מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

העובדים שלהם במילואים, אז למה המעסיקים ממשיכים לשלם את הפנסיה?

בוועדת העבודה והרווחה ביקשו מהאוצר למצוא פתרון לכך שהמעסיקים משלמים 25% עבור הפרשות תנאים סוציאליים לעובד, מבלי שהם בעבודה. באוצר התעכבו, בוועדה כעסו והמדינה לא מחכה - היא מתכוונת ליצור תקנות בחוק הביטוח הלאומי ולשפות את המעסיקים. כך זה יעבוד
איציק יצחקי | (2)

מעל 300 אלף חיילים גויסו עם תחילת המלחמה למילואים, חלק נמצא בצפון או בדרום כבר יותר מחודשיים, בזמן שהמעסיקים נתקעים בלי עובדים וצריכים לשלם תנאים סוציאלים גם למי שנמצא בעזה. בעקבות המצב, המעסיקים דורשים לפתור את הסוגיה: למרות שהמלחמה חשובה, הם מאבדים סבלנות כי המדינה לא עוזרת מספיק ולא מעזים, לפחות לא בתקופה הזאת, להוציא עובדים לחל"ת.

כידוע, כיום משלם הביטוח הלאומי למעסיקים את שכר הברוטו של העובדים שנמצאים במילואים, אבל זה לא כולל את התנאים מסביב. מדובר בעיקר על תנאים סוציאליים אותם המעסיק משלם מבלי שהעובד נמצא אצלו והוא לא מקבל על כך שקל. אפילו נציגי האוצר מבינים שיש כאן בעיה. יש כאן בעיה, אבל כרגיל - אף אחד לא מטפל בה באופן מיידי. אז האוצר וראשי אגף התקציבים מחפשים פתרון, ומי יודע מתי ימצאו אותו - אולי אחרי המלחמה, אולי במסגרת וועדה שתקום כדי לדון מה יקרה במלחמה הבאה.

השבוע נערך דיון בעניין במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסה. בוועדה טוענים שלאוצר אין תשובות ממשיות ומתכוונים להתחיל להניע את הגלגלים - לגבש הצעת חוק שתחול רטרו החל מיום הטבח - ה-7 באוקטובר. כלומר, במקרה כזה, המעסיקים יקבלו שיפוי אחורה בגין כל תקופת המלחמה. הם כינו את העבודה, או יותר נכון חוסר העבודה של האוצר כ"ביזוי עבודת הוועדה".

צריך להבין את הצד של המעסיקים: הם טוענים למחסור חמור בעובדים, בד בבד עם תשלום תנאים סוציאלים שעומדים על בערך 25% משכר העובד. כלומר, על עובד שמרוויח נניח 10,000 שקל הם משלמים בערך 2500 שקל על התנאים מסביב ולא מקבלים אותם חזרה. בקיצור, כל עובד שנמצא במילואים הוא רווח עבור המדינה, אבל נטל עבור המעסיק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מישהו יודע להגיד אם יש חדש? (ל"ת)
    מעסיק משלם 22/02/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 13/12/2023 20:48
    הגב לתגובה זו
    ומתחילים למצוא פטנטים חדשים. הרי שירות מילואים היה קיים מאז ומעולם. וגם מלחמות עם גיוס נרחב היו לא מעט. עד היום לא באו לבכות. מה קרה פתאום ?
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".