ת"א חתמה בעליות קלות: מכתשים אגן ב-3.13%

ת"א 25 עלה ב-0.21%, ת"א 100 הוסיף 0.36%, והתל טק 15 קפץ ב-1.1%. מניות הפועלים ולאומי ירדו ב-0.6% ו-0.65% בהתאמה. בזק נפלה ב-1.79%, אלווריון זינקה ב-6%
דרור איטח |

בסיום יום המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמו מרבית המדדים בעליות שערים. את יום המסחר פתחה הבורסה בעליות סביב רמת 0.5%, כשהיא מעודדת מהעליות שנרשמו אמש בשווקי וול סטריט. במהלך היום נחלשו המדדים כשמדד התל טק בלבד מצליח לשמור על חוזקה. מחזור המסחר הסתכם ב-681 מיליון שקל, מתוכם כ-428 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.21% לרמת 653.78 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.36% לרמת 674.96 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 קפץ ב-1.1% לרמת 403.51 נקודות.

מניות הבנקים שפתחו את יום המסחר בעליות שערים, חתמו במגמה מעורבת: מניות הפועלים ולאומי שנסחרו במהלך המסחר בעליות של למעלה מ-1%, עברו בסיום לירידות של 0.6% ו-0.65% בהתאמה. מניות דיסקונט הוסיפו 0.62%, המזרחי עלו ב-0.14% והבינלאומי התרוממו ב-0.45%.

מניית מכתשים אגן זינקה ב-3.13%. ברקע, החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת Bayer Science לאספקת אימידקלופריד, קוטל החרקים הנמכר ביותר בעולם. האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר, העריך כי המוצר יכול להוסיף עוד כ-10% לרווחיות החברה, בתוך מספר שנים, שצפויים לתרום כ-20 עד 25 מיליון דולר ברווח הנקי. בלידר ושות' הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" במחיר יעד של 30 שקל.

מניית בזק נפלה ב-1.79%. בבנק הפועלים העריכו, כי הכנסות בזק יצמחו ב-37% ברבעון הראשון 2005 ל-2.75 מיליארד שקל. אך ירדו ב-0.8% למול רבעון עוקב. הם מותירים את ההמלצה לבזק ב'תשואת שוק' עם מחיר יעד של 5.6 שקל והמניות מגיבות בעליה של 0.53%, תוך מחזור של 10 מיליון שקל.

מניית אל על עלתה ב-0.61%. בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, סבורים כי המניה מתקשה להמריא ומעניקה למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל. בבית ההשקעות אומרים כי, ענף התעופה תנודתי מאוד ומשופע מגורמים רבים, להם השפעה מכרעת על החברה. כל עוד היא לא תצטרף לאחת מבריתות התעופה - צמיחתה מוגבלת.

אסם ירדה בסיום ב-0.86%, למרות העלאת המלצה עבורה על ידי האנליסטים של בנק הפועלים מ"תשואת חסר" ל"תשואת שוק" ומחיר יעד של 42 שקל. האנליסטים של הבנק סבורים, כי המחיר המניה משקף רמת מכפיל סבירה ביחס לאלטרנטיבות.

מניית אפריקה ישראל ירדה ב-1.04% למרות המלצה אוהדת מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, שהעלו את המלצתם למניית החברה. האנליסט יובל בן זאב סבור כי הפוטנציאל היזמי של החברה עוד רחוק ממימוש, והעלה את המלצתו למניית החברה ל"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 156 שקל למניה, הגבוה ב-9.4% ממחיר המניה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

משק כספי סגור פירושו שההכנסות מתחום מסוים,  במקרה הזה מים, יופנו רק לשירותים הקשורים אליו, כמו תחזוקת תשתיות, השקעה בצנרת וטיפול במים. הדרישה לשמור על משק כזה מבטיחה שהכספים לא יזלגו לתחומים אחרים, וכך מוודאת שההתייעלות תשרת ישירות את הצרכנים.

מי עומד מאחורי יוזמת החקיקה והעבודה המקצועית שקדמה לה?

הצעת החוק מקודמת על ידי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, אך היא מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרד האנרגיה בראשות מנכ"ל המשרד יוסי דיין. לצידם פעלו גם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

כיצד משפיעה הצעת החוק על תעריפי המים לצרכנים?

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

המהלך צפוי להוזיל את תעריפי המים בטווח הארוך, בזכות ביטול תקורות מיותרות וצמצום מנגנונים כפולים. במשרד האנרגיה סבורים שהתייעלות מבנית וניהולית תביא להפחתת עלויות ותחזיר את משק המים לניהול יעיל, ששומר על טובת הציבור.

מה התנאים שיאפשרו לרשות מקומית לנהל את משק המים בעצמה?

רשות מקומית תוכל לוותר על תאגיד מים ולנהל את התחום בעצמה, רק אם תעמוד בקריטריונים כלכליים ותפעוליים שייקבעו על ידי משרד האנרגיה. בין הדרישות: ניהול תקין, יכולת כספית, התחייבות לשקיפות ושמירה על משק כספי סגור.

מה הייתה הביקורת הציבורית המרכזית כלפי תאגידי המים?

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".