העובדים שלהם במילואים, אז למה המעסיקים ממשיכים לשלם את הפנסיה?
מעל 300 אלף חיילים גויסו עם תחילת המלחמה למילואים, חלק נמצא בצפון או בדרום כבר יותר מחודשיים, בזמן שהמעסיקים נתקעים בלי עובדים וצריכים לשלם תנאים סוציאלים גם למי שנמצא בעזה. בעקבות המצב, המעסיקים דורשים לפתור את הסוגיה: למרות שהמלחמה חשובה, הם מאבדים סבלנות כי המדינה לא עוזרת מספיק ולא מעזים, לפחות לא בתקופה הזאת, להוציא עובדים לחל"ת.
כידוע, כיום משלם הביטוח הלאומי למעסיקים את שכר הברוטו של העובדים שנמצאים במילואים, אבל זה לא כולל את התנאים מסביב. מדובר בעיקר על תנאים סוציאליים אותם המעסיק משלם מבלי שהעובד נמצא אצלו והוא לא מקבל על כך שקל. אפילו נציגי האוצר מבינים שיש כאן בעיה. יש כאן בעיה, אבל כרגיל - אף אחד לא מטפל בה באופן מיידי. אז האוצר וראשי אגף התקציבים מחפשים פתרון, ומי יודע מתי ימצאו אותו - אולי אחרי המלחמה, אולי במסגרת וועדה שתקום כדי לדון מה יקרה במלחמה הבאה.
השבוע נערך דיון בעניין במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסה. בוועדה טוענים שלאוצר אין תשובות ממשיות ומתכוונים להתחיל להניע את הגלגלים - לגבש הצעת חוק שתחול רטרו החל מיום הטבח - ה-7 באוקטובר. כלומר, במקרה כזה, המעסיקים יקבלו שיפוי אחורה בגין כל תקופת המלחמה. הם כינו את העבודה, או יותר נכון חוסר העבודה של האוצר כ"ביזוי עבודת הוועדה".
צריך להבין את הצד של המעסיקים: הם טוענים למחסור חמור בעובדים, בד בבד עם תשלום תנאים סוציאלים שעומדים על בערך 25% משכר העובד. כלומר, על עובד שמרוויח נניח 10,000 שקל הם משלמים בערך 2500 שקל על התנאים מסביב ולא מקבלים אותם חזרה. בקיצור, כל עובד שנמצא במילואים הוא רווח עבור המדינה, אבל נטל עבור המעסיק.
- האם הביטוח הלאומי חייב להשיב כסף מיוזמתו?
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.מישהו יודע להגיד אם יש חדש? (ל"ת)מעסיק משלם 22/02/2024 18:04הגב לתגובה זו
- 1.המגיב 13/12/2023 20:48הגב לתגובה זוומתחילים למצוא פטנטים חדשים. הרי שירות מילואים היה קיים מאז ומעולם. וגם מלחמות עם גיוס נרחב היו לא מעט. עד היום לא באו לבכות. מה קרה פתאום ?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
