ישראל הוזמנה להצטרף לתוכנית המו"פ ה-7 באיחוד

תקציבה הכולל יגיע ל-10 מיליארד אירו ב-7 שנים. דגש יושם על תחומי החלל והאבטחה. "כרטיס הכניסה" של ישראל לתוכנית השישית עלה כ-200 מיליון אירו
שי פאוזנר |

ישראל קיבלה הזמנה להצטרפות ישראל לתוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי - תוכנית המחקר והפיתוח הגדולה בעולם. ההזמנה ניתנה במפגש של המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר בבריסל בוועדה המעורבת לישראל והאיחוד האירופי. בוועדה השתתפו מהצד הישראלי, נציגי ות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ומשרדי החוץ, האוצר והמדע. מהאיחוד האירופי השתתפו ראשי משרד המחקר.

ישראל הצטרפה לתוכנית המסגרת האירופית כבר בשנת 1996 באמצע התוכנית הרביעית והייתה חברה מלאה גם בתוכנית החמישית ובתוכנית השישית. התוכנית הנוכחית, השישית, החלה לפעול בשנת 2003 ותסתיים בשנת 2006, התקציב הכולל של התוכנית הוא 19 מיליארד אירו. "כרטיס הכניסה" של ישראל לתוכנית השישית עלה כ-200 מיליון אירו. מחיר הכרטיס נקבע בין היתר בהתחשב בתוצר הלאומי.

עוד יצויין, כי התוכנית השביעית היא גדולה ושאפתנית אף יותר מקודמותיה. לפי תוכניות הנציבות האירופית, צפויה התוכנית להמשך 7 שנים בתקציב של 10 מיליארד אירו בשנה ובסה"כ 70 מיליארד אירו (יותר מ-90 מיליון דולר). התוכנית תעסוק בין היתר בתחומי התקשורת, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, תוכנה, מזון, חקלאות תחבורה ואנרגיה. דגש מיוחד יינתן לנושאי חלל ואבטחה.

המדען הראשי מסר, כי התוכנית השביעית ותוכניות נוספות שמתגבשות באיחוד האירופי מובילות מהלך משמעותי שתכליתו הכפלת ההשקעה האירופית במחקר ופיתוח. היעד שאותו הציבה הנהגת האיחוד לעצמה הוא השקעה של 3% תוצר במחקר ופיתוח. אופר מסר עוד, כי החברות בתוכנית מאפשרת לתעשייה הישראלית להיחשף לתוכניות המו"פ המתקדמות בעולם ולידע החיוני לקידום התעשייה ולמיצובה בראש החץ של הטכנולוגיה העולמית. לדבריו, בזכות הקשרים ושיתופי הפעולה במו"פ שנוצרו בעקבות הפעילות בתוכנית, נפתחו עבור החברות הישראליות שווקים חדשים לתוצרתם והזדמנויות עסקיות.

אופר: "הצעת האיחוד האירופי מהווה הבעת אמון בתעשייה ובטכנולוגיה הישראלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".