מטריקס זכתה בפרוייקט ארכוב בהיקף של 2 מיליון שקל
חברת מטריקס זכתה במכרז של חברת DBQ להקמת מערכת ארכיון אופטי וניהול תהליכים. המערכת, המבוססת על טכנולוגיות של IBM Content Management, תהווה תשתית וכלי עזר מרכזי בתהליך טיוב למעלה מ-100 מיליון מסמכים של תיקי הפנסיה בישראל, פורטל ארגוני וכן מערכת לניהול תהליכי עבודה מבוססי מסמכים.
DBQ הינו גוף שהקים משרד האוצר כחלק מתהליך ההבראה של קרנות הפנסיה בישראל. כחלק מתהליך ההתייעלות הוחלט להעביר את נתוני עמיתי הפנסיה בישראל למדיה דיגיטלית ולטייב את הנתונים. היקף הפרוייקט נאמד בכ-2 מיליון שקל והוא צפוי להימשך כחצי שנה.
במסגרת הפרוייקט תקים מטריקס מערכת אינטרנטית לתמיכה בהיקפים גדולים של נתונים ובמגוון רחב של תהליכים. המערכת מתבססת על הקמת ממשק משתמש מבוסס פורטל (Websphere Portal של IBM) מעל הפתרון הרחב המשלב את משפחת המוצרים מבית IBM אשר הראשי בהם הינו IBM Content Manager.
המערכת שתפותח תאפשר למשתמשים לעבוד על פי תהליכי זרימת עבודה מסודרים, לאתר צווארי בקבוק בתהליכים, לחפש ולאתר מסמכים בקלות ובמהירות. המערכת תאפשר למספר עובדים לעבוד במקביל על אותו מסמך, לקלוט פקסים ולגבות את המסמכים.
מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, ציין כי הפרוייקט ב-DBQ מהווה פרוייקט אסטרטגי עבור החברה וממחיש את היכולת של מטריקס להשלים תחת קורת גג אחת פרוייקט ליישום מספר מערכות, המשלבות סביבות עבודה מתקדמות. בנוסף, ממחישה הזכיה בפרוייקט את היכולות והידע של מטריקס בתחום של טכנולגיות יבמ".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
