האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה אירועים שיעשו כותרות במשק בשבוע הקרוב:
יום ראשון 19/06/05
חברת PR Newswire מקיימת כנס בנושא קשרי משקיעים (IR). לכנס יגיע מלונדון מארק היינס, מנהל תחום קשרי משקיעים בחברת PR Newswire העולמית, שירצה על הפעילות בתחום לאור התקנות בנוגע לדרישות סברנס-אוקסלי, Reg FD, שקיפות בעבודה מול משקיעים ואודות שיטות הדיווח לבורסה בלונדון. היינס חבר בועדות תקינה ברשות לני"ע האירופאית.
לצידו ירצה בכנס בארי סימון מחברת King David Sustainable Investments שיחשוף מדד חדש SRI - Socially Responsible Investments לשוק ההון הישראלי, הבוחן ביצועי חברות ביחס למדדים דוגמת תרומה לחברה, לקהילה וכו'.
יום שני 20/06/05
משוווקת משקפי השמש, אירוקה תקיים מסיבת עיתונאים לקראת הנפקתה בבורסת תל-אביב. במסיבת העיתונאים יציג את החברה המנכ"ל, מייקל וולף.
יום שני 20/06/05
מג'יק ישראל תערוך את כנס "מג'יק. זה כל הקסם" ללקוחותיה ושותפיה העסקיים. זו הזדמנות להתחכך בבכירי תעשיית המיחשוב הישראלית, בהם: איציק כהן, המשנה לחשב הכללי, אריה סקופ, יו"ר מיקרוסופט ישראל, משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל, גד ודני גולדשטיין, בעלי קבוצת פורמולה, גלעד רבינוביץ', מנכ"ל מלם, ראשי מג'יק - מנחם הספרי, דויד אסיא ואודי ארטל.
האירוע יעמוד בסימן המיצוב מחדש של מג'יק בישראל, שהנו תולדה של שורה ארוכה של יוזמות לאורך השנה האחרונה, שנועדו לבטא את המיקוד המחודש והמוגבר של החברה ב"נמל הבית".
יום שני 20/06/05
תערוכת טכנולוגיה 5002 מתקיימת השנה בין 32-02 ביוני 5002. בתערוכה אשר תשתרע על פני כל שטח מרכז הירידים , בביתנים המקורים ובשטחי החוץ , יוצגו פתרונות וחידושים בענפי הטכנולוגיה והתעשיות עתירות הידע בישראל ובעולם. בערב הפתיחה יתקיים קוקטייל למוזמנים שיכלול חגיגת 40 שנות קשרים כלכליים עם גרמניה.
יום שני 20/06/05
פיתוח מסר, הבנת התפקיד של הבלוגרים שחשיבותו הולכת וגדלה בשוק ההון והשגת כיסוי איכותי של המדיה והאנליסטים, הם שלושת הנושאים החשובים ביותר שבפניהם ניצבות חברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיה ובמדעי החיים, כך עולה מתוצאות סקר שערך באפריל המומחה ליחסי ציבור מארה?ב אלאן ל. ווינקרנץ. תוצאות הסקר יוצגו כחלק מסמינר שתארח PR Newswire Israel בת"א.
יום שלישי 21/06/05
הכינוס הכלכלי-פיננסי החצי שנתי, שיוזם מארגן איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם "די.סי. פייננס", יעסוק הפעם בשינויים שעובר שוק ההון הישראלי בעקבות הגיאות בהנפקות, כניסת מכשירים פיננסיים חדשים, כמו תעודת סל, והאפשרות לגיוסים חוזרים באמצעות תשקיפי מדף, כתוצאה מיישום דוח ברנע. הכינוס, תחת הכותרת "שוק ההון בתקופה של שינויים וטלטלות",
את הכינוס ייפתחו יו"ר איגוד החברות הציבוריות - דני גולדשטיין, מנכ"ל משרד האוצר - יוסי בכר, המשנה לנגיד בנק ישראל ? ד"ר מאיר סוקולר ומנכ"ל בנק המזרחי ? אלי יונס. הארבעה ידברו במושב שכותרתו "שוק ההון כחלופה למימון הבנקאי".
מנכ"ל "מעלות", דורית סלינגר תדבר על הדירוג כמכשיר מוביל בפיתוח אלטרנטיבות למימון הבנקאי. במושב על "החיים לאחר ברנע ותשקיפי מדף", יהיה ניתן לשמוע את הד"ר זהבית יוסף - משנה למנכ"ל אי.די.בי.
יום שלישי 21/06/05
SecuREL 2005 הינו הכנס והתערוכה השנתית של חברת REL, אשר מרכז את מירב המאמצים השיווקים, הטכנולוגיים והטכניים לנקודת זמן אחת. הכנס עוסק בלימוד טכנולוגיות ניהול חדשות, בהיבט ה-Networking החברתי וביצירת אווירה נעימה ללימוד ולקיחת פסק זמן מהיום יום. הוא יכלול הרצאות מקצועיות בהן יחשפו הפתרונות והחידושים בניהול ואבטחת המידע בארגון מגמות ואתגרים טכנולוגים ועוד. בין השאר ישתתף בכנס קווין וויס, סגן נשיא בכיר ומנהל תחום EMEA של REL.
יום רביעי 22/06/05
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
