לחם סופר מרקט
צילום: נתנאל אריאל

בדיקת המועצה לצרכנות: "הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירים"

מוצרי המזון עלו בזמן חגיגת הכדורגל וחופשת החנוכה. הבדיקה מוכיחה: המחירים עלו לא רק לעומת התקופה שלפני המונדיאל, אלא גם לעומת תחילת השנה. וגם: איזה רשת הכי זולה והכי יקרה בישראל?
איציק יצחקי | (2)

הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירי הפיצוחים בחודש האחרון ב 10%,  ואת חג החנוכה להעלאת מחירי השוקולדים ב 16% - זו השורה התחתונה של הבדיקה שערכה המועצה לצרכנות.

כמו בכל חודש, המועצה מפרסמת את הבדיקה שלה, שכוללת סל של 770 מוצרים, ומגלה  מי ניצל את התקופה האחרונה, משחקי המונדיאל, להעלאת מחירי הפיצוחים והחטיפים. מתברר כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את מחיר המוצרים באחוז גבוה יותר אפילו מהעלייה הממוצעת. במילים אחרות: אנחנו משלמים יותר. בחישוב גס מדובר בתוספת של 777 שקל לאותו הסל מתחילת השנה.

לפני שנגיע למספרים הנוספים, נספר: בבדיקה נלקחו בחשבון נתוני הרשתות ותתי רשתות שמשדרות לאתר פרייסז. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים:  28.12.2022, נתוני החודש שעבר 30.11.22, ונתוני תחילת השנה (12.1.2022). המועצה לקחה בחשבון את המחיר הזול ביותר שמציעה הרשת, ללא מבצעי אשראי. בבדיקה נלקחו בחשבון הרשתות להן לפחות  80% מסך המוצרים. כשמוצר  לא  נמצא ברשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו. 

לפני ממצאי הבדיקה, אלה המוצרים שעליהם שילמנו יותר בשנה האחרונה:

על פיצוחים באריזה עוד 10%.

שוקולד (מריר וחלב) 16% יותר.

שימורים (ירקות, טונה, תירס, עגבניות וכ"ו) - 13%.

קמח וסולת 13% יותר.

שמנים צמחיים 9% יותר. 

חטיפים מתוקים: 15% יותר.

סוכר: 11% יותר.

סלטים ארוזים: 10% יותר.

דגני בוקר וקורנפלקס 9% יותר.

לחם, לחמניות ופיתות: 8% יותר. 

מוצר עוף (טרי, קפוא, מצונן): 9% יותר.

מרככי כביסה: 9% יותר.

מוצרי שיער:  9% יותר.

פסטה ספגטי ולזניה: 8% יותר.

ביצים: 6% יותר.

נייר טואלט: 6% יותר.

מהמועצה לצרכנות נמסר:  "מסתבר שהממצאים של עליית המחירים לא משקפים את כלל עליות המחיר, שכן, יש חברות שמוצאות דרך יצירתית להימנע מביקורת ציבורית, ובמקום להעלות מחיר- הן מקטינות את האריזות. על מנת למנוע מקרים כאלה,  יש להורות על שינוי הברקוד כשמקטינים את האריזה  על מנת לאפשר לצרכנים לדעת את המחיר  האמיתי". 

נתונים על חריגת יצרנים:

ליימן שליסל (קליית גת) פיצוחים באריזה - נצפתה עלייה ממוצעת של כ- 7% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).  עלייה של  4% מתחילת השנה (12.1.2021).

אסם - מוצרי טבעול. עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

מחלבות גד - עלייה ממוצעת של כ- 5% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  13% מתחילת השנה (12.1.2021). 

סוגת - עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  2% מתחילת השנה (12.1.2021). 

פרוקטור וגמבל - עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

פררו, נוטלה וקינדר עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  10% מתחילת השנה (12.1.2021). 

שטראוס - טעם הטבע. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

שטראוס - סלטי אחלה. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (3011.2022). עלייה של  12% מתחילת השנה (12.1.2021). 

תנובה סנפרוסט - עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).  

אותו מוצר- יותר יקר 

ההפרשים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות השונות מגיעים ל -85 שקל בממוצע. 

סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות -  249.3 ₪ ברשת סופר פארם  לעומת  מחיר של  164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל. פער של  84.4 ₪ (51 %).  

תמ"ל  על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכר ב 94.9 ₪ ברשת יילו , ובמחיר של  55 ₪ ברשתות יוחננוף, ורמי לוי.  פער של  39.90 ₪  (73 %). 

צמד כפרי פסטרמה כפרית + סלמי פריזר כפרי טירת צבי 800 גרם, נמכר ב 42 ₪ ברשת יילו  ובמחיר של  14.9 ₪  ברשתות מחסני השוק, מחסני השוק בסיטי, מחסני השוק בשבילך. פער של  27  ₪ הפרש. (182 %). 

איפה תמצאו את הסל הזול ביותר? 

הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה:  מגה בעיר. ההפרש ביניהן עומד על 20% . 

ההפרש בין הרשת העירונית הזולה (מחסני השוק בסיטי)  והיקרה (מגה בעיר) - 10%. 

ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה (רמי לוי) והיקרה (טיב טעם) - 13%. 

לסיכום, ניתן לראות שהמועצה איתרה עליות מחירים מובהקות בתחום החטיפים, חרדל, יין, ירקות טריים, משקאות חלב וסויה, שלגונים וחטיפי גלידה. באופן כללי נמצאה עליה מובהקת סטטיסטית במחירים  בין לפני שנה, לפני חודש, ולחודש הנוכחי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עגד 22/04/2023 02:15
    הגב לתגובה זו
    מזון לא נחשב לעיקר.
  • 1.
    רון גל 08/01/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    מה אנחנו מדינת סעד
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.