פועלים: הדולר יושפע מהאופטמיות ופער הריביות
בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני - הדולר, ב-0.32% מול השקל הישראלי ונקבע ברמת 4.379 שקל. בשבוע החולף נרשמה פעילות ערה במטבע האמריקני בהשוואה לתקופה האחרונה, כשברקע, התחזק הדולר בעולם למול עמיתו האירופאי - האירו, וגרר להתחזקותו גם בשוק המקומי.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומנגד האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקים לשקל תמיכה.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, כאשר בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות, בשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב, והאפשרות להורדה נוספת בריבית השקלית. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי להיות מתון בלבד.
רונן ברק: השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים
מנהל חדר העסקאות במטבעות - פורקסיה הולדינגס, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, ללא צעדים אלה, רמת אי הוודאות תמשיך ותגבר. פרסום נתון מדד המחירים לצרכן ביום ג' הצפוי להצביע על ירידה של 0.4%, עשוי להביא להמשך הצמצום בפער הריביות, ולתמיכה נקודתית במטבע האמריקאי.
ברק סבור כי השוק צפוי בטווח הקצר להמשיך ולשמור על יציבות, כאשר סביבת 4.40-4.35 שקל מהוות סביבות רכישה/המרה בהתאמה. בפוקרסיה מציינים, כי הקורלציה עם השוק הבינלאומי פחתה, לאור האפקט המדיני החזק שהאפיל על התחזקות המטבע האמריקאי בעולם.
במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הקצר, אם כי באופן מוגבל בלבד, על מגמת המסחר בדולר-שקל הינם: המשך השיפור בתחומים של השקעות הזרים, תיירות, התחממות מדינית גלובלית כלפי ישראל, ועוד, המספקים תמיכה למטבע המקומי. עיכובים ומתחים הנוגעים להעברת התקציב ולתהליך ההתנתקות, העשויים לגרום לחולשה במטבע המקומי, ועלייה ברמת אי-הוודאות הביטחונית אשר עשויה להחליש את השקל.
בטווח הארוך מעריכים כי, השפעת מגמת המסחר של הדולר בעולם על מגמת המסחר של הדולר-שקל צפוי להימשך. בבנק מעריכים כי הגורמים שימשיכו לתמוך בשקל הינם:
היציבות הכלכלית ומגמת הצמיחה בארץ. מגמה חיובית בנוגע לדירוג החוב של ישראל, הנובעת גם מציפיות לגבי תפקודו של סטנלי פישר כנגיד הבא של בנק ישראל ומאופי המדיניות הפיסקלית. עליית אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית והמשך הזרמת כספים לשוק. מנגד, גורמים הצפויים לתרום להתחזקות המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי הינם: התפתחויות בתחום סחר החוץ העולמי. פער הריביות ישראל-ארה"ב, העומד כיום על 1% נומינלית, בלבד.
לפיכך סבורים בבנק לאומי, כי שער החליפין עתיד להמשיך ולהיות מושפע ממגמת המסחר של הדולר האמריקאי מול המטבעות המרכזיים בעולם ומהמשך כניסתו של הון זר לישראל.
כלכלני כלל פיננסים בטוחה סבורים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח של 4.4-4.36 שקל בתקופה הקרובה. באשר לטווח
הארוך הדולר יושפע משינויים חיוביים במישור הגיאו-פוליטי, כניסת הון זר לשוק המקומי ומגמת פער הריביות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
