מטריקס זכתה בפרוייקט ארכוב בהיקף של 2 מיליון שקל
חברת מטריקס זכתה במכרז של חברת DBQ להקמת מערכת ארכיון אופטי וניהול תהליכים. המערכת, המבוססת על טכנולוגיות של IBM Content Management, תהווה תשתית וכלי עזר מרכזי בתהליך טיוב למעלה מ-100 מיליון מסמכים של תיקי הפנסיה בישראל, פורטל ארגוני וכן מערכת לניהול תהליכי עבודה מבוססי מסמכים.
DBQ הינו גוף שהקים משרד האוצר כחלק מתהליך ההבראה של קרנות הפנסיה בישראל. כחלק מתהליך ההתייעלות הוחלט להעביר את נתוני עמיתי הפנסיה בישראל למדיה דיגיטלית ולטייב את הנתונים. היקף הפרוייקט נאמד בכ-2 מיליון שקל והוא צפוי להימשך כחצי שנה.
במסגרת הפרוייקט תקים מטריקס מערכת אינטרנטית לתמיכה בהיקפים גדולים של נתונים ובמגוון רחב של תהליכים. המערכת מתבססת על הקמת ממשק משתמש מבוסס פורטל (Websphere Portal של IBM) מעל הפתרון הרחב המשלב את משפחת המוצרים מבית IBM אשר הראשי בהם הינו IBM Content Manager.
המערכת שתפותח תאפשר למשתמשים לעבוד על פי תהליכי זרימת עבודה מסודרים, לאתר צווארי בקבוק בתהליכים, לחפש ולאתר מסמכים בקלות ובמהירות. המערכת תאפשר למספר עובדים לעבוד במקביל על אותו מסמך, לקלוט פקסים ולגבות את המסמכים.
מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, ציין כי הפרוייקט ב-DBQ מהווה פרוייקט אסטרטגי עבור החברה וממחיש את היכולת של מטריקס להשלים תחת קורת גג אחת פרוייקט ליישום מספר מערכות, המשלבות סביבות עבודה מתקדמות. בנוסף, ממחישה הזכיה בפרוייקט את היכולות והידע של מטריקס בתחום של טכנולגיות יבמ".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
