מבקר המדינה מצטרף לפופוליזם: "בודקים את היערכות המדינה לאינפלציה"
מבקר המדינה הוא גוף בעייתי משהו. תפקידו העיקרי זה להגיד שמשהו לא בסדר. על זה משלמים לו. הבעיה היא שכאשר צריך לחפש בכח מה לא בסדר אז תמיד אפשר למצוא משהו לא תקין - גם אם זה איזוטרי לחלוטין. כשמחפשים מה רע בסוף ימצאו. הנה דוגמה אמיתית: במהלך השירות הצבאי שלי הייתה 'ביקורת אכ"א' בבסיס שבו שירתי. במשך יותר מחודש הפכנו והברקנו את כל הבסיס. בסופו של דבר, הגיעו אותם קצינים בכירים. הרס"ר של הבסיס לקח אותנו, החבר'ה החנונים ביותר שהוא היה יכול למצוא בכל רחבי הבסיס, ודאג שהביקורת לא תגיע למקומות אחרים בבסיס אלא דווקא אלינו. הביקורת עברה מצוין. הקצינים הבכירים לא הצליחו למצוא אף פגם אצלנו. אבל אז הקצין הבכיר הסתכל עלינו ושאל: "רגע, למה השרוך שלכם כמפקדים קשור לתוך עצמו ולא קשור לכפתור הקדמי של החולצה?"
ראינו את הרס"ר תופס את הראש ולא מאמין שזה קרה לו. זה היה הפגם היחיד שהקצינים הבכירים מצאו: צורת קשירת השרוך. התוצאה? יצאה הוראה בבסיס שמעכשיו כולם חייבים ללכת עם השרוך בחולצה. כל הקצינים והמפקדים בבסיס, שכולם הלכו כמונו, נאלצו להצמיד את השרוך לכפתור הקדמי. עניין שולי, אבל ביקורת היא ביקורת, ותמיד אפשר למצוא משהו.
ולעניין המרכזי - הסיבות לאינפלציה הן מאקרו כלכליות. מה הבעיות בביקורת המתוכננת של מבקר המדינה?
בצורה דומה, כך נשמעים הדברים של מבקר המדינה - צריך בכח למצוא מה הממשלה עשתה לא נכון. מה באמת הייתה הממשלה יכולה לעשות כדי להיערך לאינפלציה? לא הרבה. או אפילו - כמעט כלום. האינפלציה בשנה האחרונה היא תוצאה של הבעיות של הקורונה, העיכובים הגדולים בשרשראות האספקה בעולם, מחירי התובלה שזינקו לשמיים, מחירי הנפט שזינקו אחרי הקורונה וטיפסו עוד יותר גבוה בגלל המלחמה באוקראינה. בקיצור - הרבה מאוד סיבות שלא קשורות בשום צורה לממשלת ישראל. מה יכולה ממשלת ישראל לעשות נגד גורמי מאקרו כאלה? כאמור, לא הרבה. עובדה: האינפלציה זינקה בשנה האחרונה בכל רחבי העולם ב-10%. מדינת ישראל בינתיים 'יצאה בזול'. אז מה דחוף למבקר המדינה להגיד שהמדינה לא נערכה כמו שצריך? למבקר הפתרונים.
מעבר לכך, נגיד שהממשלה רוצה "לעשות משהו" ולא חשוב מה כדי להוריד את האינפלציה. היא בעיקר יכולה לעצור בכח את עליית המחירים (על ידי הפחתת מס הבלו למשל, כפי שעשה ליברמן וכפי שעושים כעת נתניהו וסמוטריץ'), אבל מדובר בפתרונות קסם לטווח קצר. גם אם האינפלציה תרד קצת לטווח קצר - בפועל מישהו יצטרך לממן את כל הטוב הזה. המישהו הזה הם אזרחי ישראל. הרי אם לא משלמים מס במקום אחד, צריך לשלם אותו במקום אחר.
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובנוסף - המשמעות של חלוקת הטבות כאלה היא בעצם הדפסת כסף. לעצור בכח את המחירים, לעצור את העלאת הריבית על המשכנתאות זה אותו דבר - להדפיס כסף. ממשלות ישראל הדפיסו כסף בעבר, וגם בעולם כבר ניסו את הפתרון הזה. הבעיה שהוא גרוע מאוד. הוא גורם לזינוק באינפלציה בסופו של דבר. יותר כסף = יותר אינפלציה. ואם כך, זה כמובן לא הפתרון. לא סתם לממשלות בכל העולם אסור היום להדפיס כסף. כולם ראו את התוצאות ההרסניות של זה בעבר ויודעים שאסור לעשות את זה בעתיד.
אנגלמן: "אנחנו בעיצומה של ביקורת מקיפה על יוקר המחיה - בודקים את היערכות המדינה להתפרצות האינפלציה"
בכל מקרה, המבקר החליט שצריך לבחון את התנהלות הממשלה בנושא. לדברי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, "אנחנו בעיצומה של ביקורת מקיפה על יוקר המחיה - בודקים את היערכות המדינה להתפרצות האינפלציה, את החזרי המשכנתא ואת תכניות הדיור. אני קורא לרה"מ ולשר האוצר: תקנו את הליקויים שפרסמנו לסיוע בהורדת יוקר המחיה". את הדברים אמר אנגלמן בכנס של לשכת המבקרים הפנימיים.
