יקירה שחר בנק הפועלים; קרדיט: ענבל מרמרייקירה שחר בנק הפועלים; קרדיט: ענבל מרמרי
ראיון

"הסטת הכספים הגדולה לאירופה עלולה להתברר כטעות"

השווקים בארה"ב יורדים והמשקיעים מחפשים איפה לשים את הכסף, כאשר לא מעט מהמשקיעים הפרטיים והמוסדיים מסיטים כספים לאירופה שנתפסת כדפנסיבית יותר: "בטווח הקצר זה יכול להיות מהלך נכון, אבל כנראה שלא לטווח הבינוני ארוך", אומרת יקירה שחר, מנהלת דסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים; ולמה היא חושבת שהפאניקה ממיתון בארה"ב מוגזמת?

רוי שיינמן | (4)

וול סטריט רשמה בתחילת השבוע את אחד הימים הגרועים שלה בשנים האחרונות עם ירידות של עד 4% במדדי בהובלת הנאסד"ק. היתה פאניקה בשוק שמאז התאזן, אבל קשה להגיד שהירידות מאוד הפתיעו. כבר תקופה ארוכה שהכלכלנים והאנליסטים מדברים על כך שהשוק מתוח וזה כנראה היה נכון, אחרי זינוקים כמעט רצופים במשך שנתיים ב-2023-2024 התמחורים בוול סטריט היו גבוהים, לפני מספר חודשים דיברנו עם צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב, שהסביר על כך דרך מכפיל שילר - זה מכפיל שמסתכל על רווחי החברות ב-10 השנים האחרונות ולא שנה אחורה כדי לנטרל את הזינוק הגדול בתוצאות של מניות הטכנולוגיה. לפני כמה שנים המכפיל הזה עמד על 17, אז כשדיברנו עם סטפק הוא עמד על 40, היום הוא עומד על כ-34-35.


תיקונים וירידות זה דבר טבעי אבל צריך בשבילן טריגר, והשוק קיבל את הטריגר הזה בצורה של נשיא חדש-ישן שנכנס לבית הלבן עם מדיניות מכסים אגרסיבית שמאיימת לגרור את העולם למלחמת סחר, כאשר ברקע האינפלציה בארה"ב ממשיכה להיות גבוהה ועומדת על 2.9%-3% בזמן שגם הריבית עדיין גבוהה ועומדת על 4.25%-4.5%.


כל אלה מתכנסים ביחד וגורמים לחלק מהמשקיעים להגיד "זהו, הגיע הזמן למכור", וכדור השלג מתחיל לגדול. "אנחנו עוד לא בשוק דובי, וה-S&P 500 עדיין לא נכנס לתיקון", אומרת יקירה שחר, מנהלת דסק שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים. היא גם אומרת שהחששות ממיתון בארה"ב כנראה מוגזמים, שהמגמה של הסטת הכספים לאירופה מארה"ב עלולה להתברר כטעות.


"אנחנו נמצאים בתקופה של התחלת ירידות חדות בשווקים ואפשר כבר לומר שהנאסד"ק נכנס לתחום התיקון, כלומר ירידה של מעל 10% מהשיא האחרון. ירידה של מעל 20% זה כבר שוק דובי ואנחנו עדיין לא שם. ה-S&P 500 ירד ב-8.6% מהשיא האחרון כך שהוא קרוב לטריטוריה של תיקון, אבל הוא יכול להגיע לשם. אנחנו רואים שעיקר הירידות היו במניות שבבים הטכנולוגיה ו-7 המופלאות, קבוצות שגם די חופפות. אם נסתכל אחורה לשנים האחרונות אנחנו רואים שהשווקים היו בריצה די חזקה כמעט בלי לעצור במשך שנתיים רצופות. סטטיסטית פעם בשנתיים השווקים עוברים תיקון, צריך כמובן טריגר לתיקון הזה ולכן קשה לתזמן את התיקון אבל אנחנו רואים בעיקר את המהלכים של טראמפ כטריגר הזה. במהלך כל 2024 היו הרבה חזאים שאמרו שהשוק צריך לתקן אבל זה לא קרה. לצאת מהשוק רק בגלל אמונה שהשוק 'צריך לתקן' זו בדרך כלל אטסטריגה לא טובה. ההמלצה שלנו בתיקון היא לא לגעת בתיקים ולחכות עד שיעבור זעם".


מה כן אפשר לעשות כדי למתן את הפגיעה בתיק?

"לבנות תיק שהוא מאוזן, שכשמגיע תיקון כזה התנודתיות של התיק תהיה בהתאם לרמת הסיכון שהמשקיע לקח על עצמו. אם המשקיע אוהב סיכון אז אפשר להשקיע בתיקים שהם יותר מוטי טכנולוגיה וצמיחה. אם המשקיע לא אוהב סיכון, עדיף שחלק מהתיק עדיין יהיה בטכנולוגיה, אבל גם שיהיו חלקים של בריאות, פיננסים, ביטחון, אירופה, אסיה - התנודתיות של תיק כזה שבנוי בצורה מגוונת יותר נמוכה".


