הכנסות של 153 מיליון שקל לבגיר ברבעון הראשון
חברת בגיר, יצרנית החליפות מקבוצת פולגת, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2005 עם רווח נקי של 11.2 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 4 מיליון שקל, שנרשם ברבעון הראשון אשתקד. הגידול ברווח נבע משיפור בשיעור הרווח הגולמי של החברה שעלה לכ-30% מהמכירות (לעומת 28.5% ברבעון המקביל) ומעליה חדה של כ-23% ברווח לפני מס.
הכנסותיה של בגיר ברבעון הראשון של שנת 2005 הסתכמו בכ-153 מיליון שקל, בדומה להיקף המכירות ברבעון המקביל ב-2004, כאשר עיקר מכירותיה של בגיר הינן לשוק האירופאי. בהתאם למדיניות החברה, הקטינה בגיר את חלקו של הלקוח העיקרי של החברה, רשת מרקס אנד ספנסר, מתוך הכנסות החברה: מכ-67% ברבעון הראשון של שנת 2004 לכ-64% ברבעון המדווח.
נתח מוצרי החדשנות בתוך סך מכירות בגיר הגיע ל-32%, לעומת 25% במהלך שנת 2004. מוצרי החדשנות, המקנים לבגיר יתרון יחסי משמעותי לעומת מתחריה, נחשבים לרווחיים יותר מהמוצרים המסורתיים.
ברבעון השני של שנת 2005 צפויה בגיר להנות מתוספת של כ-6 מיליון שקל לרווח הנקי שלה בעקבות הסדר שחתמה החברה עם אחד מקבלני המשנה שלה.
במהלך חודש אפריל השלימה בגיר גיוס הון כולל של 192 מיליון שקל בהנפקה פרטית של מניות ואופציות ובהנפקה ציבורית של מניות ואג"חים להמרה.
חברת האם, פולגת, הציגה ברבעון הראשון של 2005 תוצאות דומות: רווח נקי של כ-10.5 מיליון שקל , בהשוואה לרווח של כ-4.1 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד.
חברת האם, פולגת, צפויה לרשום ברבעון השני של 2005 רווח הון של כ-40 מיליון שקל שינבע לה כתוצאה מהנפקת מניות בגיר לציבור שיעור אחזקותיה של פולגת בבגיר עומד כיום על כ-67%.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
