קראודסטרייק
צילום: טוויטר

למרות הפשלה הגדולה - המניה שוברת שיאים

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה קראודסטרייק

ביולי האחרון מערכות של אלפי חברות בעולם קרסו. בהתחלה חשבו שמדובר בהתקפת סייבר, אבל מהר מאוד הבינו שמדובר בתקלה במערכות של חברת הסייבר CrowdStrike שבמקום להגן על המערכות בעצם השביתה אותן. פשלה גדולה שטופלה אחרי שעות רבות או ימים. הנזקים היו עצומים, המניה ירדה, אבל החברה יצאה מהמשבר.

אתמול היא שברה שיא נוסף וזינקה ב-9.5% ל-409 דולר - 85% מעל המחיר שאליו ירדה אחרי התקלה הקשה. הזינוק אתמול מיוחס להצלחה בזיהוי מתקפות כופר

כופר - איום גובר

מתקפות כופר, שבהן האקרים מקפיאים מערכות מחשוב ודורשים תשלום כדי לשחרר אותן, הפכו לאיום מרכזי על חברות בעולם. בשנת 2023 בלבד, חברות שילמו כ-1.1 מיליארד דולר לתוקפים – פי חמישה מהסכום ששולם בשנת 2019, כך עולה מדו"ח של חברת המחקר Chainalysis.

מה שמגביר את התופעה הוא מודל חדש של "כופר כשירות" (Ransomware as a Service), שבו האקרים מספקים כלי תקיפה לאחרים בתמורה לחלק מהרווחים. שיטה זו מורידה את רף הכניסה לפשעי סייבר ומאפשרת גם לתוקפים פחות מנוסים להוציא לפועל מתקפות כופר מוצלחות.

שיקום מהנפילה של יולי

מניית CrowdStrike נמצאת במגמת עלייה של יותר מ-30% ב-12 החודשים האחרונים. זאת לאחר התאוששות מקריסה של 39% ביולי האחרון, שנגרמה בשל עדכון תוכנה פגום שגרם להשבתות נרחבות בבנקים, חברות תעופה ועסקים נוספים. המניה אף צורפה למדד S&P 500 ביוני האחרון, מה שחיזק את מעמדה בשוק.


שאלות ותשובות

למה CrowdStrike עלתה?
החברה הודיעה כי קיבלה ציון מושלם בבדיקת זיהוי והגנה מפני מתקפות כופר. ההצלחה הזו חיזקה את מעמדה כשחקנית מובילה בתחום אבטחת הסייבר והעלתה את אמון המשקיעים.

מה כל כך מסוכן במתקפות כופר?
מתקפות כופר יכולות להשבית מערכות קריטיות בעסקים ובממשלות, מה שמוביל להפסדים כספיים עצומים. בשנת 2023 לבדה, חברות ברחבי העולם שילמו מעל מיליארד דולר להאקרים כדי לשחרר את המערכות שלהן.

קיראו עוד ב"גלובל"

איך המניה של CrowdStrike התאוששה מהנפילה ביולי?
החברה הצליחה לשקם את אמון המשקיעים אחרי התקלה שהובילה לקריסת המניה בקיץ. היא המשיכה להציג חדשנות בתחום הסייבר, מה שהוביל לביצועים טובים יותר בשוק המניות.

מה הקשר בין CrowdStrike לבין הנפילה של השווקים בעקבות DeepSeek?
אין קשר ישיר, אבל השווקים הגיבו בירידות חדות לחדשות על DeepSeek, מה שיצר סביבה של חוסר ודאות עבור משקיעים בטכנולוגיה. עם זאת, חברות כמו CrowdStrike שמספקות שירותי סייבר, לא נפגעו מהשינויים בשוק ה-AI, ולכן מניותיהן דווקא התחזקו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מצחיק לחשוב שסנטינל וואן נחשבה מתחרה שלה (ל"ת)
    Bill Hwang 29/01/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אכלתי אותה בפוטים ממשיך לקנות פוטים מנופחת (ל"ת)
    גל 29/01/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.