מה לגבי גידור באמצעות אופציות PUT?

"אסטרטגיות כאלה הן בדרך כלל קצרות טווח. לקנות פוטים על השוק זה כמו לקנות ביטוח, וביטוח עולה כסף. אם עושים את זה כל הזמן זה מאוד פוגע בתשואות וזה לא ישתלם בסוף, אבל - אם אתם מרגישים שהשוק עומד בפני איזשהו מבחן, או שתהיה תנודתיות גבוהה, וקונים פוטים כדי להגן, זאת אסטרטגיה שיכולה לעבוד. הדרך הכי טובה למתן את התנודתיות בתיק היא לבנות תיק מאוזן שאין בו קורלציה בין הרכיבים השונים. אחד הגיוונים הכי טובים שהיו זה ישראל - ראינו כבר את השוק בארץ עולה כשהשוק האמריקאי יורד".


מצד אחד טראמפ מקדם מהליכים שמדאיגים את המשקיעים כמו המכסים, מצד שני הוא ידוע כנשיא שקשוב לשוק ההון, איך אתם חושבים שהוא ישפיע על השוק קדימה?

"הייתה אופוריה גדולה בנובמבר אחרי שטראמפ נבחר, ולפעמים כגודל הציפייה גודל האכזבה. הוא נכנס לתפקיד והתחיל ליישם את מדיניות המכסים, המשקיעים ציפו במידה מסוימת שהוא לא יקדם את המדיניות הזו בצורה אגריסיבת כל כך, ולכן הם מתאכזבים. טראמפ גם התבטא לאחורנה ואמר שהכלכלה צריכה לעבור שינוי, מבחינתו השינוי הזה יכול להיות כרוך בכאב או אפילו במיתון וירידות בשווקים, ובטווח הקצר הוא לא מייחס לזה חשיבות. השוק לא אוהב את הגישה הזו והוא מגיב. ראינו ירידות חדות בשווקים, אבל אם מסתכלים קדימה, מה שהשוק באמת פוחד ממנו זה מיתון. מה שפועל כרגע על השווקים זה המון פחד ופאניקה, המשקיעים לא רוצים בכלל סיכון והם זורקים את כל נכסי הסיכון, בעיקר מניות טכנולוגיה וגם את הביטקוין למשל.


אתם חושבים שארה"ב בדרך למיתון?

"זה כרגע לא תרחיש הבסיס שאנחנו רואים. אבל גם אם השוק יגלוש להאטה או אפילו למיתון, אפשר להניח שהפד' יכנס לפעולה. היום לפד' יש סט כלים מלא, הריבית גבוהה והוא יכול להוריד אותה וזה כלי יעיל ועוצמתי על השוק. אם הפד' יזהה שהכלכלה נכנסת למיתון הוא יוכל להוריד את הריבית, וזה ייתן לנו איזושהי הגנה מפני מיתון. אנחנו לא במצב שהריבית נמוכה ולפד' אין מה לעשות אם הכלכלה אכן מאטה ולכן זה מעט מרגיע את החששות".


מה לגבי שווקי אירופה? הרבה משקיעים ומוסדיים מסיטים כספים מארה"ב לאירופה

"שוקי המניות באירופה תמיד היו מתומחרים במכפילים נמוכים לעומת ארה"ב מהסיבה הבסיסית שמשקל מניות הצמיחה באירופה הרבה יותר נמוך. כשמסתכלים על הכלכלה האירופאית אנחנו לא רואים יותר מדי מנועי צמיחה וגם לא צופים שם צמיחה גבוהה מדי. אחת הסיבות לעליות שם זו כאמור הסטה של כספים מארה"ב לשם. בנוסף, גם הסיכוי לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה וההשקעות הגדולות של מדינות אירופה בביטחון דוחפות את השוק".


אז כדאי למכור את המניות האמריקאיות ולקנות את האירופאיות?

"אירופה זה רק גיוון, לא צריך להסיט הרבה כספים לאירופה, זה יכול לגרום נזק לטווח הארוך. אף אחד לא יודע כמה זמן הירידות בוול סטריט יימשכו, אבל בהתחשב בכך שראינו כמה וול סטריט ירדה ואירופה עלתה בחודשים האחרונים, ובהתחשב בכך שאנחנו לא רואים מנועי צמיחה משמעותיים באירופה, לטווח הארוך המהלך הזה עלול להתברר כטעות. בטווח הקצר יכול להיות שמשקיעים ירוויחו ממהלך כזה, אבל כנראה שלא בטווח הארוך. היום צריך לקחת אוויר ולא לפעול מתוך פאניקה. ההשקעה של אירופה בביטחון זה לא מנוע צמיחה, אבל זה כן מגדיל את האטרטיביות של המניות הביטחוניות באירופה למי שרוצה להשקיע שם".


