תשואות אגרות החוב צוללות לרמות שפל במדינות 'החזקות' השונות ברחבי העולם
המשקיעים שחוששים מתוצאות משבר החוב האירופי עוקבים בקרוב אחר תשואות האג"ח של המדינות השונות כברומטר למצבן הפיננסי העתידי. תשואות האג"ח של יוון נסחרות כיום, לאחר תספורת הענק, ברמת 'זבל' והתשואות של ספרד חזרו לאחרונה לרמות בהן נסחרו בשיא הפאניקה של משבר החובות.
באותו הזמן, ישנן מדינות שזוכות לאמונה מלאה מצד המשקיעים. מדינות שהביקוש לאגרות החוב שלהן כל כך גבוה, שהנפקות על אגרות חוב לטווח קצר זוכות לעיתים "לשלם" ריבית שלילית. על מנת להבין לאן זורם הכסף הגדול בשנה האחרונה אספנו את המדינות עם התשואות הנמוכות ביותר.
ארצות הברית: תשואות אגרות חוב ממשלתיות ל-7 שנים צונחות לשפל היסטורי של 1.129%.
בריטניה: המדינה שחזרה למיתון באופן רשמי בחודש שעבר, מספקת למשקיעים תשואה של 1.737% על אג"ח ל-10 שנים - שפל היסטורי.
אוסטרליה: תשואות האג"ח ל-10 שנים של היבשת הדרומית, שצומחת בעיקר תודות למאגרים עצומים של אוצרות טבע, ירדה לשפל כל הזמנים - 3.057%.
הולנד - אג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואת שפל היסטורי של 1.751%.
פינלנד - מדינה בגוש האירו שנהנית מבריחת המשקיעים ממדינות אחרות וזוכה לתמיכה של המוסדות הפיננסים של האיחוד האירופי. התשואה על האג"ח של פינלנד צנחה לשפל של 1.624%.
- 4.31/05/2012 06:57הגב לתגובה זוכדי שציבור המשקיעים ידעו מה יקרה בסוף התהליך עליהם להתבונן איך כל המדינות בארה"ב מתנהלות.כי בסופו של דבר זה מה שיקרה בגוש היורו ובגושים האחרים שיווצרו בהמשך.על תדאגו גוש היורו לא יתפרק הוא רק יעבור זעזועים קשים של את אותם עובדים/אזרחים של אותם מדינות שיתרגלו לא לעמוד בתקציבים ושל עובדים עצלניים שרגילים לסייסטה במקום עבודה ותפוקה גבוהה.זה יקח כמה שנים .מחירי הנדל"ן יחזרו להיות שפויים .שכר העובדים ירד .יותר תחרותיים לשאר מדינות העולם ועובדים חרוצים.
- 3.מה המסקנה 30/05/2012 21:15הגב לתגובה זוהאם ישראל נחשבת באמת לאחת המדינות החזקות והבטוחות בעולם? אין איראן? אין הפיכות ומהפכות בסביבת ישראל? כלכלת ישראל מושלמת?
- 2.גיבעוני 30/05/2012 21:06הגב לתגובה זותשואות.אגרות. וחוב. את התשואות הם לקחו את האגרות הם שרפו ואותנו השאירו עם החוב
- 1.בא 30/05/2012 20:55הגב לתגובה זוועכשיו עומדים גרמני צרפתי ספרדי יווני וכול השאר ומנסים לסדר את הבעיה ,דבילים חרוצים .
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה
לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון
הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.
אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?
קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות.
מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.
- נובו נורדיסק מתרסקת - התרופה מבית Wegovy לא בולמת את האלצהיימר
- נובו נורדיסק מורידה מחיר בוויגובי וסוגרת את ההשקעה ב־Convatec
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה אנבידיה ירדה?
הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.
