משהו משתנה בשוק ההון האמריקאי. יותר ויותר משקיעים פרטיים נוטשים את קרנות הנאמנות הוותיקות ואת מוצרי ההשקעה הסולידיים, ומכוונים את הכסף שלהם לעבר זירה מסוכנת וממכרת הרבה יותר: קרנות הסל הממונפות. אם עד לא מזמן מדובר היה בנישה זניחה, ברבעונים האחרונים הן הפכו למרכז הבמה — לא בגלל ההיקף בלבד, אלא בעיקר בגלל הסגנון: השקעות מהירות, תנודתיות קיצונית, וחלום להתעשר בלחיצת כפתור.

הרעיון שעומד מאחורי הקרנות האלה פשוט לכאורה: הן מבטיחות להכפיל או לשלש את השינוי היומי במניה או מדד מסוים. אם טסלה Tesla 3.64%  עולה היום ב-2%, הקרן הממונפת עליה אמורה לעלות ב-4% או 6%. ואם היא יורדת – ההפסד מוכפל בהתאם. בניגוד לקרנות סל רגילות, שמתאימות גם לחסכונות ארוכי טווח, קרנות ממונפות מיועדות במובהק להשקעות קצרות טווח. הבעיה היא שרבים מהמשקיעים לא מבינים את זה, או בוחרים להתעלם.

הרבעון השני של השנה חשף עד כמה המגמה הזו מתחזקת. לפי נתוני השוק, ברבעון זה לבדו הושקו 30 קרנות ממונפות חדשות, ורובן התמקדו במניה בודדת — מטסלה, גוגל ואמזון ועד חברות קטנות יותר. מתחילת 2025 כבר הושקו 70 קרנות חדשות מהסוג הזה. הכסף לא מאחר להגיע: הקרן הפופולרית ביותר בתחום, שעוקבת אחרי טסלה, מנהלת כיום נכסים בהיקף של 6.1 מיליארד דולר. כשמניית טסלה ירדה ב-21.3% במחצית השנה, הקרן איבדה 56.6% מערכה. כדי לחזור לשווי המקורי, המניה צריכה לעלות ב-27% — אבל הקרן צריכה לזנק ב-130%. זוהי לא רק שאלה של מתמטיקה מורכבת, אלא המחשה חיה של איך מינוף יכול להפוך ירידה רגילה לנפילה חדה.

מה שמדאיג במיוחד הוא לא רק קיומן של הקרנות, אלא הקהל החדש שזורם אליהן. אם בעבר משקיעים מתוחכמים בלבד היו משתמשים בכלים כאלה, היום גם משקיעים צעירים, חסרי ניסיון, נמשכים אליהם דרך אפליקציות המסחר השונות, משפיענים בטיקטוק וסרטוני יוטיוב שמציגים רק את הרווח — ולא את הסיכון.

• מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד
• קתי ווד משיקה קו חדש של קרנות נאמנות שמציעות רשת ביטחון למשקיעים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרנות סל רגילות

זה לא אומר שכל שוק קרנות הסל הפך מסוכן. להיפך – קרנות סל "רגילות" ממשיכות לצבור פופולריות, במיוחד אלו שמתמקדות בסקטורים כמו טכנולוגיה. הקרן הגדולה של Vanguard בתחום עלתה ברבעון השני ב-22.4%, וקרן QQQ שעוקבת אחרי מדד הנאסד"ק הוסיפה 17.8%. גם קרנות שמבוססות על שווקים זרים הציגו ביצועים מרשימים, עם תשואות של כ-18.5% בממוצע. המשקיעים שמחפשים צמיחה סולידית, עדיין מוצאים את המקום שלהם.

לצד קרנות המניות, גם קרנות המטבעות הדיגיטליים מציגות תופעה דומה. הקרן של בלק-רוק לביטקוין עלתה ב-29.5% ברבעון, ובממוצע קרנות הקריפטו הוסיפו 27.9%. החידוש הפוליטי הוא שלמגמה הזו מצטרפת כעת תמיכה גלויה מממשל טראמפ, שמקדם יוזמה ליצירת רזרבה לאומית מבוססת מטבעות דיגיטליים – צעד שמעביר את התחום מספקולציה לקונצנזוס.

בנוסף, בתוך כל חוסר הוודאות, הזהב ממשיך לשחק תפקיד מרכזי. קרנות שמתמקדות בחברות כריית זהב עלו ב-16.3% ברבעון, וב-50.5% מתחילת השנה. הקרן הפיזית הגדולה ביותר רשמה תשואה של 25.7% — מספרים שלא נראו שנים.

• אימפריות הזהב של דובאי: הון הודי תחת איום רגולטורי
• ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

קונים הגנות

המשקיעים ממשיכים להזרים כספים לקרנות קצרות טווח וקרנות כספיות, אך בורחים מקרנות אג"ח ארוכות טווח — מחשש לאינפלציה. המגמה הזו מחזקת את התחושה שאנחנו נמצאים בתקופה שבה משקיעים מחפשים גם תשואה וגם נזילות גבוהה, ומעדיפים את הגמישות על פני התחייבויות ארוכות טווח.

תופעה מעניינת נוספת היא העלייה בקרנות הגנה אלטרנטיביות – קרנות שמנסות להרוויח בלי קשר לכיוון השוק. הקרנות של בלק-רוק ו-AQR, לדוגמה, גייסו יחד 1.4 מיליארד דולר ברבעון. הן מתאימות במיוחד לתקופה שבה אין כיוון ברור, ואין אמון בכללי המשחק המסורתיים.