ישראל הוזמנה להצטרף לתוכנית המו"פ ה-7 באיחוד

תקציבה הכולל יגיע ל-10 מיליארד אירו ב-7 שנים. דגש יושם על תחומי החלל והאבטחה. "כרטיס הכניסה" של ישראל לתוכנית השישית עלה כ-200 מיליון אירו
שי פאוזנר |

ישראל קיבלה הזמנה להצטרפות ישראל לתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי - תוכנית המחקר והפיתוח הגדולה בעולם. ההזמנה ניתנה במפגש של המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר בבריסל בוועדה המעורבת לישראל והאיחוד האירופי. בוועדה השתתפו מהצד הישראלי, נציגי ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ומשרדי החוץ, האוצר והמדע. מהאיחוד האירופי השתתפו ראשי משרד המחקר.

ישראל הצטרפה לתוכנית המסגרת האירופית כבר בשנת 1996 באמצע התוכנית הרביעית והייתה חברה מלאה גם בתוכנית החמישית ובתוכנית השישית. התוכנית הנוכחית, השישית, החלה לפעול בשנת 2003 ותסתיים בשנת 2006, התקציב הכולל של התוכנית הוא 19 מיליארד אירו. "כרטיס הכניסה" של ישראל לתוכנית השישית עלה כ-200 מיליון אירו. מחיר הכרטיס נקבע בין היתר בהתחשב בתוצר הלאומי.

עוד יצויין, כי התוכנית השביעית היא גדולה ושאפתנית אף יותר מקודמותיה. לפי תוכניות הנציבות האירופית, צפויה התוכנית להמשך 7 שנים בתקציב של 10 מיליארד אירו בשנה ובסה"כ 70 מיליארד אירו (יותר מ-90 מיליון דולר). התוכנית תעסוק בין היתר בתחומי התקשורת, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, תוכנה, מזון, חקלאות תחבורה ואנרגיה. דגש מיוחד יינתן לנושאי חלל ואבטחה.

המדען הראשי מסר, כי התוכנית השביעית ותוכניות נוספות שמתגבשות באיחוד האירופי מובילות מהלך משמעותי שתכליתו הכפלת ההשקעה האירופית במחקר ופיתוח. היעד שאותו הציבה הנהגת האיחוד לעצמה הוא השקעה של 3% תוצר במחקר ופיתוח. אופר מסר עוד, כי החברות בתוכנית מאפשרת לתעשייה הישראלית להיחשף לתוכניות המו"פ המתקדמות בעולם ולידע החיוני לקידום התעשייה ולמיצובה בראש החץ של הטכנולוגיה העולמית. לדבריו, בזכות הקשרים ושיתופי הפעולה במו"פ שנוצרו בעקבות הפעילות בתוכנית, נפתחו עבור החברות הישראליות שווקים חדשים לתוצרתם והזדמנויות עסקיות.

אופר: "הצעת האיחוד האירופי מהווה הבעת אמון בתעשייה ובטכנולוגיה הישראלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.