פועלים: הדולר יושפע מהאופטמיות ופער הריביות
בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני - הדולר, ב-0.32% מול השקל הישראלי ונקבע ברמת 4.379 שקל. בשבוע החולף נרשמה פעילות ערה במטבע האמריקני בהשוואה לתקופה האחרונה, כשברקע, התחזק הדולר בעולם למול עמיתו האירופאי - האירו, וגרר להתחזקותו גם בשוק המקומי.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומנגד האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקים לשקל תמיכה.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, כאשר בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות, בשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב, והאפשרות להורדה נוספת בריבית השקלית. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי להיות מתון בלבד.
רונן ברק: השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים
מנהל חדר העסקאות במטבעות - פורקסיה הולדינגס, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, ללא צעדים אלה, רמת אי הוודאות תמשיך ותגבר. פרסום נתון מדד המחירים לצרכן ביום ג' הצפוי להצביע על ירידה של 0.4%, עשוי להביא להמשך הצמצום בפער הריביות, ולתמיכה נקודתית במטבע האמריקאי.
ברק סבור כי השוק צפוי בטווח הקצר להמשיך ולשמור על יציבות, כאשר סביבת 4.40-4.35 שקל מהוות סביבות רכישה/המרה בהתאמה. בפוקרסיה מציינים, כי הקורלציה עם השוק הבינלאומי פחתה, לאור האפקט המדיני החזק שהאפיל על התחזקות המטבע האמריקאי בעולם.
במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הקצר, אם כי באופן מוגבל בלבד, על מגמת המסחר בדולר-שקל הינם: המשך השיפור בתחומים של השקעות הזרים, תיירות, התחממות מדינית גלובלית כלפי ישראל, ועוד, המספקים תמיכה למטבע המקומי. עיכובים ומתחים הנוגעים להעברת התקציב ולתהליך ההתנתקות, העשויים לגרום לחולשה במטבע המקומי, ועלייה ברמת אי-הוודאות הביטחונית אשר עשויה להחליש את השקל.
בטווח הארוך מעריכים כי, השפעת מגמת המסחר של הדולר בעולם על מגמת המסחר של הדולר-שקל צפוי להימשך. בבנק מעריכים כי הגורמים שימשיכו לתמוך בשקל הינם:
היציבות הכלכלית ומגמת הצמיחה בארץ. מגמה חיובית בנוגע לדירוג החוב של ישראל, הנובעת גם מציפיות לגבי תפקודו של סטנלי פישר כנגיד הבא של בנק ישראל ומאופי המדיניות הפיסקלית. עליית אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית והמשך הזרמת כספים לשוק. מנגד, גורמים הצפויים לתרום להתחזקות המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי הינם: התפתחויות בתחום סחר החוץ העולמי. פער הריביות ישראל-ארה"ב, העומד כיום על 1% נומינלית, בלבד.
לפיכך סבורים בבנק לאומי, כי שער החליפין עתיד להמשיך ולהיות מושפע ממגמת המסחר של הדולר האמריקאי מול המטבעות המרכזיים בעולם ומהמשך כניסתו של הון זר לישראל.
כלכלני כלל פיננסים בטוחה סבורים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח של 4.4-4.36 שקל בתקופה הקרובה. באשר לטווח
הארוך הדולר יושפע משינויים חיוביים במישור הגיאו-פוליטי, כניסת הון זר לשוק המקומי ומגמת פער הריביות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
