פועלים: הדולר יושפע מהאופטמיות ופער הריביות
בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני - הדולר, ב-0.32% מול השקל הישראלי ונקבע ברמת 4.379 שקל. בשבוע החולף נרשמה פעילות ערה במטבע האמריקני בהשוואה לתקופה האחרונה, כשברקע, התחזק הדולר בעולם למול עמיתו האירופאי - האירו, וגרר להתחזקותו גם בשוק המקומי.
ביחידת המחקר של בנק הפועלים סבורים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומנגד האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקים לשקל תמיכה.
באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, כאשר בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות, בשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב, והאפשרות להורדה נוספת בריבית השקלית. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי להיות מתון בלבד.
רונן ברק: השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים
מנהל חדר העסקאות במטבעות - פורקסיה הולדינגס, רונן ברק מעריך כי, השוק נמצא בעמדת המתנה לנקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני, ללא צעדים אלה, רמת אי הוודאות תמשיך ותגבר. פרסום נתון מדד המחירים לצרכן ביום ג' הצפוי להצביע על ירידה של 0.4%, עשוי להביא להמשך הצמצום בפער הריביות, ולתמיכה נקודתית במטבע האמריקאי.
ברק סבור כי השוק צפוי בטווח הקצר להמשיך ולשמור על יציבות, כאשר סביבת 4.40-4.35 שקל מהוות סביבות רכישה/המרה בהתאמה. בפוקרסיה מציינים, כי הקורלציה עם השוק הבינלאומי פחתה, לאור האפקט המדיני החזק שהאפיל על התחזקות המטבע האמריקאי בעולם.
במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, הגורמים הצפויים להשפיע בטווח הקצר, אם כי באופן מוגבל בלבד, על מגמת המסחר בדולר-שקל הינם: המשך השיפור בתחומים של השקעות הזרים, תיירות, התחממות מדינית גלובלית כלפי ישראל, ועוד, המספקים תמיכה למטבע המקומי. עיכובים ומתחים הנוגעים להעברת התקציב ולתהליך ההתנתקות, העשויים לגרום לחולשה במטבע המקומי, ועלייה ברמת אי-הוודאות הביטחונית אשר עשויה להחליש את השקל.
בטווח הארוך מעריכים כי, השפעת מגמת המסחר של הדולר בעולם על מגמת המסחר של הדולר-שקל צפוי להימשך. בבנק מעריכים כי הגורמים שימשיכו לתמוך בשקל הינם:
היציבות הכלכלית ומגמת הצמיחה בארץ. מגמה חיובית בנוגע לדירוג החוב של ישראל, הנובעת גם מציפיות לגבי תפקודו של סטנלי פישר כנגיד הבא של בנק ישראל ומאופי המדיניות הפיסקלית. עליית אמון המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית והמשך הזרמת כספים לשוק. מנגד, גורמים הצפויים לתרום להתחזקות המטבע האמריקאי מול המטבע המקומי הינם: התפתחויות בתחום סחר החוץ העולמי. פער הריביות ישראל-ארה"ב, העומד כיום על 1% נומינלית, בלבד.
לפיכך סבורים בבנק לאומי, כי שער החליפין עתיד להמשיך ולהיות מושפע ממגמת המסחר של הדולר האמריקאי מול המטבעות המרכזיים בעולם ומהמשך כניסתו של הון זר לישראל.
כלכלני כלל פיננסים בטוחה סבורים כי הדולר ימשיך להיסחר בטווח של 4.4-4.36 שקל בתקופה הקרובה. באשר לטווח
הארוך הדולר יושפע משינויים חיוביים במישור הגיאו-פוליטי, כניסת הון זר לשוק המקומי ומגמת פער הריביות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
