החברה שנהנית מהנפילה של טסלה
בזמן שטסלה בירידה, גם בשוק המניות וגם בתפיסה הציבורית, יצרנית רכב חשמלי אחרת, לוסיד מתרוממת במכירות. כך לפחות על פי המנכ"ל הזמני שלה מארק וינטרהוף שאמר בתקשורת האמריקאית שהביקוש לרכבי לוסיד עולה גם כי הרבה בעלי טסלה מוכרים ורוכשים רכבי לוסיד. לוסיד היא שחקנית קטנה בשוק עם הכנסות של 2% מהכנסות טסלה, ועדיין כשמנכ"ל אומר זאת - יש לזה משמעות.
לוסיד תופסת מקום בשוק
לוסיד, Lucid Motors 4.95% שמתמקדת בייצור כלי רכב חשמליים יוקרתיים, השיקה לאחרונה את ה-Grand Lucid Gravity, רכב שטח חשמלי שמיוצר כולו באריזונה, כולל המנוע, יחידות ההנעה ומודולי הסוללה. וינטרהוף מדגיש את המחויבות של החברה לייצור מקומי, וחשף: "50% מההזמנות שיש לנו כרגע מגיעות מבעלי טסלה לשעבר. המגמה הזו התחזקה במיוחד בשני החודשים האחרונים", מה שמצביע על שינוי בהעדפות של לקוחות שכבר מכירים את עולם הרכב החשמלי. הוא רמז לכך שחלק מהמגמה עשוי להיות רצון להתרחק מטסלה: "הם מחפשים אפשרות שלא ממשיכה להיות טסלה."
המעבר הזה לא מפתיע לגמרי. טסלה, למרות מעמדה כמובילת שוק, מתמודדת עם אתגרים תדמיתיים. אילון מאסק, המזוהה עם החברה יותר מכל מנכ"ל אחר בתעשייה, נקשר לעמדות פוליטיות שתומכות בדונלד טראמפ, מה שגרם לחלק מהלקוחות – במיוחד בשווקים ליברליים כמו קליפורניה – להרגיש לא בנוח עם הזיהוי הזה. בנוסף, הדגמים של טסלה לא עברו שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, מה שמותיר לקוחות שמחפשים חידושים טכנולוגיים או עיצוביים עם תחושה שהם נשארים מאחור.
עם זאת, קשה לראות את לוסיד כתחליף לטסלה. היא קטנה במונחי מכירות, היא לא מספקת מגוון רחב של רכבים והיא במצוקה פיננסית והפסדי עתק. המעבר מרכבי טסלה הוא כנראה מגמה וכנראה שזה ישפיע לטובה על מכירות לוסיד, אבל אל תצפו למעבר לרווח בלוסיד ולקפיצת מדרגה כלשהיא. ולגבי טסלה - כן, יכולה להיות בעיה. חלק עוברים ללוסיד, חלק עוברים לכלי רכב אחרים, יש קבוצה גדולה של אנשים לא רוצה להיות מזוהה עם טסלה ומאסק: "אני מחנה רחוק מהבית, שלא יראו שיש לי טסלה"

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
