מחקר: החממות הישראליות מקצרות את ההגעה לשוק ב-42%

גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות
חזי שטרנליכט |

גוף מחקר בשם ה-Wall Street Transcript בחר בקסניה וונצ'רס כמקרה לימוד במחקר בו חקר את תחום החממות הטכנולוגיות. "לחממות בישראל תפקיד מכריע במימון ובהזנה של חברות בשלב המוקדם", טוענים במחקר.

"משקיעים המחזיקים בחממה או קשורים בקשרים עסקיים עם חממות מגדרים את הסיכונים שלהם", נכתב על ידי האנליסטים ועורך המחקר נפגש עם מספר אנשי מפתח בחממות המופרטות. מסקנת המחקר: "חברות ישראליות המצויות בחממה מקצרות את זמן ההגעה לשוק ב-42.5%".

שיעור החיסכון שאליו הגיע המחקר, בהתבסס על פעילות החממה של קסניה וונצ'רס, נובע משילוב של מספר מדדים: מספר השותפים הבכירים הפעילים בחממה, גודל הצוות הניהולי, מספר השעות שמשקיע כל עובד בחממה בשבוע, מספר השעות שתורמת החממה לחברות הפורטפוליו שלה ומספר העובדים בכל חברה.

על פי המחקר, חברות החממה הישראליות יוצאות נשכרות מצוות הניהול הבכיר שמעמידות החממה לרשותם. הוא ציין את המבנה העסקי של קסניה וונצ'רס, הכולל בין היתר קבוצה של יזמים סדרתיים מצליחים, שקיבלו שותפות בחממה תמורת הליווי הצמוד שהם מעניקים לחברות הפורטפוליו.

חברות החממה מרוויחות גם, על פי המחקר, משירותים משפטיים ושירותי ראיית חשבון בשיעורים מופחתים, מדמי רישוי וחוזי רכש אטרקטיביים יותר, וכן מדמי שכירות וניהול נכס מופחתים, הנובעים מישיבתם במבנה אחד, דבר המאפשר גם הפריה הדדית בין היזמים, ותורם להתפתחות החברות.

על פי המחקר, 40% מחברות החממה עוברות את שלב האינקובציה. זהו שיעור גבוה יחסית להצלחת תוכנית החממות הממשלתיות. הסיבות לכך: מיקוד גדול יותר בתעשיות ספציפיות העובדה שהמדען מאשר השקעה רק בחברות שההשקעה בהן תספיק לקיים חברה למשך 18-24 חודשים החוק המאפשר ליזמים לשמור על נתח גדול מאחזקותיהם בחברה היחסים ההדוקים בין קרנות הון סיכון לחממות, הממקסמים את פוטנציאל ההצלחה של החברות, בכך שהם מסייעים להבטחת אקזיטים רווחיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק