גולדמן זאקס מקצץ תחזיות ל-AMD: צפי להאטה בשוק השבבים
בנק ההשקעות גולדמן זאקס מפיל ב-5% את מניית יצרנית השבבים AMDAdvanced Micro Devices -4.81% , כאשר האנליסטים מורידים המלצה מ"קנייה" ל"ניטרלי" ומקצצים את מחיר היעד מ-175 ל-129 דולר. האנליסטים מסבירים את ההחלטה בתחזית שמרנית יותר למכירות מחשבים אישיים ושרתים מסורתיים, לצד צפי לצמיחה מתונה במכירות כרטיסי מעבדים גרפיים (GPU) לשוק מרכזי הנתונים, על רקע תחרות עזה מצד המתחרות.
הבנק הוריד משמעותית את תחזיות ההכנסות של AMD לשנים 2025-2026 בשיעורים דו-ספרתיים. זאת בניגוד לגישה החיובית כלפי המתחרה אנבידיה, שלדברי האנליסטים מחזיקה במוצר שהפך לתקן התעשייתי בתחום ה-GPU. בגולדמן זאקס שומרים על המלצת "קנייה" למניית אנבידיה עם מחיר יעד של 165 דולר.
המלצות הבנק ל-2025
בהמלצותיו לשנת 2025, הבנק ממליץ על אסטרטגיית "משקולות" - החזקה במניות המובילות בתחום הבינה המלאכותית לצד חשיפה לחברות שייהנו מהתאוששות מחזורית בתחומי השבבים המסורתיים. גם ברודקום זוכה לתמיכה מצד האנליסטים, עם העלאת מחיר היעד מ-240 ל-255 דולר תחת המלצת "קנייה". במקביל, מחיר היעד למניית מיקרון נשאר ללא שינוי על 128 דולר, גם כן תחת המלצת "קנייה".
האנליסטים ציינו כי למרות שנת 2024 המרשימה של חברות כמו אנבידיה וברוקדום, סקטור השבבים בכללותו הציג ביצועי חסר ביחס לשוק הרחב. מדד iShares Semiconductor ETF עלה ב-19% בלבד, בעוד מדד S&P 500 רשם תשואה של 23%.
- אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הייתה הפרדה ברורה בין ה'יש' וה'אין' בתחום המחשוב והרשתות ב-2024", כתבו האנליסטים. חברות המאפשרות את בניית תשתיות הבינה המלאכותית, כמו Credo, אנבידיה וברודקום, הכפילו את שווין ויותר.
מנגד, מניות עם חשיפה נמוכה לבינה מלאכותית וחשיפה גבוהה למחשבים אישיים ושרתים מסורתיים סבלו קשות - במיוחד AMD שירדה ב-18% ואינטל שצנחה ב-59%.
"אין צורך לומר שהרף גבוה משמעותית ב-2025 עבור מניות הבינה המלאכותית כדי לשמר את ביצועי היתר שלהן", אמרו בגולדמן זאקס, במיוחד לאור הערכות השווי המאמירות וההוצאות ההוניות חסרות התקדים של ספקיות השירותים בענן הגדולות.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
"המשקיעים מודאגים יותר ויותר נוכח הרף הגבוה, ולכן צופים כי המימוש של מיליארדי הדולרים בהשקעות ההוניות על ידי ספקיות הענן הגדולות וחברות האינטרנט הצרכניות יעמוד תחת בחינה מדוקדקת יותר ככל שנתקדם ב-2025."
ב-HSBC לא רואים עתיד אופטימי ל-AMD
בנק ההשקעות HSBC הנחית לאחרונה מכה על AMD, כשפרסם דוח אנליטי ביקורתי המטיל ספק משמעותי ביכולתה להתחרות בשוק השבבים לבינה מלאכותית. האנליסטים של הבנק הורידו את דירוג החברה באופן דרמטי מ"קנייה" ל"הפחתה", תוך קיצוץ חד של 45% במחיר היעד - מ-200 דולר ל-110 דולר בלבד.
הדוח החדשמגיע בנקודת זמן רגישה במיוחד עבור החברה, שכבר איבדה כמעט שליש מערכה ברבעון האחרון. האנליסטים מדגישים כי לאחר בחינה מעמיקה של מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה בתחום מעבדי הגרפיקה ל-AI, הם מעריכים כי התוכניות העתידיות שלה פחות תחרותיות מכפי שסברו בעבר.
בניסיון להתמודד עם האתגרים בשוק השבבים המסורתי, AMD מנסה לגוון את פעילותה בתחום הבינה המלאכותית. החברה הודיעה על השקעה של 20 מיליון דולר ב-Absci, חברת סטארט-אפ המפתחת פלטפורמה לגילוי תרופות באמצעות AI. ההודעה התקבלה בהתלהבות בשוק, כאשר מניית Absci זינקה ב-22%.
החודשים הקרובים צפויים להיות קריטיים עבור AMD, כאשר החברה תצטרך להוכיח שביכולתה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול המתחרות בתחום ה-AI, או למצוא נישות צמיחה חלופיות. בינתיים, המשקיעים מצביעים ברגליים והירידה במניה משקפת את הספקות הגוברים לגבי יכולתה של החברה להתחרות בזירה התחרותית של שבבי הבינה המלאכותית.
- 2.אביהו 10/01/2025 22:36הגב לתגובה זולא ממליץ ולא כלום דעתי האישית.
- 1.יאיר 10/01/2025 22:32הגב לתגובה זוכמעט תמיד גולדמן זקס מפרסמים תחזיות שחורות. לפעמים על חברה לפעמים על סקטור ולפעמים על השוק. אני לא יודע אם ההמלצות שמתפרסמות היום הן שגויות אבל אני מתייחס בדרך כלל לניתוחים שלהם בהסתייגות.
- צודק חפש את האינטרסים ותמצא את הסיבות. (ל"ת)אביהו 10/01/2025 22:54הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
