מחקר: החממות הישראליות מקצרות את ההגעה לשוק ב-42%
גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות. "לחממות בישראל תפקיד מכריע במימון ובהזנה של חברות בשלב המוקדם", טוענים במחקר.
"משקיעים המחזיקים בחממה או קשורים בקשרים עסקיים עם חממות מגדרים את הסיכונים שלהם", נכתב על ידי האנליסטים ועורך המחקר נפגש עם מספר אנשי מפתח בחממות המופרטות. מסקנת המחקר: "חברות ישראליות המצויות בחממה מקצרות את זמן ההגעה לשוק ב-42.5%".
שיעור החיסכון שאליו הגיע המחקר, בהתבסס על פעילות החממה של קסניה וונצ'רס, נובע משילוב של מספר מדדים: מספר השותפים הבכירים הפעילים בחממה, גודל הצוות הניהולי, מספר השעות שמשקיע כל עובד בחממה בשבוע, מספר השעות שתורמת החממה לחברות הפורטפוליו שלה ומספר העובדים בכל חברה.
על פי המחקר, חברות החממה הישראליות יוצאות נשכרות מצוות הניהול הבכיר שמעמידות החממה לרשותם. הוא ציין את המבנה העסקי של קסניה וונצ'רס, הכולל בין היתר קבוצה של יזמים סדרתיים מצליחים, שקיבלו שותפות בחממה תמורת הליווי הצמוד שהם מעניקים לחברות הפורטפוליו.
חברות החממה מרוויחות גם, על פי המחקר, משירותים משפטיים ושירותי ראיית חשבון בשיעורים מופחתים, מדמי רישוי וחוזי רכש אטרקטיביים יותר, וכן מדמי שכירות וניהול נכס מופחתים, הנובעים מישיבתם במבנה אחד, דבר המאפשר גם הפריה הדדית בין היזמים, ותורם להתפתחות החברות.
על פי המחקר, 40% מחברות החממה עוברות את שלב האינקובציה. זהו שיעור גבוה יחסית להצלחת תוכנית החממות הממשלתיות. הסיבות לכך: מיקוד גדול יותר בתעשיות ספציפיות העובדה שהמדען מאשר השקעה רק בחברות שההשקעה בהן תספיק לקיים חברה למשך 18-24 חודשים החוק המאפשר ליזמים לשמור על נתח גדול מאחזקותיהם בחברה היחסים ההדוקים בין קרנות הון סיכון לחממות, הממקסמים את פוטנציאל ההצלחה של החברות, בכך שהם מסייעים להבטחת אקזיטים רווחיים.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
