ת"א חתמה בעליות קלות: מכתשים אגן ב-3.13%

ת"א 25 עלה ב-0.21%, ת"א 100 הוסיף 0.36%, והתל טק 15 קפץ ב-1.1%. מניות הפועלים ולאומי ירדו ב-0.6% ו-0.65% בהתאמה. בזק נפלה ב-1.79%, אלווריון זינקה ב-6%
דרור איטח |

בסיום יום המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמו מרבית המדדים בעליות שערים. את יום המסחר פתחה הבורסה בעליות סביב רמת 0.5%, כשהיא מעודדת מהעליות שנרשמו אמש בשווקי וול סטריט. במהלך היום נחלשו המדדים כשמדד התל טק בלבד מצליח לשמור על חוזקה. מחזור המסחר הסתכם ב-681 מיליון שקל, מתוכם כ-428 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד תל אביב 25 עלה ב-0.21% לרמת 653.78 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.36% לרמת 674.96 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 קפץ ב-1.1% לרמת 403.51 נקודות.

מניות הבנקים שפתחו את יום המסחר בעליות שערים, חתמו במגמה מעורבת: מניות הפועלים ולאומי שנסחרו במהלך המסחר בעליות של למעלה מ-1%, עברו בסיום לירידות של 0.6% ו-0.65% בהתאמה. מניות דיסקונט הוסיפו 0.62%, המזרחי עלו ב-0.14% והבינלאומי התרוממו ב-0.45%.

מניית מכתשים אגן זינקה ב-3.13%. ברקע, החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת Bayer Science לאספקת אימידקלופריד, קוטל החרקים הנמכר ביותר בעולם. האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר, העריך כי המוצר יכול להוסיף עוד כ-10% לרווחיות החברה, בתוך מספר שנים, שצפויים לתרום כ-20 עד 25 מיליון דולר ברווח הנקי. בלידר ושות' הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" במחיר יעד של 30 שקל.

מניית בזק נפלה ב-1.79%. בבנק הפועלים העריכו, כי הכנסות בזק יצמחו ב-37% ברבעון הראשון 2005 ל-2.75 מיליארד שקל. אך ירדו ב-0.8% למול רבעון עוקב. הם מותירים את ההמלצה לבזק ב'תשואת שוק' עם מחיר יעד של 5.6 שקל והמניות מגיבות בעליה של 0.53%, תוך מחזור של 10 מיליון שקל.

מניית אל על עלתה ב-0.61%. בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, סבורים כי המניה מתקשה להמריא ומעניקה למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל. בבית ההשקעות אומרים כי, ענף התעופה תנודתי מאוד ומשופע מגורמים רבים, להם השפעה מכרעת על החברה. כל עוד היא לא תצטרף לאחת מבריתות התעופה - צמיחתה מוגבלת.

אסם ירדה בסיום ב-0.86%, למרות העלאת המלצה עבורה על ידי האנליסטים של בנק הפועלים מ"תשואת חסר" ל"תשואת שוק" ומחיר יעד של 42 שקל. האנליסטים של הבנק סבורים, כי המחיר המניה משקף רמת מכפיל סבירה ביחס לאלטרנטיבות.

מניית אפריקה ישראל ירדה ב-1.04% למרות המלצה אוהדת מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, שהעלו את המלצתם למניית החברה. האנליסט יובל בן זאב סבור כי הפוטנציאל היזמי של החברה עוד רחוק ממימוש, והעלה את המלצתו למניית החברה ל"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 156 שקל למניה, הגבוה ב-9.4% ממחיר המניה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.