תשואות אגרות החוב צוללות לרמות שפל במדינות 'החזקות' השונות ברחבי העולם
המשקיעים שחוששים מתוצאות משבר החוב האירופי עוקבים בקרוב אחר תשואות האג"ח של המדינות השונות כברומטר למצבן הפיננסי העתידי. תשואות האג"ח של יוון נסחרות כיום, לאחר תספורת הענק, ברמת 'זבל' והתשואות של ספרד חזרו לאחרונה לרמות בהן נסחרו בשיא הפאניקה של משבר החובות.
באותו הזמן, ישנן מדינות שזוכות לאמונה מלאה מצד המשקיעים. מדינות שהביקוש לאגרות החוב שלהן כל כך גבוה, שהנפקות על אגרות חוב לטווח קצר זוכות לעיתים "לשלם" ריבית שלילית. על מנת להבין לאן זורם הכסף הגדול בשנה האחרונה אספנו את המדינות עם התשואות הנמוכות ביותר.
ארצות הברית: תשואות אגרות חוב ממשלתיות ל-7 שנים צונחות לשפל היסטורי של 1.129%.
בריטניה: המדינה שחזרה למיתון באופן רשמי בחודש שעבר, מספקת למשקיעים תשואה של 1.737% על אג"ח ל-10 שנים - שפל היסטורי.
אוסטרליה: תשואות האג"ח ל-10 שנים של היבשת הדרומית, שצומחת בעיקר תודות למאגרים עצומים של אוצרות טבע, ירדה לשפל כל הזמנים - 3.057%.
הולנד - אג"ח ל-10 שנים נסחר בתשואת שפל היסטורי של 1.751%.
פינלנד - מדינה בגוש האירו שנהנית מבריחת המשקיעים ממדינות אחרות וזוכה לתמיכה של המוסדות הפיננסים של האיחוד האירופי. התשואה על האג"ח של פינלנד צנחה לשפל של 1.624%.
- 4.31/05/2012 06:57הגב לתגובה זוכדי שציבור המשקיעים ידעו מה יקרה בסוף התהליך עליהם להתבונן איך כל המדינות בארה"ב מתנהלות.כי בסופו של דבר זה מה שיקרה בגוש היורו ובגושים האחרים שיווצרו בהמשך.על תדאגו גוש היורו לא יתפרק הוא רק יעבור זעזועים קשים של את אותם עובדים/אזרחים של אותם מדינות שיתרגלו לא לעמוד בתקציבים ושל עובדים עצלניים שרגילים לסייסטה במקום עבודה ותפוקה גבוהה.זה יקח כמה שנים .מחירי הנדל"ן יחזרו להיות שפויים .שכר העובדים ירד .יותר תחרותיים לשאר מדינות העולם ועובדים חרוצים.
- 3.מה המסקנה 30/05/2012 21:15הגב לתגובה זוהאם ישראל נחשבת באמת לאחת המדינות החזקות והבטוחות בעולם? אין איראן? אין הפיכות ומהפכות בסביבת ישראל? כלכלת ישראל מושלמת?
- 2.גיבעוני 30/05/2012 21:06הגב לתגובה זותשואות.אגרות. וחוב. את התשואות הם לקחו את האגרות הם שרפו ואותנו השאירו עם החוב
- 1.בא 30/05/2012 20:55הגב לתגובה זוועכשיו עומדים גרמני צרפתי ספרדי יווני וכול השאר ומנסים לסדר את הבעיה ,דבילים חרוצים .
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וול סטריט שור (גרוק)וורנר ברוס מתחזקת 5.5%, מארוול נופלת 8% - מגמה מעורבת בוול סטריט
פתיחה מעורבת בוול סטריט כשהמשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית ונאום יו״ר הפד׳ שיבוא לאחריה; הדיווח כי IBM שוקלת לרכוש את קונפלואנט ב-11 מיליארד דולר מזניק את המניה
חוזים עתידיים וול סטריט פותחת במגמה מעורבת, אולי הגדרה יותר מדויקת תהיה, שלוול סטריט, נכון לעכשיו אין כיוון ברור. בינתיים, המדדים נסחרים בתנועות קלות סביב רמות הפתיחה, כשהשוק כולו מחכה להחלטת הריבית של יום רביעי שתקרה בשעה 21:00 שעון ישראל, וגם, ובעיקר למסיבת העיתונאים שתבוא חצי שעה אחריה בה נזכה לשמוע מכלי-ראשון מה יו״ר הפד׳ ג׳רום פאוול חושב על הכלכלה והתוואי קדימה. הדאו עולה כ-0.1%, ה-S&P 500 עולה ב-0.1% כשמדד הבנצ'מרק האמריקאי נמצא פחות מאחוז משיא כל הזמנים שלו וגם הנאסד"ק מתחזק עוד 0.3%, בהמשך ישיר לזינוק של 0.9% שרשם המדד בשבוע שעבר.
כמו שאמרנו מה שירכז את הפוקוס המתח השבוע תהיה החלטת הריבית אותה אפשר כבר לכנות ״הפחתת הריבית״ כיוון שזה קרוב לוודאי שזה מה שיקרה מחרתיים. אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.
לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.
במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- אנבידיה וטסלה יורדות עד 1.5% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.
