מטריקס זכתה בפרוייקט ארכוב בהיקף של 2 מיליון שקל

תקים ארכיון ל-DBQ שיהווה תשתית וכלי עזר מרכזי בתהליך טיוב למעלה מ-100 מיליון מסמכים של תיקי הפנסיה בארץ. ה-DBQ הוא גוף שהוקם על ידי משרד האוצר
חזי שטרנליכט |

חברת מטריקס זכתה במכרז של חברת DBQ להקמת מערכת ארכיון אופטי וניהול תהליכים. המערכת, המבוססת על טכנולוגיות של IBM Content Management, תהווה תשתית וכלי עזר מרכזי בתהליך טיוב למעלה מ-100 מיליון מסמכים של תיקי הפנסיה בישראל, פורטל ארגוני וכן מערכת לניהול תהליכי עבודה מבוססי מסמכים.

DBQ הינו גוף שהקים משרד האוצר כחלק מתהליך ההבראה של קרנות הפנסיה בישראל. כחלק מתהליך ההתייעלות הוחלט להעביר את נתוני עמיתי הפנסיה בישראל למדיה דיגיטלית ולטייב את הנתונים. היקף הפרוייקט נאמד בכ-2 מיליון שקל והוא צפוי להימשך כחצי שנה.

במסגרת הפרוייקט תקים מטריקס מערכת אינטרנטית לתמיכה בהיקפים גדולים של נתונים ובמגוון רחב של תהליכים. המערכת מתבססת על הקמת ממשק משתמש מבוסס פורטל (Websphere Portal של IBM) מעל הפתרון הרחב המשלב את משפחת המוצרים מבית IBM אשר הראשי בהם הינו IBM Content Manager.

המערכת שתפותח תאפשר למשתמשים לעבוד על פי תהליכי זרימת עבודה מסודרים, לאתר צווארי בקבוק בתהליכים, לחפש ולאתר מסמכים בקלות ובמהירות. המערכת תאפשר למספר עובדים לעבוד במקביל על אותו מסמך, לקלוט פקסים ולגבות את המסמכים.

מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, ציין כי הפרוייקט ב-DBQ מהווה פרוייקט אסטרטגי עבור החברה וממחיש את היכולת של מטריקס להשלים תחת קורת גג אחת פרוייקט ליישום מספר מערכות, המשלבות סביבות עבודה מתקדמות. בנוסף, ממחישה הזכיה בפרוייקט את היכולות והידע של מטריקס בתחום של טכנולגיות יבמ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.