מה לגבי שווקי אסיה?

"ככל שהמגמה של בריחה מסיכון מתחזקת, אז השווקים באסיה נחשבים לפחות אטרקטיביים, פחות היינו רוצים להיות שם. ראינו את ההאנג סאנג מזנק מתחילת השנה אבל רמת הסיכון ואי הוודאות בסין ובאזור היא גבוהה. כרגע אנחנו לא חושבים שאלה המקומות שהיינו רוצים להיות בהם".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 13/03/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    לא קצת מאוחר באפט אילון מאסק לא ניראה שיודו לך!
  • 1.
    מוחמד 13/03/2025 07:31
    הגב לתגובה זו
    שום חידוש לאצייצא משם. רק צביעות והרג
  • מנחם 18/04/2025 11:13
    הגב לתגובה זו
    שהישועה לא תגיע מטראמפ. יתחילו לדאוג לעצמם לחימושים והתעצמות. הביטחוניות יחגגו.
  • אירובה (ל"ת)
    אנונימי 13/03/2025 09:39
    הגב לתגובה זו
ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט

ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ביונד מיט קריסה

לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15%  הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.

ההגעה לנאסדק

החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%. 

תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.

המציאות לא עמדה בציפיות


מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.

במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.


תרופות
צילום: pixbay
הטור של גרינברג

משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון

חברת Skye Bioscience, שהודיעה לאחרונה כי נכשלה בניסוי השני בתרופה להשמנת יתר ומנייתה התרסקה בהתאם, היא רק דוגמה אחת לאופן שבו וול סטריט ומשקיעיה מתייחסים לחברות חלום. במקרה שלה, נראה כי החלום לא נגוז לגמרי אלא רק מתעכב, ואולי זה דווקא הזמן לאסוף. וגם: כך עברה כריית המינרלים הנדירים מארה"ב לסין, ולמה היא כעת בדרך חזרה



שלמה גרינברג |

בסוף השבוע שעבר שוב הרגיזו הסינים את הנשיא טראמפ כאשר בבוקר יום חמישי הודיע משרד המסחר הסיני, במפתיע, על מערך חדש של הגבלות יצוא על אוסף של מינרלים נדירים שהם קריטיים לשימושים בסוללות לרכבים חשמליים, במערכות קירור למרכזי נתונים ולכל מיני שימושים חשובים בחלל ובאלקטרוניקה. למחרת פרסם הנשיא פוסט זועם באתר ה-Truth Social שלו, ובו הודיע שהוא מבטל את פגישתו עם נשיא סין שי ואיים בהעלאה "מאסיבית" נוספת של המכסים השונים שכבר הטיל על סין בעבר. 

את מה שקרה למדדי המניות כתוצאה מהתגובה של הנשיא אפשר לראות במפת המסחר היומית של יום שישי שעבר בניו יורק. סל מניות המינרלים הנדירים, ה-REMX, שמאז תחילת אפריל השנה עלה ב-130% וביום ה' שעבר שבר את שיא כל הזמנים שלו, 76.65 דולר, איבד ביום ו' כ-10% מערכו ומדדי המניות כולם ירדו בעוצמה שהביאה רבים למסקנה ש"הבועה מתרסקת".

אלא שבמהלך סוף השבוע נקט הנשיא צעדים של הרגעה, מה שהביא את ה-REMX לעלייה חדה של 14% ואת מניית חברת הכרייה והעיבוד הגדולה בארה"ב בתחום המינרלים הנדירים, MP, לעלייה של 21.3%. המדדים נרגעו גם הם.

חשיבות המינרלים הנדירים עולה ככל שמהפכת הטכנולוגיה מתקדמת, ולמרות שאין מחסור במינרלים האלו הם הפכו לבעיה רצינית של כמה ממגזרי התעשייה האמריקאית. הסיבה היא שבשנות ה-80, אז הובילה ארה"ב את הכרייה והעיבוד של המינרלים גלובלית, הגיעה התעשייה למסקנה, בדיוק כפי שקרה בתעשיית המוליכים למחצה, שעדיף להתמקד ברמות הרווחיות של התעשייה כיוון ששלב הכרייה של המינרלים כמו שלב היציקה של המוליכים למחצה היה "יקר מדי ולא רווחי". 

מסקנה זו הובילה את העברתם של שני השלבים של התעשיות האלו למיקור חוץ בעולם השלישי, ובעיקר לסין שאימצה בשמחה את המהלך הזה וכיום מספקת למעלה מ-90% של המינרלים שלאחר הכרייה, בדיוק כפי שטייוואן השתלטה על למעלה מ-80% של יציקת המעגלים בתעשיית השבבים.