פינוטק: המאזן המסחרי בארה"ב - עשוי להשפיע על הדולר
האנליסטית שרית ולדימירסקי מבית ההשקעות במט"ח פינוטק מציינת הבוקר כי הדולר התייצב סביב רמתו הגבוהה מזה כ-3 חודשים כנגד האירו (1.2810) ומזה כחודשיים כנגד היין (105.60). שוק המטבעות הגלובלי ממתין לנתוני הגירעונות של ארה"ב, הצפויים להתפרסם במהלך היום.
"ישנו רושם כי העלייה של הדולר השבוע הובלה ע"י קניות לטווח הקצר בלבד ולכן זה לא בהכרח מסמל היפוך מגמה", אומר סוגו נגאיה, מנהל בכיר ב- Nomura Trust and Banking. היום צפוי להתפרסם מאזן המסחרי הבינלאומי של ארה"ב לחודש דצמבר, הצפוי להצטמצם לגירעון של 57 מיליארד דולר, לעומת 60 מיליארד דולר בנובמבר. בשבוע הבא צפוי לנאום נגיד ה-FED, אלן גרינספאן, בנוגע למדיניות המוניטארית בפני הועדה הכלכלית של הסנאט.
בעקבות העדר אירועים, האירו צפוי להיסחר על רקע פרסומים בארה"ב. במהלך השבוע הזה, לא התפרסמו באירופה אינדיקטורים בעלי חשיבות ולכן, פרסום המאזן המסחרי של ארה"ב, הצפוי היום, הינו האינדיקטור היחיד אשר עשוי לגרום לתזוזות מהותיות בשוק היום.
למרות הירידות של האירו בשבועות האחרונים ואפילו השבירה מתחת לרמה הפסיכולוגית ב-1.2940 דולר לאירו, בפינוטק סבורים כי השוק ינוע בכיוון מעלה עד הפרסום היום אחה"צ. כעת, מוסיפה ולדימירסקי כי האירו נסחר סביב 1.2815 אל מול הדולר ו-0.6880 אל מול הסטרלינג.
במזרח הרחוק: היין ממשיך להחלש
היין ממשיך להיחלש בטווח צר כנגד הדולר. לרגל החג, לא מתקיים מסחר בשווקים הפיננסיים ביפן. כעת נסחר היין סביב רמה של 105.60 כנגד הדולר וסביב רמה של 135.40 כנגד האירו. אנליסטים סבורים כי הדולר עלול להמשיך להתחזק כנגד היין עד לרמה של 106 יין לדולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
