האירועים שיעשו את השבוע
הנה כמה אירועים שיעשו כותרות במשק בשבוע הקרוב:
יום ראשון 19/06/05
חברת PR Newswire מקיימת כנס בנושא קשרי משקיעים (IR). לכנס יגיע מלונדון מארק היינס, מנהל תחום קשרי משקיעים בחברת PR Newswire העולמית, שירצה על הפעילות בתחום לאור התקנות בנוגע לדרישות סברנס-אוקסלי, Reg FD, שקיפות בעבודה מול משקיעים ואודות שיטות הדיווח לבורסה בלונדון. היינס חבר בועדות תקינה ברשות לני"ע האירופאית.
לצידו ירצה בכנס בארי סימון מחברת King David Sustainable Investments שיחשוף מדד חדש SRI - Socially Responsible Investments לשוק ההון הישראלי, הבוחן ביצועי חברות ביחס למדדים דוגמת תרומה לחברה, לקהילה וכו'.
יום שני 20/06/05
משוווקת משקפי השמש, אירוקה תקיים מסיבת עיתונאים לקראת הנפקתה בבורסת תל-אביב. במסיבת העיתונאים יציג את החברה המנכ"ל, מייקל וולף.
יום שני 20/06/05
מג'יק ישראל תערוך את כנס "מג'יק. זה כל הקסם" ללקוחותיה ושותפיה העסקיים. זו הזדמנות להתחכך בבכירי תעשיית המיחשוב הישראלית, בהם: איציק כהן, המשנה לחשב הכללי, אריה סקופ, יו"ר מיקרוסופט ישראל, משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל, גד ודני גולדשטיין, בעלי קבוצת פורמולה, גלעד רבינוביץ', מנכ"ל מלם, ראשי מג'יק - מנחם הספרי, דויד אסיא ואודי ארטל.
האירוע יעמוד בסימן המיצוב מחדש של מג'יק בישראל, שהנו תולדה של שורה ארוכה של יוזמות לאורך השנה האחרונה, שנועדו לבטא את המיקוד המחודש והמוגבר של החברה ב"נמל הבית".
יום שני 20/06/05
תערוכת טכנולוגיה 5002 מתקיימת השנה בין 32-02 ביוני 5002. בתערוכה אשר תשתרע על פני כל שטח מרכז הירידים , בביתנים המקורים ובשטחי החוץ , יוצגו פתרונות וחידושים בענפי הטכנולוגיה והתעשיות עתירות הידע בישראל ובעולם. בערב הפתיחה יתקיים קוקטייל למוזמנים שיכלול חגיגת 40 שנות קשרים כלכליים עם גרמניה.
יום שני 20/06/05
פיתוח מסר, הבנת התפקיד של הבלוגרים שחשיבותו הולכת וגדלה בשוק ההון והשגת כיסוי איכותי של המדיה והאנליסטים, הם שלושת הנושאים החשובים ביותר שבפניהם ניצבות חברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיה ובמדעי החיים, כך עולה מתוצאות סקר שערך באפריל המומחה ליחסי ציבור מארה?ב אלאן ל. ווינקרנץ. תוצאות הסקר יוצגו כחלק מסמינר שתארח PR Newswire Israel בת"א.
יום שלישי 21/06/05
הכינוס הכלכלי-פיננסי החצי שנתי, שיוזם מארגן איגוד החברות הציבוריות, בשיתוף עם "די.סי. פייננס", יעסוק הפעם בשינויים שעובר שוק ההון הישראלי בעקבות הגיאות בהנפקות, כניסת מכשירים פיננסיים חדשים, כמו תעודת סל, והאפשרות לגיוסים חוזרים באמצעות תשקיפי מדף, כתוצאה מיישום דוח ברנע. הכינוס, תחת הכותרת "שוק ההון בתקופה של שינויים וטלטלות",
את הכינוס ייפתחו יו"ר איגוד החברות הציבוריות - דני גולדשטיין, מנכ"ל משרד האוצר - יוסי בכר, המשנה לנגיד בנק ישראל ? ד"ר מאיר סוקולר ומנכ"ל בנק המזרחי ? אלי יונס. הארבעה ידברו במושב שכותרתו "שוק ההון כחלופה למימון הבנקאי".
מנכ"ל "מעלות", דורית סלינגר תדבר על הדירוג כמכשיר מוביל בפיתוח אלטרנטיבות למימון הבנקאי. במושב על "החיים לאחר ברנע ותשקיפי מדף", יהיה ניתן לשמוע את הד"ר זהבית יוסף - משנה למנכ"ל אי.די.בי.
יום שלישי 21/06/05
SecuREL 2005 הינו הכנס והתערוכה השנתית של חברת REL, אשר מרכז את מירב המאמצים השיווקים, הטכנולוגיים והטכניים לנקודת זמן אחת. הכנס עוסק בלימוד טכנולוגיות ניהול חדשות, בהיבט ה-Networking החברתי וביצירת אווירה נעימה ללימוד ולקיחת פסק זמן מהיום יום. הוא יכלול הרצאות מקצועיות בהן יחשפו הפתרונות והחידושים בניהול ואבטחת המידע בארגון מגמות ואתגרים טכנולוגים ועוד. בין השאר ישתתף בכנס קווין וויס, סגן נשיא בכיר ומנהל תחום EMEA של REL.
יום רביעי 22/06/05
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
