מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

העובדים שלהם במילואים, אז למה המעסיקים ממשיכים לשלם את הפנסיה?

בוועדת העבודה והרווחה ביקשו מהאוצר למצוא פתרון לכך שהמעסיקים משלמים 25% עבור הפרשות תנאים סוציאליים לעובד, מבלי שהם בעבודה. באוצר התעכבו, בוועדה כעסו והמדינה לא מחכה - היא מתכוונת ליצור תקנות בחוק הביטוח הלאומי ולשפות את המעסיקים. כך זה יעבוד
איציק יצחקי | (2)

מעל 300 אלף חיילים גויסו עם תחילת המלחמה למילואים, חלק נמצא בצפון או בדרום כבר יותר מחודשיים, בזמן שהמעסיקים נתקעים בלי עובדים וצריכים לשלם תנאים סוציאלים גם למי שנמצא בעזה. בעקבות המצב, המעסיקים דורשים לפתור את הסוגיה: למרות שהמלחמה חשובה, הם מאבדים סבלנות כי המדינה לא עוזרת מספיק ולא מעזים, לפחות לא בתקופה הזאת, להוציא עובדים לחל"ת.

כידוע, כיום משלם הביטוח הלאומי למעסיקים את שכר הברוטו של העובדים שנמצאים במילואים, אבל זה לא כולל את התנאים מסביב. מדובר בעיקר על תנאים סוציאליים אותם המעסיק משלם מבלי שהעובד נמצא אצלו והוא לא מקבל על כך שקל. אפילו נציגי האוצר מבינים שיש כאן בעיה. יש כאן בעיה, אבל כרגיל - אף אחד לא מטפל בה באופן מיידי. אז האוצר וראשי אגף התקציבים מחפשים פתרון, ומי יודע מתי ימצאו אותו - אולי אחרי המלחמה, אולי במסגרת וועדה שתקום כדי לדון מה יקרה במלחמה הבאה.

השבוע נערך דיון בעניין במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסה. בוועדה טוענים שלאוצר אין תשובות ממשיות ומתכוונים להתחיל להניע את הגלגלים - לגבש הצעת חוק שתחול רטרו החל מיום הטבח - ה-7 באוקטובר. כלומר, במקרה כזה, המעסיקים יקבלו שיפוי אחורה בגין כל תקופת המלחמה. הם כינו את העבודה, או יותר נכון חוסר העבודה של האוצר כ"ביזוי עבודת הוועדה".

צריך להבין את הצד של המעסיקים: הם טוענים למחסור חמור בעובדים, בד בבד עם תשלום תנאים סוציאלים שעומדים על בערך 25% משכר העובד. כלומר, על עובד שמרוויח נניח 10,000 שקל הם משלמים בערך 2500 שקל על התנאים מסביב ולא מקבלים אותם חזרה. בקיצור, כל עובד שנמצא במילואים הוא רווח עבור המדינה, אבל נטל עבור המעסיק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מישהו יודע להגיד אם יש חדש? (ל"ת)
    מעסיק משלם 22/02/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המגיב 13/12/2023 20:48
    הגב לתגובה זו
    ומתחילים למצוא פטנטים חדשים. הרי שירות מילואים היה קיים מאז ומעולם. וגם מלחמות עם גיוס נרחב היו לא מעט. עד היום לא באו לבכות. מה קרה פתאום ?
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.