פועלים: הדולר יושפע מהאופטמיות ופער הריביות
בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני - הדולר, ב-0.32% מול השקל הישראלי ונקבע ברמת 4.379 שקל. בשבוע החולף נרשמה פעילות ערה במטבע האמריקני בהשוואה לתקופה האחרונה, כשברקע, התחזק הדולר בעולם למול עמיתו האירופאי - האירו, וגרר להתחזקותו גם בשוק המקומי.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומנגד האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקים לשקל תמיכה.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, כאשר בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות, בשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב, והאפשרות להורדה נוספת בריבית השקלית. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי להיות מתון בלבד.
רונן ברק: השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים
מנהל חדר העסקאות במטבעות - פורקסיה הולדינגס, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, ללא צעדים אלה, רמת אי הוודאות תמשיך ותגבר. פרסום נתון מדד המחירים לצרכן ביום ג' הצפוי להצביע על ירידה של 0.4%, עשוי להביא להמשך הצמצום בפער הריביות, ולתמיכה נקודתית במטבע האמריקאי.
ברק סבור כי השוק צפוי בטווח הקצר להמשיך ולשמור על יציבות, כאשר סביבת 4.40-4.35 שקל מהוות סביבות רכישה/המרה בהתאמה. בפוקרסיה מציינים, כי הקורלציה עם השוק הבינלאומי פחתה, לאור האפקט המדיני החזק שהאפיל על התחזקות המטבע האמריקאי בעולם.
במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הקצר, אם כי באופן מוגבל בלבד, על מגמת המסחר בדולר-שקל הינם: המשך השיפור בתחומים של השקעות הזרים, תיירות, התחממות מדינית גלובלית כלפי ישראל, ועוד, המספקים תמיכה למטבע המקומי. עיכובים ומתחים הנוגעים להעברת התקציב ולתהליך ההתנתקות, העשויים לגרום לחולשה במטבע המקומי, ועלייה ברמת אי-הוודאות הביטחונית אשר עשויה להחליש את השקל.
בטווח הארוך מעריכים כי, השפעת מגמת המסחר של הדולר בעולם על מגמת המסחר של הדולר-שקל צפוי להימשך. בבנק מעריכים כי הגורמים שימשיכו לתמוך בשקל הינם:
היציבות הכלכלית ומגמת הצמיחה בארץ. מגמה חיובית בנוגע לדירוג החוב של ישראל, הנובעת גם מציפיות לגבי תפקודו של סטנלי פישר כנגיד הבא של בנק ישראל ומאופי המדיניות הפיסקלית. עליית אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית והמשך הזרמת כספים לשוק. מנגד, גורמים הצפויים לתרום להתחזקות המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי הינם: התפתחויות בתחום סחר החוץ העולמי. פער הריביות ישראל-ארה"ב, העומד כיום על 1% נומינלית, בלבד.
לפיכך סבורים בבנק לאומי, כי שער החליפין עתיד להמשיך ולהיות מושפע ממגמת המסחר של הדולר האמריקאי מול המטבעות המרכזיים בעולם ומהמשך כניסתו של הון זר לישראל.
כלכלני כלל פיננסים בטוחה סבורים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח של 4.4-4.36 שקל בתקופה הקרובה. באשר לטווח
הארוך הדולר יושפע משינויים חיוביים במישור הגיאו-פוליטי, כניסת הון זר לשוק המקומי ומגמת פער הריביות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
