וול סטריט
צילום: iStock

שיאים חדשים בוול סטריט: המדדים עלו עד 0.7%; טבע קפצה ב-8%

הדיווח על התחממות ביחסים בין ארה"ב וסין העניק רוח גבית למדדים; מניית סיוה קפצה ב-6.5% לאחר הדוחות, סייבר ארק צנחה ב-5%, נובה קפצה ב-3.4% אחרי הדוחות; הנפט עלה בעד 1.2% על רקע המתיחות בים האדום והנפקת ארמקו
ערן סוקול | (7)

אופטימיות בוול סטריט. המדדים המובילים עלו עד 0.7% על רקע התקדמות בשיחות בין ארה"ב וסין. S&P500 ודאו ג'ונס נננעלו ברמת שיא. טבע פרסמה תוצאות טובות כשהנתון החשוב ביותר הוא אישור התחזית הקודמת לתזרים מזומנים של 1.7 מיליארד עד 2 מיליארד דולר השנה.

מדדים בוול סטריט

S&P 500 0.98%
דאו ג'ונס 1.08%
נאסד"ק 0.88%  

הדאו ג'ונס נסגר ברמה של 27,674.8 נקודות מעל לרמת השיא של 27,492.63 נקודות, אשר נקבעה ביום שלישי. גם השיא הקודם של S&P500 ברמה של 3,078.27 נקודות אשר נקבע ביום שני נשבר, כאשר המדד ננעל ברמה של 3,085.18 נקודות והנאסד"ק נסגר ברמה של 8,434.52 מעט מתחת לרמת השיא של 8,434.68 נקודות, שנקבעה אף היא ביום שני.

הטריגר לעליות היום הוא הודעה של משרד החוץ הסיני כי ארה"ב וסין הגיעו לסיכום לפיו יוסרו המכסים הנוכחיים במספר שלבים. דובר משרד הסחר הסיני אמר כי "בשבועיים האחרונים ניהלו הבכירים דיונים רציניים והסכימו להסיר את המכסים בשלבים ככל שתתקדם ההתקשרות. אם נגיע להסכם שלב ראשון, שני הצדדים יבטלו מכסים באותה פרופורציה בו זמנית על סמך ההסכם" (להרחבה כאן).

הנפט נסחר היום בעליות, על רקע הודעה רשמית ששלחה איראן לארגון הימי העולמי, לפיה נתיב השייט בים האדום אינו בטוח, שכן לטענתה במהלך חצי השנה האחרונה הותקפו 3 מיכליות נפט ששטו תחת דגל איראני. נזכיר כי בחודש ספטמבר הותקפו מתקני אראמקו שהכניסו את תעשיית הנפט לסחרור נקודתי. מחיר הנפט (WTI) עולה ב-1.2%, מחיר הנפט (ברנט) עולה ב-0.8%. בנוסף, דווח הערב כי מדינות OPEC ובנות בריתן שוקלות הפחתה בהיקף הפקת הנפט לקראת ה-IPO של ענקית הנפט הסעודית ארמקו אשר מתוכננת להתקיים ביום ראשון (ככל הנראה נוכח לחץ שמפעילה ערב הסעודית).

ישראליות במרכז

מניית טבע (סימול: TEVA) קפצה ב-8% לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי עם תזרים חזק של כ-550 מיליון ברבעון ועמדה בציפיות האנליסטים - עם הכנסות של 4.26 מיליארד דולר לעומת צפי להכנסות של 4.23 מיליארד דולר ורווח מתואם של 58 סנט למניה לעומת הצפי לרווח מתואם של 59 סנט למניה; החברה מאשרת את התחזית השנתית (לכתבה המלאה).

מניית רדקום (סימול: RDCM) נסחרה בירידות חדות, אולם ננעלה ביציבות על רקע תוצאות הרבעון השלישי. היקף הכנסות החברה חצה את 9 מיליון הדולר, מעל צפי האנליסטים שצפו הכנסות של 8.5 מיליון דולר, ו-10% מעל הכנסות הרבעון המקביל. בשורת הרווח המתואם, הציגה החברה הפסד של 1 מיליון דולר (6 סנט למניה), לעומת רווח נקי של 1 מיליון ברבעון המקביל (7 סנט למנייה) (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

בהמשך לדוחות של סייבר ארק (סימול: CYBR) אתמול ולעלייה במחיר המניה ב-9%, האנליסטים ממשיכים להיות אופטימים ומספקים הערכה לעלייה של 20% במחיר המניה (הרחבה). עם זאת, השוק חושב אחרת (לפחות היום) ככל הנראה המניה התממשה היום ואיבדה כ-5%.  

מניית סולאראדג' (סימול: SEDG) נסחרה בתנודתיות לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי, אך ננעלה ביציבות. החברה סיפקה תחזית הכנסות מעל הצפי לרבעון הרביעי של 2019. עם זאת - הרווח הגולמי צפוי לרדת בגלל עלויות שילוח אווירי של מוצרי החברה וזאת בכדי לספק ללקוחות מוצרים מהר כל שניתן (לכתבה המלאה). 

מניית נובה (סימול: NVMI) קפצה ב-3.4% לאחר שחברת מכשירי המדידה פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה (לכתבה המלאה).

מניית קמטק (סימול: CAMT) צללה ב-8.5% לאחר שהחברה דיווחה על ירידה של 18% ברווח המתואם ל-5 מיליון דולר (13 סנט למניה), לעומת הרבעון המקביל אשתקד. האנליסטים ציפו לרווח מעט גבוה יותר (14 סנט) ההכנסות נותרו ללא שינוי מהותי, ברמה של 32 מיליון דולר ובדומה לצפי האנליסטים (לכתבה המלאה).

מניית סיוה (סימול: CEVA) קפצה ב-6.5% לאחר שספקית טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית הישראלית  דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי, עם צמיחה של 10% בהכנסות וירידה של 2% ברווח המתואם. החברה הכתה את תחזיות האנליסטים וצופה צמיחה של 10% בהכנסות מתמלוגים ברבעון הרביעי (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יעקב 08/11/2019 11:31
    הגב לתגובה זו
    למה לשקר עלתה 4 אחוז ארביטראז מינוס 5 % !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 6.
    אי דיוק 08/11/2019 00:18
    הגב לתגובה זו
    רצוי שתסתכל בסוף מסחר ולא באמצע יום...
  • 5.
    הסכם סחר יזניק את הדולר. (ל"ת)
    בוזי 07/11/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ד"ר ניר(איצ100) 07/11/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
    בידקו פעילותו של הנ"ל במפולות גדולות בעבר ותיראו שצורת פעילותו הנוכחית תואמת אחת לאחת לכל אותן תקופות בעבר.
  • 3.
    . 07/11/2019 17:48
    הגב לתגובה זו
    למה מפלפולת בדיוק היום?
  • 2.
    נייר חדרה (ל"ת)
    עופר 07/11/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    DJIA תרוץ לכיוון 4140!!! (ל"ת)
    . 07/11/2019 16:29
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."