ת"א חתמה בעליות קלות: מכתשים אגן ב-3.13%
בסיום יום המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמו מרבית המדדים בעליות שערים. את יום המסחר פתחה הבורסה בעליות סביב רמת 0.5%, כשהיא מעודדת מהעליות שנרשמו אמש בשווקי וול סטריט. במהלך היום נחלשו המדדים כשמדד התל טק בלבד מצליח לשמור על חוזקה. מחזור המסחר הסתכם ב-681 מיליון שקל, מתוכם כ-428 מיליון שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.
מדד תל אביב 25 עלה ב-0.21% לרמת 653.78 נקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.36% לרמת 674.96 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 קפץ ב-1.1% לרמת 403.51 נקודות.
מניות הבנקים שפתחו את יום המסחר בעליות שערים, חתמו במגמה מעורבת: מניות הפועלים ולאומי שנסחרו במהלך המסחר בעליות של למעלה מ-1%, עברו בסיום לירידות של 0.6% ו-0.65% בהתאמה. מניות דיסקונט הוסיפו 0.62%, המזרחי עלו ב-0.14% והבינלאומי התרוממו ב-0.45%.
מניית מכתשים אגן זינקה ב-3.13%. ברקע, החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת Bayer Science לאספקת אימידקלופריד, קוטל החרקים הנמכר ביותר בעולם. האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר, העריך כי המוצר יכול להוסיף עוד כ-10% לרווחיות החברה, בתוך מספר שנים, שצפויים לתרום כ-20 עד 25 מיליון דולר ברווח הנקי. בלידר ושות' הותירו את המלצתם על "תשואת יתר" במחיר יעד של 30 שקל.
מניית בזק נפלה ב-1.79%. בבנק הפועלים העריכו, כי הכנסות בזק יצמחו ב-37% ברבעון הראשון 2005 ל-2.75 מיליארד שקל. אך ירדו ב-0.8% למול רבעון עוקב. הם מותירים את ההמלצה לבזק ב'תשואת שוק' עם מחיר יעד של 5.6 שקל והמניות מגיבות בעליה של 0.53%, תוך מחזור של 10 מיליון שקל.
מניית אל על עלתה ב-0.61%. בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, סבורים כי המניה מתקשה להמריא ומעניקה למניה המלצת "תשואת שוק" עם מחיר יעד של 3.5 שקל. בבית ההשקעות אומרים כי, ענף התעופה תנודתי מאוד ומשופע מגורמים רבים, להם השפעה מכרעת על החברה. כל עוד היא לא תצטרף לאחת מבריתות התעופה - צמיחתה מוגבלת.
אסם ירדה בסיום ב-0.86%, למרות העלאת המלצה עבורה על ידי האנליסטים של בנק הפועלים מ"תשואת חסר" ל"תשואת שוק" ומחיר יעד של 42 שקל. האנליסטים של הבנק סבורים, כי המחיר המניה משקף רמת מכפיל סבירה ביחס לאלטרנטיבות.
מניית אפריקה ישראל ירדה ב-1.04% למרות המלצה אוהדת מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, שהעלו את המלצתם למניית החברה. האנליסט יובל בן זאב סבור כי הפוטנציאל היזמי של החברה עוד רחוק ממימוש, והעלה את המלצתו למניית החברה ל"תשואת יתר" עם מחיר יעד של 156 שקל למניה, הגבוה ב-9.4% ממחיר המניה בשוק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
