כרגיל מועד התפוצצות הבועה קשה עד בלתי אפשרי לחיזוי, בינתיים המשיכו לחגוג!
  • 3.
    מה החידוש בכתבה? 27/11/2019 08:31
    הגב לתגובה זו
    מתי?! למה?! מי יודע?! כרגע שוק עולה הכל טוב
  • 2.
    דירה = קורת גג 27/11/2019 08:16
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 1.
    רב חובל 27/11/2019 07:41
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת הממחישה את המושג קריסה כלכלית בבורסה. כאשר אין מי שינפח את השוק (תזרים המזומנים) של החברה יורד מגיעות הנפילות החזקות. כרגע הכל טוב רק שלא נתפס בפנים כשיגמר להם הכסף כי אז זה יהייה כואב. בהצלחה לכולם.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.