מחקר: החממות הישראליות מקצרות את ההגעה לשוק ב-42%
גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות. "לחממות בישראל תפקיד מכריע במימון ובהזנה של חברות בשלב המוקדם", טוענים במחקר.
"משקיעים המחזיקים בחממה או קשורים בקשרים עסקיים עם חממות מגדרים את הסיכונים שלהם", נכתב על ידי האנליסטים ועורך המחקר נפגש עם מספר אנשי מפתח בחממות המופרטות. מסקנת המחקר: "חברות ישראליות המצויות בחממה מקצרות את זמן ההגעה לשוק ב-42.5%".
שיעור החיסכון שאליו הגיע המחקר, בהתבסס על פעילות החממה של קסניה וונצ'רס, נובע משילוב של מספר מדדים: מספר השותפים הבכירים הפעילים בחממה, גודל הצוות הניהולי, מספר השעות שמשקיע כל עובד בחממה בשבוע, מספר השעות שתורמת החממה לחברות הפורטפוליו שלה ומספר העובדים בכל חברה.
על פי המחקר, חברות החממה הישראליות יוצאות נשכרות מצוות הניהול הבכיר שמעמידות החממה לרשותם. הוא ציין את המבנה העסקי של קסניה וונצ'רס, הכולל בין היתר קבוצה של יזמים סדרתיים מצליחים, שקיבלו שותפות בחממה תמורת הליווי הצמוד שהם מעניקים לחברות הפורטפוליו.
חברות החממה מרוויחות גם, על פי המחקר, משירותים משפטיים ושירותי ראיית חשבון בשיעורים מופחתים, מדמי רישוי וחוזי רכש אטרקטיביים יותר, וכן מדמי שכירות וניהול נכס מופחתים, הנובעים מישיבתם במבנה אחד, דבר המאפשר גם הפריה הדדית בין היזמים, ותורם להתפתחות החברות.
על פי המחקר, 40% מחברות החממה עוברות את שלב האינקובציה. זהו שיעור גבוה יחסית להצלחת תוכנית החממות הממשלתיות. הסיבות לכך: מיקוד גדול יותר בתעשיות ספציפיות העובדה שהמדען מאשר השקעה רק בחברות שההשקעה בהן תספיק לקיים חברה למשך 18-24 חודשים החוק המאפשר ליזמים לשמור על נתח גדול מאחזקותיהם בחברה היחסים ההדוקים בין קרנות הון סיכון לחממות, הממקסמים את פוטנציאל ההצלחה של החברות, בכך שהם מסייעים להבטחת אקזיטים רווחיים.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
