מחקר: החממות הישראליות מקצרות את ההגעה לשוק ב-42%

גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות
חזי שטרנליכט |

גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות. "לחממות בישראל תפקיד מכריע במימון ובהזנה של חברות בשלב המוקדם", טוענים במחקר.

"משקיעים המחזיקים בחממה או קשורים בקשרים עסקיים עם חממות מגדרים את הסיכונים שלהם", נכתב על ידי האנליסטים ועורך המחקר נפגש עם מספר אנשי מפתח בחממות המופרטות. מסקנת המחקר: "חברות ישראליות המצויות בחממה מקצרות את זמן ההגעה לשוק ב-42.5%".

שיעור החיסכון שאליו הגיע המחקר, בהתבסס על פעילות החממה של קסניה וונצ'רס, נובע משילוב של מספר מדדים: מספר השותפים הבכירים הפעילים בחממה, גודל הצוות הניהולי, מספר השעות שמשקיע כל עובד בחממה בשבוע, מספר השעות שתורמת החממה לחברות הפורטפוליו שלה ומספר העובדים בכל חברה.

על פי המחקר, חברות החממה הישראליות יוצאות נשכרות מצוות הניהול הבכיר שמעמידות החממה לרשותם. הוא ציין את המבנה העסקי של קסניה וונצ'רס, הכולל בין היתר קבוצה של יזמים סדרתיים מצליחים, שקיבלו שותפות בחממה תמורת הליווי הצמוד שהם מעניקים לחברות הפורטפוליו.

חברות החממה מרוויחות גם, על פי המחקר, משירותים משפטיים ושירותי ראיית חשבון בשיעורים מופחתים, מדמי רישוי וחוזי רכש אטרקטיביים יותר, וכן מדמי שכירות וניהול נכס מופחתים, הנובעים מישיבתם במבנה אחד, דבר המאפשר גם הפריה הדדית בין היזמים, ותורם להתפתחות החברות.

על פי המחקר, 40% מחברות החממה עוברות את שלב האינקובציה. זהו שיעור גבוה יחסית להצלחת תוכנית החממות הממשלתיות. הסיבות לכך: מיקוד גדול יותר בתעשיות ספציפיות העובדה שהמדען מאשר השקעה רק בחברות שההשקעה בהן תספיק לקיים חברה למשך 18-24 חודשים החוק המאפשר ליזמים לשמור על נתח גדול מאחזקותיהם בחברה היחסים ההדוקים בין קרנות הון סיכון לחממות, הממקסמים את פוטנציאל ההצלחה של החברות, בכך שהם מסייעים להבטחת אקזיטים רווחיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.