העובדים שלהם במילואים, אז למה המעסיקים ממשיכים לשלם את הפנסיה?
מעל 300 אלף חיילים גויסו עם תחילת המלחמה למילואים, חלק נמצא בצפון או בדרום כבר יותר מחודשיים, בזמן שהמעסיקים נתקעים בלי עובדים וצריכים לשלם תנאים סוציאלים גם למי שנמצא בעזה. בעקבות המצב, המעסיקים דורשים לפתור את הסוגיה: למרות שהמלחמה חשובה, הם מאבדים סבלנות כי המדינה לא עוזרת מספיק ולא מעזים, לפחות לא בתקופה הזאת, להוציא עובדים לחל"ת.
כידוע, כיום משלם הביטוח הלאומי למעסיקים את שכר הברוטו של העובדים שנמצאים במילואים, אבל זה לא כולל את התנאים מסביב. מדובר בעיקר על תנאים סוציאליים אותם המעסיק משלם מבלי שהעובד נמצא אצלו והוא לא מקבל על כך שקל. אפילו נציגי האוצר מבינים שיש כאן בעיה. יש כאן בעיה, אבל כרגיל - אף אחד לא מטפל בה באופן מיידי. אז האוצר וראשי אגף התקציבים מחפשים פתרון, ומי יודע מתי ימצאו אותו - אולי אחרי המלחמה, אולי במסגרת וועדה שתקום כדי לדון מה יקרה במלחמה הבאה.
השבוע נערך דיון בעניין במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסה. בוועדה טוענים שלאוצר אין תשובות ממשיות ומתכוונים להתחיל להניע את הגלגלים - לגבש הצעת חוק שתחול רטרו החל מיום הטבח - ה-7 באוקטובר. כלומר, במקרה כזה, המעסיקים יקבלו שיפוי אחורה בגין כל תקופת המלחמה. הם כינו את העבודה, או יותר נכון חוסר העבודה של האוצר כ"ביזוי עבודת הוועדה".
צריך להבין את הצד של המעסיקים: הם טוענים למחסור חמור בעובדים, בד בבד עם תשלום תנאים סוציאלים שעומדים על בערך 25% משכר העובד. כלומר, על עובד שמרוויח נניח 10,000 שקל הם משלמים בערך 2500 שקל על התנאים מסביב ולא מקבלים אותם חזרה. בקיצור, כל עובד שנמצא במילואים הוא רווח עבור המדינה, אבל נטל עבור המעסיק.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.מישהו יודע להגיד אם יש חדש? (ל"ת)מעסיק משלם 22/02/2024 18:04הגב לתגובה זו
- 1.המגיב 13/12/2023 20:48הגב לתגובה זוומתחילים למצוא פטנטים חדשים. הרי שירות מילואים היה קיים מאז ומעולם. וגם מלחמות עם גיוס נרחב היו לא מעט. עד היום לא באו לבכות. מה קרה פתאום ?
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
בנקים קרדיט מערכתאיגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
איגוד הבנקים תוקף את טיוטת הדו"ח של הצוות הבין משרדי לבחינת המס המיוחד על המערכת הבנקאית, שפורסמה עם פרק זמן קצר להערות הציבור וללא עמדת בנק ישראל; האיגוד מזהיר מפני לחץ פוליטי לקידום המהלך במסגרת חוק ההסדרים, וטוען כי מדובר בדו"ח חלקי, לא בשל, עם נתונים
שגויים וחריגה מהמנדט שנקבע לממשלה
במהלך השנים האחרונות איגוד הבנקים בישראל הצביע על רווחיות גבוהה במיוחד של המערכת הבנקאית בעקבות עליות הריבית ועליית האשראי, וזאת לצד ביקורת גוברת על הפערים בין הריבית שמקבלים הלקוחות לבין זו שהבנקים גובים. ברקע הזה, בשנים 2024-2025 הוטל על הבנקים בישראל חוק תשלום מיוחד למטרות תקציביות, מס זמני שמטרתו לגבות תשלומים מהבנקים בשנים אלה.
כיום עומדת על הפרק עמדת משרד האוצר שמבקש להטיל מיסוי נוסף ואף קבוע על הבנקים, לרבות רעיון של מס בשיעור נוסף על הרווח שמעל ממוצע ההיסטורי, ו-9% על רווחים העולים על 150% מהממוצע (המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"). מנגד, בנק ישראל מתנגד למיסוי סקטוריאלי זה, וטוען כי הוא יוצר עיוותים בין השחקנים במשק ואף עלול לפגוע באיתנות הפיננסית.
לאחר פרסום טיוטת הדו"ח, איגוד הבנקים שלח מכתב לצוות הבין משרדי, שבו הוא טוען כי המסמך שפורסם אינו בשל, חלקי וחורג מהמנדט שנקבע בהחלטת הממשלה. האיגוד מציין כי טיוטת הדו"ח הוכנה תחת לחץ פוליטי, ללא עמדת בנק
ישראל שאמורה הייתה להשתלב כחלק אינטגרלי מהדו"ח, וכי הוקצב לציבור פרק זמן קצר במיוחד של חמישה ימי עבודה בלבד להגשת הערות. במכתב נטען כי הטיוטה מכילה נתונים לא מדויקים, בחינה חלקית של ההשלכות הכלכליות ומנגנון מס לא ברור, ולכן קידום המהלך בצורה מזורזת עלול להוביל
להחלטה שגויה ופגיעה בציבור הרחב. נוסף לכך מבקש האיגוד דחייה של 45 יום להגשת הערות, שימוע בעל פה, וקבלת כל החומרים המקצועיים שעליהם נשענו מסקנות הצוות.
המכתב המלא
הנדון: דחיית המועד להגשת עמדות לטיוטת דו"ח הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשם איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), אנו מתכבדים בזאת לפנות אליכם בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת הערות הציבור לדו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לתקופה של 45 ימים, החל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל.
