אירופה מרצדס
צילום: רוי שיינמן

מחפשים מניות חדשות ל-2025? כדאי להסתכל על אירופה

2025 נפתחה בשווקים ולא מעט אנלסיטים כבר הביעו חשש מירידות בארה"ב, אולי זה הזמן להסתכל על אירופה? הנה כמה מניות מעניינות

רוי שיינמן |

עונת החגים הסתיימה ולא מעט משקיעים מחפשים רענון לתיק שלהם לרגל השנה החדשה. רוב העיניים מן הסתם נמצאות על וול סטריט, אבל החששות של האנליסטים מירידות השנה מרחיק משם חלק מהמשקיעים. אז איפה אפשר למצוא הזדמנויות חדשות יכול להיות ששווה להסתכל על אירופה, הנה כמה מניות מעניינות.


המשקיעים שכחו מאירופה

בעוד שוקי ארה"ב פרחו ב-2024 עם תשואה של 25% ב-S&P 500,  הקרן האירופית Vanguard FTSE Europe ETF הניבה עלייה צנועה של 2% בלבד, כולל דיבידנדים. העניין של המשקיעים באירופה כל כך נמוך, שאפילו משקיעים אירופיים מעדיפים לדון בשוק האמריקאי מאשר בשוק הביתי שלהם.

VANGUARD FTSE EUROPE ETF בשנה האחרונה


האם אירופה באמת כל כך לא רלוונטית? לא בהכרח. דווקא חוסר הפופולריות שלה עשוי להפוך אותה להזדמנות. מניות אירופיות נסחרות במכפיל רווח ממוצע של 13 לשנה הקרובה - נתון הנמוך משמעותית מהמכפיל של 22 בשוק האמריקאי. "פער תחזיות כזה הוא חסר תקדים", כתב דיוויד הרו, מנהל קרן Oakmark International, שמנהל את הקרן מאז 1992. לדבריו, מניות אירופיות הן כמו קפיץ דחוס שממתין להשתחרר.


חלק מהפערים נובעים מההבדלים בצמיחה שמציגות החברות. בגולדמן זאקס צופים צמיחה של 3%-4% ברווחים של המניות האירופאיות בשנת 2025, לעומת 12% במניות האמריקאיות. בשוקי אירופה גם חסר גם את המשקל הטכנולוגי הכבד של ארה"ב. חברות כמו SAP ו-ASML, הגדולות בטכנולוגיה האירופית, קטנות משמעותית מענקיות כמו אפל.


התחומים המעניינים באירופה

ועדיין, הפערים גדולים מדי מכדי להתעלם מהם. לדוגמה, סקטור האנרגיה האירופי נסחר בהנחה של 50% לעומת הסקטור האמריקאי. חברת Shell Shell -0.8%   נסחרת במכפיל רווח של 8 בלבד לשנת 2025, בעוד ש-Exxon Mobil Exxon Mobil  נסחרת במכפיל כמעט כפול. אפילו מניות הבנקים האירופיים, כמו BNP Paribas BNP Paribas 1.3%  , נסחרות במכפילים אטרקטיביים יחסית לארה"ב. BNP, עם נכסים של 2.6 טריליון דולר, נסחרת במכפיל של 6 בלבד לשנת 2025 - לעומת JPMorgan JPMorgan Chase & Co , ששווי השוק שלה גדול פי 10 ונסחרת במכפיל של 14.


SHELL של
SHELL של - קרדיט: Jethro Carullo, Unsplash


קיראו עוד ב"גלובל"


גם סקטור היוקרה האירופי מעניין. חברות כמו Kering KERING S.A. INH. EO 4 5.82%   (חברת האם של גוצ'י), Richemont Richemont 2.69%   (חברת האם של קרטייה), ו-Swatch Swatch Group I 0.77%   נסחרות כעת במכפילים של 15-20. בנוסף, תעשיות כמו חקלאות, תרופות ומשקאות חריפים מראות סימני התאוששות. חברות כמו Bayer Bayer AG -2.03%   ו-CNH Industrial CNH Industrial -0.82%    עשויות להרוויח מהתאוששות המחזור החקלאי, בעוד שחברות כמו Diageo Diageo -0.11%   ו-Pernod Ricard Pernod Ricard  גם כן יכולות להשיג תשואות יפות.


חברות הרכב יצליחו לחזור לפסגה?

על רקע התחרות מצד החברות הסיניות, רגולציה מחמירה לגבי רכבים חשמליים ותחרות מצד טסלה, תעשיית הרכב האירופית היא כבר לא מה שהייתה פעם. אבל דווקא עכשיו, חברות כמו BMW ומרצדס נסחרות במחירים מעניינים. BMW BMW AG VZ 0.39%  , עם שווי שוק של 50 מיליארד דולר ומזומן של 10 מיליארד דולר, מדווחת על צמיחה מהירה במכירות הרכבים החשמליים שלה. מרצדס Mercedes Benz Group AG , אף שהיא מתקשה יותר בתחום החשמליים, נסחרת לפי שווי של 51.8 מיליארד דולר, דומה למזומנים שיש לה בקופה, מה שהופך גם אותה להשקעה מעניינת.


BMW M135
BMW M135 - קרדיט: יצרן



עם זאת, הסיכון עדיין קיים. אירופה עשויה להמשיך להיתפס כמיושנת ולהתקשות למשוך אליה משקיעים חדשים, כפי שתיאר פעם האסטרטג ביירון ווין. אבל עבור מי שמחפש הזדמנויות, השוק האירופי עשוי להיות המקום הנכון להתחיל. כשהוא נסחר בזול כל כך, אולי דווקא עכשיו זה הזמן להמר על היבשת הקלאסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AIטראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע

אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?

מנדי הניג |

גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן. 

מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.

אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.

הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של 2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.

הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?

על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק 10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.