פועלים: הדולר יושפע מהאופטמיות ופער הריביות

מנהל חדר העסקאות במטבעות פורקסיה, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, בלעדיהם, רמת האי הוודאות תגבר
דרור איטח |

בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני - הדולר, ב-0.32% מול השקל הישראלי ונקבע ברמת 4.379 שקל. בשבוע החולף נרשמה פעילות ערה במטבע האמריקני בהשוואה לתקופה האחרונה, כשברקע, התחזק הדולר בעולם למול עמיתו האירופאי - האירו, וגרר להתחזקותו גם בשוק המקומי.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומנגד האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקים לשקל תמיכה.

באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, כאשר בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות, בשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב, והאפשרות להורדה נוספת בריבית השקלית. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי להיות מתון בלבד.

רונן ברק: השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים

מנהל חדר העסקאות במטבעות - פורקסיה הולדינגס, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, ללא צעדים אלה, רמת אי הוודאות תמשיך ותגבר. פרסום נתון מדד המחירים לצרכן ביום ג' הצפוי להצביע על ירידה של 0.4%, עשוי להביא להמשך הצמצום בפער הריביות, ולתמיכה נקודתית במטבע האמריקאי.

ברק סבור כי השוק צפוי בטווח הקצר להמשיך ולשמור על יציבות, כאשר סביבת 4.40-4.35 שקל מהוות סביבות רכישה/המרה בהתאמה. בפוקרסיה מציינים, כי הקורלציה עם השוק הבינלאומי פחתה, לאור האפקט המדיני החזק שהאפיל על התחזקות המטבע האמריקאי בעולם.

במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הקצר, אם כי באופן מוגבל בלבד, על מגמת המסחר בדולר-שקל הינם: המשך השיפור בתחומים של השקעות הזרים, תיירות, התחממות מדינית גלובלית כלפי ישראל, ועוד, המספקים תמיכה למטבע המקומי. עיכובים ומתחים הנוגעים להעברת התקציב ולתהליך ההתנתקות, העשויים לגרום לחולשה במטבע המקומי, ועלייה ברמת אי-הוודאות הביטחונית אשר עשויה להחליש את השקל.

בטווח הארוך מעריכים כי, השפעת מגמת המסחר של הדולר בעולם על מגמת המסחר של הדולר-שקל צפוי להימשך. בבנק מעריכים כי הגורמים שימשיכו לתמוך בשקל הינם:

היציבות הכלכלית ומגמת הצמיחה בארץ. מגמה חיובית בנוגע לדירוג החוב של ישראל, הנובעת גם מציפיות לגבי תפקודו של סטנלי פישר כנגיד הבא של בנק ישראל ומאופי המדיניות הפיסקלית. עליית אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית והמשך הזרמת כספים לשוק. מנגד, גורמים הצפויים לתרום להתחזקות המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי הינם: התפתחויות בתחום סחר החוץ העולמי. פער הריביות ישראל-ארה"ב, העומד כיום על 1% נומינלית, בלבד.

לפיכך סבורים בבנק לאומי, כי שער החליפין עתיד להמשיך ולהיות מושפע ממגמת המסחר של הדולר האמריקאי מול המטבעות המרכזיים בעולם ומהמשך כניסתו של הון זר לישראל.

כלכלני כלל פיננסים בטוחה סבורים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח של 4.4-4.36 שקל בתקופה הקרובה. באשר לטווח

הארוך הדולר יושפע משינויים חיוביים במישור הגיאו-פוליטי, כניסת הון זר לשוק המקומי ומגמת פער הריביות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.