למרות הפשלה הגדולה - המניה שוברת שיאים
קראודסטרייק
ביולי האחרון מערכות של אלפי חברות בעולם קרסו. בהתחלה חשבו שמדובר בהתקפת סייבר, אבל מהר מאוד הבינו שמדובר בתקלה במערכות של חברת הסייבר CrowdStrike שבמקום להגן על המערכות בעצם השביתה אותן. פשלה גדולה שטופלה אחרי שעות רבות או ימים. הנזקים היו עצומים, המניה ירדה, אבל החברה יצאה מהמשבר.
אתמול היא שברה שיא נוסף וזינקה ב-9.5% ל-409 דולר - 85% מעל המחיר שאליו ירדה אחרי התקלה הקשה. הזינוק אתמול מיוחס להצלחה בזיהוי מתקפות כופר
כופר - איום גובר
מתקפות כופר, שבהן האקרים מקפיאים מערכות מחשוב ודורשים תשלום כדי לשחרר אותן, הפכו לאיום מרכזי על חברות בעולם. בשנת 2023 בלבד, חברות שילמו כ-1.1 מיליארד דולר לתוקפים – פי חמישה מהסכום ששולם בשנת 2019, כך עולה מדו"ח של חברת המחקר Chainalysis.
מה שמגביר את התופעה הוא מודל חדש של "כופר כשירות" (Ransomware as a Service), שבו האקרים מספקים כלי תקיפה לאחרים בתמורה לחלק מהרווחים. שיטה זו מורידה את רף הכניסה לפשעי סייבר ומאפשרת גם לתוקפים פחות מנוסים להוציא לפועל מתקפות כופר מוצלחות.
- קראודסטרייק מעלה תחזית: צמיחה בהכנסות ורווח מתואם מעל הציפיות
- לקראת דוחות קראודסטרייק - בוול סטריט צופים צמיחה של 20% בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיקום מהנפילה של יולי
מניית CrowdStrike נמצאת במגמת עלייה של יותר מ-30% ב-12 החודשים האחרונים. זאת לאחר התאוששות מקריסה של 39% ביולי האחרון, שנגרמה בשל עדכון תוכנה פגום שגרם להשבתות נרחבות בבנקים, חברות תעופה ועסקים נוספים. המניה אף צורפה למדד S&P 500 ביוני האחרון, מה שחיזק את מעמדה בשוק.
שאלות ותשובות
למה CrowdStrike עלתה?
החברה הודיעה כי קיבלה ציון מושלם בבדיקת זיהוי והגנה מפני מתקפות כופר. ההצלחה הזו חיזקה את מעמדה כשחקנית מובילה בתחום אבטחת
הסייבר והעלתה את אמון המשקיעים.
מה כל כך מסוכן במתקפות כופר?
מתקפות כופר יכולות להשבית מערכות קריטיות בעסקים ובממשלות, מה שמוביל
להפסדים כספיים עצומים. בשנת 2023 לבדה, חברות ברחבי העולם שילמו מעל מיליארד דולר להאקרים כדי לשחרר את המערכות שלהן.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
איך המניה של CrowdStrike
התאוששה מהנפילה ביולי?
החברה הצליחה לשקם את אמון המשקיעים אחרי התקלה שהובילה לקריסת המניה בקיץ. היא המשיכה להציג חדשנות בתחום הסייבר, מה שהוביל לביצועים טובים יותר בשוק המניות.
מה הקשר בין CrowdStrike לבין הנפילה של השווקים בעקבות DeepSeek?
אין קשר ישיר, אבל השווקים הגיבו בירידות חדות לחדשות על DeepSeek, מה שיצר סביבה של חוסר ודאות עבור משקיעים בטכנולוגיה. עם זאת, חברות כמו CrowdStrike
שמספקות שירותי סייבר, לא נפגעו מהשינויים בשוק ה-AI, ולכן מניותיהן דווקא התחזקו.
- 2.מצחיק לחשוב שסנטינל וואן נחשבה מתחרה שלה (ל"ת)Bill Hwang 29/01/2025 11:57הגב לתגובה זו
- 1.אכלתי אותה בפוטים ממשיך לקנות פוטים מנופחת (ל"ת)גל 29/01/2025 08:29הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