לדבריו, "כידוע, העולם כולו, ובתוכו מדינת ישראל, סובל בשנה האחרונה מאינפלציה עולה. הדבר משפיע על כולנו ובפרט על העניים שבקרבנו כפי שעלה מדוח העוני שפורסם היום. אני רוצה לומר כאן כי בחודשים האחרונים אנחנו בעיצומה של עבודת ביקורת מקיפה על יוקר המחיה במדינת ישראל.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
"בין היתר אנחנו בודקים את היערכות המדינה להתפרצות האינפלציה, את הסדרת ענף החלב ואת תכניות הדיור של ממשלות ישראל. אלה מתווספים לדוחות שכבר פרסמנו בחודשים האחרונים על הבנקאות הדיגיטלית, התחרותיות בענף הרכב והמונופולים בשוק המזון. אני קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן את הליקויים ולאמץ את ההמלצות שפרסמנו בדוחות הביקורת כדי לסייע בהורדת יוקר המחיה.
"בנושא האינפלציה אנחנו בודקים כיצד המדינה ניהלה את ההיערכות לאינפלציה הדוהרת, כיצד התמודדה עם הסוגיה מרגע התפרצותה, נבדוק את השפעת האינפלציה בתכנון התקציב השנתי, ונכלול גם השוואות להתמודדות מדינות אחרות בעולם עם האינפלציה. האינפלציה והעלאות הריבית משפיעות באופן ישיר גם על החזרי המשכנתאות ועל התקשרויות הממשלה וגם נושא זה ייבדק.
"בעניין יוקר הדיור - במהלך שנת 2022 בדקנו את פעולותיה של רשות מקרקעי ישראל בנוגע לתכנון ושיווק של קרקע למגורים. הנושאים שנבדקו היו, בין היתר, יישום התוכנית האסטרטגית לדיור, ההתחדשות העירונית, העברת מחנות צה"ל מהמרכז לדרום, כמה זמן נמשך הטיפול בתכניות בוועדות התכנון, שיווק וביצוע של עסקאות בקרקע למגורים, ועוד.
- 8.מושיק 14/01/2023 11:43הגב לתגובה זולמשל כמה שהוזכרו בתגובות קודמות- כשרויות, מיסוי גבוה מנה שאפשר היה לאור אי החלוקה בנטל והשתמטות ממס אמת.מנגד, שיבדוק מה תמטרה שאסרח בישראל מקבל כנגד המס שהוא משלם וישווה למדינות מתוקנות
- 7.יעקב 13/01/2023 13:11הגב לתגובה זואנגלמן הוא מינוי של ביבי. ברור שהדו"ח "הרציני" יתייחס לתקופה הקצרה של הממשלה הקודמת
- 6.רוצים כשרות תשלמו (ל"ת)כשרות מעלה מחירים 13/01/2023 09:02הגב לתגובה זו
- 5.בובי 12/01/2023 17:37הגב לתגובה זואנחנו משלמים 2000 שח עודפים בחודש לחרדים. קוראים לזה מס הכנסה.
- אחד! וגם אחד! 12/01/2023 23:20הגב לתגובה זושקר? מתסיס? קורא למרי? למלחמת אזרחים? מעניין אם היית כותב זאת לפני כמה שבועות, כשהממשלה הקודמת היתה, וכמדומני גם אז היה יוקר מחיה. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ - מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ - לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
- 100 13/01/2023 18:12את דוחות בנק ישראל על ההפרש העצום בתשלומי מיסים בין חילונים לחרדים? איך מסתדר מתמטית ש50 אחוז מהגברים החרדים בגילאי עבודה, אינם עובדים ובכל זאת חיים על קצבאות? כסף על הרצפה אומרים אצלכם, לפחות תאמר אמת. דתיים בכאילו
- 4.פרוספר 12/01/2023 17:27הגב לתגובה זוככתוב ב"בבלי", מסכת ברכות: "ואמרי לה אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד". מריונטה.
- 3.12 שנה של נתניהו יוקר המחיה רק עלה ככה זה כשהמבקר בובה (ל"ת)אפק 12/01/2023 17:22הגב לתגובה זו
- 2.שמגר 12/01/2023 17:12הגב לתגובה זוהוא מינוי של ביבי מכונה קודמת של ביבי וזה אומר הכל.הוא המבקר הכי גרוע בתולדות המדינה.שטיח של שלטונו המושחת.איל מה לצפות ממנו.הוא עוד תסמין של השלטון שמחריב את ישראל הדמוקרטית והציונית
- 1.שי 12/01/2023 17:09הגב לתגובה זוזה ידוע שצריך להשאיר משהו לא בסדר בשביל ההערות, אחרת לך תדע מה הם יעירו....

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.