אכזבה: רווחי דויטשה בנק צללו 94% בשל צניחה בפעילות המסחר באג"ח

הרווח הנקי של דויטשה בנק ברבעון השלישי נפל ל-41 מיליון אירו לעומת 747 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד, הצפי היה לרווח של 430 מיליון אירו
יעל גרונטמן | (1)
נושאים בכתבה אג"ח דויטשה בנק

עונת הדוחות בחו"ל נמצאת בעיצומה והיום (ג') פרסם הבנק הגדול בגרמניה, דויטשה בנק את תוצאותיו הכספיות שעלולות להשפיע לרעה על המסחר. דויטשה בנק דיווח על צלילה של 94% ברווחיו ברבעון השלישי.

הנפילה ברווחים מוסברת על רקע צניחה בהכנסות ממסחר במכשירי חוב ועל רקע הפרשות חד פעמיות שביצע הבנק בהיקף של 4.1 מיליארד אירו (לעומת 3 מיליארד אירו ברבעון הקודם) לצורך תשלום בעבור אירועים משפטיים הקשורים בפרשת הליבור ובתביעות הקשורות לשוק המשכנתאות בארה"ב.

הרווח הנקי של דויטשה בנק נפל ל-41 מיליון אירו לעומת 747 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד, נמוך בהרבה מתחזיות של 12 אנליסטים בשוק שציפו (בממוצע) לרווח של 430 מיליון אירו.

ההכנסות של דויטשה בנק ממסחר במכשירי חוב ומכשירים פיננסיים נוספים שהיו אחראיים לכ-27% מהרווחים ב-2012, נפלו ב-48% ל-1.29 מיליארד אירו ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, זאת לעומת צפי לרווחים של 1.59 מיליארד אירו מפעילות זו על פי סקר שערך בלומברג לפני פרסום הדוחות. לשם השוואה מציינים בבלומברג כי 5 בנקי ההשקעות הגדולים בארה"ב דיווחו ברבעון השלישי על ירידה של 25% ברווחים שנבעו להם מפעילות מסחר באג"ח, מטבעות וסחורות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הרווחים צנחו בגלל הקנסות ולא בגלל המסחר באג"ח! (ל"ת)
    גכ 29/10/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

עוזי לוי, מנהל מחקר חול מזרחי טפחות, צילום: מזרחי טפחותעוזי לוי, מנהל מחקר חול מזרחי טפחות, צילום: מזרחי טפחות

משבר אמון או הזדמנות השקעה? מניית SIG השוויצרית מתרסקת ב-20%

מהחטיבה ההנדסית בשווייץ ועד לשינוי המיקוד לאריזות אספטיות, החברה שנחשבה יציבה ואפילו ״משעממת״ נמצאת עכשיו בנקודה מעניינת - ניתוח של עוזי לוי ממזרחי טפחות

מנדי הניג |

חברת SIG Group AG השווייצרית SIG Group N -6.79%   נוסדה עוד בשנת 1853 בעיר נוישאטל שבשוויץ, כיצרנית ציוד תעשייתי. היא ייצרה החל ממכונות דפוס ועד מערכות הנדסיות כבדות לתעשייה. במשך עשרות שנים התבססה החברה כקונצרן הנדסה מכני, אבל בשנות ה־80 וה־90 של המאה הקודמת היא עברה שינוי כיוון. ההנהלה זיהתה את הפוטנציאל בתחום האריזות למזון ולמשקאות, ובעקבות שורה של מהלכים אסטרטגיים רכישות ממוקדות של חברות אריזה, פיתוח פנימי והשקעות בטכנולוגיות מילוי היא התמקדה בתחום האריזות.

אבל נקודת המפנה המרכזית הגיעה עם המיקוד בתחום האריזות האספטיות, שהפך לליבת הפעילות של SIG. בשנות האלפיים היא מכרה בהדרגה את מרבית החטיבות ההנדסיות המסורתיות שלה, והפכה לשחקנית גלובלית שמתחרה ישירות ב־Tetra Pak השבדית ובחברות נוספות. בשנת 2018 הונפקה SIG בבורסה השווייצרית SIX, במהלך שהכניס אותה למרכז תשומת הלב של המשקיעים המוסדיים באירופה. מאז ההנפקה, היא נחשבת לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום פתרונות האריזה לנוזלים, עם פריסה בינלאומית נרחבת ומחזור הכנסות של מיליארדי אירו.

אבל כפי שמסביר עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות, דווקא אחרי עשורים של התבססות ויציבות, SIG מוצאת את עצמה היום בצומת דרכים בין משבר פיננסי שמערער את אמון המשקיעים לבין חדשנות ירוקה שאולי תשנה את פניה של החברה וגם תתן למשקיעים תשואה עודפת.

לדברי לוי, עיקר פעילותה של SIG מתרכז בייצור אריזות קרטון אספטיות, אלו אותן קופסאות המאפשרות לאחסן חלב, מיצים ומשקאות אחרים לאורך זמן בלי צורך בקירור. לצד האריזות עצמן, היא מספקת מערכות מילוי מתקדמות ושירותי תחזוקה ותפעול, מה שמייצר לה מודל הכנסות יציב וחוזר. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את היצע מוצריה גם לאריזות גמישות, כמו Bag-in-Box ואריזות עם פיות שתייה, שזוכות לביקוש גובר לנוכח מגמות צרכניות של נוחות וקיימות.

לוי מציין כי SIG פרוסה כיום עם מפעלים באירופה, אמריקה ואסיה, אך את מנועי הצמיחה המשמעותיים היא מזהה בשווקים המתפתחים סין, הודו, דרום אמריקה ואפריקה. במקביל, היא משקיעה רבות בקידום פתרונות ירוקים: השקת אריזות נטולות אלומיניום, שמפחיתות פליטות פחמן ומשפרות את יכולת המחזור, כבר הובילה לאימוץ מצד רשתות כמו ALDI.