המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דליו לטראמפ: כך תנצח את סין בלי לשבור את השווקים

מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, טוען שיש דרך נכונה לטפל בחוסר האיזון מול סין, בלי לפוצץ את המערכת הפיננסית. השהיית המכסים על שאר העולם? צעד בכיוון הנכון, אבל הדרך עוד ארוכה

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה ריי דאליו

החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ להשהות את העלאת המכסים על רוב מדינות העולם למשך 90 יום, התקבלה בברכה בקרב כמה מהשמות הגדולים בוול סטריט ובראשם המשקיע המיליארדר ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר. דליו, שמחזיק בקשרים ארוכי שנים עם סין, סבור שהמהלך של טראמפ עשוי להוות נקודת מפנה חיובית, כל עוד ינוהל נכון. לדבריו, יש נוסחה פשוטה ליצירת פתרון הדדי שיפחית את המתחים ויביא לצמיחה בשני הצדדים.


דליו, שביקר לראשונה בסין כבר בשנות ה-80 והיה בין הזרים הראשונים שפתחו שם פעילות גידור, מתאר מתווה לפתרון שיספק גם את ארה"ב וגם את סין. לדבריו, אחת הדרכים להקל על חוסר האיזון בין המדינות היא לאפשר לרנמינבי (היואן הסיני) להתחזק מול הדולר, תהליך שיכול להתבצע על ידי מכירת נכסים דולריים מצד סין במקביל למדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה. המטרה: לעודד ביקושים מקומיים בסין תוך בלימת יתרון המטבע שהוביל לאי-שוויון בסחר. "זה יהיה מהלך של Win-Win", הוא טוען, "אם במקביל סין גם תטפל בחובות המקומיים שלה ותבצע רה-ארגון יסודי, נוכל לסיים את עידן חוסר האיזון הפיננסי ולהתחיל מחדש".


האמירה של דליו מגיעה בדיוק כשסין מאיצה את הפיחות ביואן. השבוע, הבנק המרכזי הסיני קבע את הרף היומי ברמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2023, והיואן בשוקי החוץ ירד לשפל היסטורי מאז היווסדו ב-2010. הפיחות אמנם מקל על היצואנים, אבל מאותת על מערכת פיננסית מתוחה במיוחד. המתיחות הזו מגולמת היטב גם בתגובה של השווקים למלחמת הסחר: ירידות של 12% במדד S&P 500 בתוך ארבעה ימי מסחר, וזינוק בתשואות האג"ח האמריקאיות. דליו לא נשאר אדיש: "זו קריאת השכמה למשקיעים. מי שנבהל מהתנודות האחרונות צריך להבין, גרסה חמורה יותר תגיע בעתיד, וזה הזמן לבנות תיקים עם פחות סיכון בלתי נסבל". המסר שלו ברור: טראמפ אולי נסוג חלקית, אבל המשחק הפוליטי-פיננסי רק מתחיל.



בהתבטאות מוקדמת יותר השבוע, עוד לפני שטראמפ הודיע על השהיית המכסים, ריי דליו כבר זיהה את העומק האמיתי של המשבר: לא מדובר רק במהלך טכני של גביית מסי יבוא, אלא בתסמין למשהו עמוק בהרבה, שינוי יסודי בסדר הכלכלי העולמי. לדבריו, המכסים הם תוצאה של חוסר איזון מתמשך במערכת הסחר, חוב ציבורי מתנפח, אי-שוויון הולך ומתרחב, ואובדן אמון בין מעצמות. דליו מזהיר שזהו תהליך שחוזר בהיסטוריה רק "פעם בדור", והפעם הוא עלול להיות מלווה בתגובה כלכלית חריפה: סטגפלציה, חוסר יציבות מוניטרית, ופגיעה במעמד הביניים. 

לדבריו, ארה"ב כבר לא יכולה להמשיך להסתמך על המודל שבו היא צורכת בהיקפים אדירים, מייבאת בזול מסין, ומממנת את עצמה באמצעות חוב. היחס חוב-תמ"ג של 120% הוא נורת אזהרה ברורה. לכן, גם אם המטרה של טראמפ לצמצם את החוב ראויה בעיניו, הדרך צריכה להיות מדודה ומחושבת. דליו מבין את הרצון של טראמפ להחזיר איזון לשולחן, אבל טוען שמכסים לא יכולים לבוא בהפתעה וללא תוכנית מגירה. אם ארה"ב וסין לא יובילו תהליך הדרגתי ושקול של רה-איזון כלכלי, העולם עלול להיגרר למשבר של ממש, כזה שלא ייעצר רק בהצהרות אלא ידרוש שינוי עמוק בכללי המשחק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 12/04/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
    אין צורך להטיל מכסים בעידן החדש סין צריכה לאפשר ליואן להתחזק מול הדולר התוצאה מבחינת ארהב תהיה זהה להטלת מכסים.האפשרות השניה היא לאבד את אמון החברות ולגרום לבירחת משקיעים וקריסת הכלכלה.
  • 1.
    אנונימי 10/04/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
    סין היא השודד הגדול בהיסטוריה של מידע .פטנטים ומחקר.
  • אדרבה 15/04/2025 00:50
    הגב לתגובה זו
    כדי להתעשר על גב הציבור. והסינים מוכרים את המוצרים במחיר מציאותי
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.