ביל אקמן שוב משנה את התיק. הדו"ח הרבעוני של קרן פרשינג סקוור חושף שינויים ששמים את אקמן בצד של הטכנולוגיה והצריכה, תוך שהוא מתרחב מענפי התשתיות המסורתיים. מי שמוכר כאחד המשקיעים הבולטים בוול סטריט, ממשיך לפעול כמו שהוא אוהב: בבת אחת, ובגדול.

פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן המרכזית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ־12.8 מיליארד דולר, בעוד ששווי השוק שלה נע סביב כ־9 מיליארד דולר, דיסקאונט משמעותי שמגלם גם את המבנה הסגור של הקרן וגם את האופי הייחודי של אקמן כמנהל השקעות. בניגוד לאחרים, אקמן לא מחזיק את המניות ויושב בשקט. כשהוא נכנס לפוזיציה הוא עושה את זה בצורה אקטיבית ומתערב בניהול. כך היה, למשל, בהשקעה בהרץ, כשחזרה לשוק אחרי פשיטת הרגל ב־2020 והוא היה מעורב בתהליך ההתייעלות וההנפקה מחדש, או ברסטורנט ברנדס, שבה סייע במיקוד העסקי והניהול אחרי רכישת בורגר קינג. עכשיו מגיע הדו"ח הרבעוני - טופס 13F - וחושף, שוב, שינוי מהותי במפת ההשקעות של אקמן.

התיק החדש של פרשינג סקוור

אמזון היא הסיפור המרכזי כאן. אקמן נכנס בפעם הראשונה לענקית הריטייל Amazon.Com INC 2.09%   ורכש מניות בשווי של כ-1.27 מיליארד דולר, כמעט עשירית מכל התיק שלו. זה לא מהלך של "ננסה ונראה", אלא הצבעה ברורה על איך אקמן רואה את הצמיחה בשנים הקרובות: ענן, מסחר אלקטרוני, ובכלל כל מה שמניע את הכלכלה הדיגיטלית של היום.

אלפבית Alphabet 3.17%   - גוגל, שכבר הייתה חלק מהתיק, מקבלת חיזוק משמעותי. פרשינג סקוור הוסיפה כ־945 מיליון דולר להחזקה, שמגיעה כעת לכמעט חמישית מהפורטפוליו. כשמשקיע כמו אקמן שם כמעט 20% מהתיק בחברה אחת, זו לא רק אמונה בפוטנציאל שלה אלא בחירה אסטרטגית: אקמן רואה בגוגל עוגן טכנולוגי ומאמין שהיא יכולה להמשיך ולייצר תשואה עודפת על השוק.

• באפט נכנס ליונייטד הלת' עם 1.5 מיליארד ד'; מה עוד עשה באפט ברבעון?
• האם הפעם יצליח הממשל האמריקאי להפריט את ענקיות המשכנתאות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשקעה מגיעה דווקא בתקופה שבה גוגל עומדת במוקד מול החששות מנגיסה ברווחים על ידי ה-AI. עליית כלי הבינה המלאכותית מעלה חששות שמנוע החיפוש שלה יכול לאבד מהדומיננטיות שלו ואפילו לא להיות רלוונטי ושמודל הפרסום שעומד מאחוריו - אחד מערוצי הרווח הגדולים של גוגל - ייפגע. אקמן כנראה רואה כאן הזדמנות ולא איום: גוגל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח AI, מטמיעה את Gemini במנוע החיפוש ובמוצרי ענן, ואקמן מאמין שגוגל תוכל להסתגל לשינויים ולהישאר בחזית גם בעידן שאחרי מנוע החיפוש כמו שאנחנו מכירים אותו.

החגיגה הגדולה של הבינה המלאכותית מתחילה להיראות אחרת. במקום הקפיצות הענקיות בפיתוחים שראינו כל כמה חודשים, המודלים החדשים מגיעים עם שיפורים קטנים יותר.

מטא דחתה את השקת הדגם החדש שלה, Llama 4 Behemoth, מאחר שהמהנדסים לא הצליחו לשפר אותו משמעותית. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שבדרך כלל מביע התלהבות מפיתוחים חדשים, הפגין לאחרונה עמדה מתונה יותר. בארוחת ערב עם עיתונאים הוא ציין כי המשקיעים התלהבו יתר על המידה מהטכנולוגיה. גם GPT-5, המודל החדש של החברה, הגיע בעיכוב ולא עמד בציפיות המוקדמות. עם זאת, השינוי הזה עשוי דווקא להוות חדשות טובות עבור עסקים.

עבור רוב החברות, האטה בקצב הפיתוח אינה מהווה כשל משמעותי. אימוץ הבינה המלאכותית החל בסוף 2022 עם השקת ChatGPT, אך רוב הארגונים טרם מיצו את יכולות הכלים הקיימים. הטכנולוגיות הנוכחיות מספקות פתרונות יעילים למשימות מגוונות כמו סיכום טקסטים, פיתוח קוד וכתיבת התכתבות עסקית.

האתגר המרכזי

האתגר המרכזי נמצא בהטמעה ולא בטכנולוגיה עצמה. מחקר של MIT מצביע על שביעות רצון של חברות מהכלים המוכנים של OpenAI ומיקרוסופט. עם זאת, כאשר הן פונות לפיתוח פתרונות מותאמים לצרכיהן הספציפיים – אלו שאמורים להניב תשואה עסקית משמעותית – שיעור הכשלון של פרויקטי הפיילוט מגיע ל־95%. המשתמשים העסקיים מגלים חשדנות כלפי הכלים המותאמים. הם מאפיינים פתרונות אלה כ"שבירים, מורכבים מדי או לא מותאמים לזרימת העבודה הפרקטית". הכשל נעוץ בשיטת היישום ולא בטכנולוגיה הבסיסית.

• לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
• אורקל מהמרת: תזרים שלילי כדי לכבוש את שוק הבינה המלאכותית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חששות בטיחות המידע מעכבים אימוץ נרחב בקרב חברות. מנהלי טכנולוגיה בארגונים חוששים מדליפת מידע רגיש באמצעות שיחות עם צ'אטבוטים. הם מביעים חוסר נכונות להסתמך על בינה מלאכותית בהחלטות קריטיות הנוגעות לכספי החברה, עובדים ולקוחות.