ישראל הוזמנה להצטרף לתוכנית המו"פ ה-7 באיחוד
ישראל קיבלה הזמנה להצטרפות ישראל לתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי - תוכנית המחקר והפיתוח הגדולה בעולם. ההזמנה ניתנה במפגש של המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר בבריסל בוועדה המעורבת לישראל והאיחוד האירופי. בוועדה השתתפו מהצד הישראלי, נציגי ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ומשרדי החוץ, האוצר והמדע. מהאיחוד האירופי השתתפו ראשי משרד המחקר.
ישראל הצטרפה לתוכנית המסגרת האירופית כבר בשנת 1996 באמצע התוכנית הרביעית והייתה חברה מלאה גם בתוכנית החמישית ובתוכנית השישית. התוכנית הנוכחית, השישית, החלה לפעול בשנת 2003 ותסתיים בשנת 2006, התקציב הכולל של התוכנית הוא 19 מיליארד אירו. "כרטיס הכניסה" של ישראל לתוכנית השישית עלה כ-200 מיליון אירו. מחיר הכרטיס נקבע בין היתר בהתחשב בתוצר הלאומי.
עוד יצויין, כי התוכנית השביעית היא גדולה ושאפתנית אף יותר מקודמותיה. לפי תוכניות הנציבות האירופית, צפויה התוכנית להמשך 7 שנים בתקציב של 10 מיליארד אירו בשנה ובסה"כ 70 מיליארד אירו (יותר מ-90 מיליון דולר). התוכנית תעסוק בין היתר בתחומי התקשורת, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, תוכנה, מזון, חקלאות תחבורה ואנרגיה. דגש מיוחד יינתן לנושאי חלל ואבטחה.
המדען הראשי מסר, כי התוכנית השביעית ותוכניות נוספות שמתגבשות באיחוד האירופי מובילות מהלך משמעותי שתכליתו הכפלת ההשקעה האירופית במחקר ופיתוח. היעד שאותו הציבה הנהגת האיחוד לעצמה הוא השקעה של 3% תוצר במחקר ופיתוח. אופר מסר עוד, כי החברות בתוכנית מאפשרת לתעשייה הישראלית להיחשף לתוכניות המו"פ המתקדמות בעולם ולידע החיוני לקידום התעשייה ולמיצובה בראש החץ של הטכנולוגיה העולמית. לדבריו, בזכות הקשרים ושיתופי הפעולה במו"פ שנוצרו בעקבות הפעילות בתוכנית, נפתחו עבור החברות הישראליות שווקים חדשים לתוצרתם והזדמנויות עסקיות.
אופר: "הצעת האיחוד האירופי מהווה הבעת אמון בתעשייה ובטכנולוגיה הישראלית".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
