לחם סופר מרקט
צילום: נתנאל אריאל

בדיקת המועצה לצרכנות: "הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירים"

מוצרי המזון עלו בזמן חגיגת הכדורגל וחופשת החנוכה. הבדיקה מוכיחה: המחירים עלו לא רק לעומת התקופה שלפני המונדיאל, אלא גם לעומת תחילת השנה. וגם: איזה רשת הכי זולה והכי יקרה בישראל?
איציק יצחקי | (2)

הרשתות ניצלו את המונדיאל להעלאת מחירי הפיצוחים בחודש האחרון ב 10%,  ואת חג החנוכה להעלאת מחירי השוקולדים ב 16% - זו השורה התחתונה של הבדיקה שערכה המועצה לצרכנות.

כמו בכל חודש, המועצה מפרסמת את הבדיקה שלה, שכוללת סל של 770 מוצרים, ומגלה  מי ניצל את התקופה האחרונה, משחקי המונדיאל, להעלאת מחירי הפיצוחים והחטיפים. מתברר כי חלק מהיבואנים והיצרנים העלו את מחיר המוצרים באחוז גבוה יותר אפילו מהעלייה הממוצעת. במילים אחרות: אנחנו משלמים יותר. בחישוב גס מדובר בתוספת של 777 שקל לאותו הסל מתחילת השנה.

לפני שנגיע למספרים הנוספים, נספר: בבדיקה נלקחו בחשבון נתוני הרשתות ותתי רשתות שמשדרות לאתר פרייסז. המחירים נבדקו בשלושה תאריכים:  28.12.2022, נתוני החודש שעבר 30.11.22, ונתוני תחילת השנה (12.1.2022). המועצה לקחה בחשבון את המחיר הזול ביותר שמציעה הרשת, ללא מבצעי אשראי. בבדיקה נלקחו בחשבון הרשתות להן לפחות  80% מסך המוצרים. כשמוצר  לא  נמצא ברשת, נלקח לגביו המחיר הממוצע של שאר הרשתות שנבדקו. 

לפני ממצאי הבדיקה, אלה המוצרים שעליהם שילמנו יותר בשנה האחרונה:

על פיצוחים באריזה עוד 10%.

שוקולד (מריר וחלב) 16% יותר.

שימורים (ירקות, טונה, תירס, עגבניות וכ"ו) - 13%.

קמח וסולת 13% יותר.

שמנים צמחיים 9% יותר. 

חטיפים מתוקים: 15% יותר.

סוכר: 11% יותר.

סלטים ארוזים: 10% יותר.

דגני בוקר וקורנפלקס 9% יותר.

לחם, לחמניות ופיתות: 8% יותר. 

מוצר עוף (טרי, קפוא, מצונן): 9% יותר.

מרככי כביסה: 9% יותר.

מוצרי שיער:  9% יותר.

פסטה ספגטי ולזניה: 8% יותר.

ביצים: 6% יותר.

נייר טואלט: 6% יותר.

מהמועצה לצרכנות נמסר:  "מסתבר שהממצאים של עליית המחירים לא משקפים את כלל עליות המחיר, שכן, יש חברות שמוצאות דרך יצירתית להימנע מביקורת ציבורית, ובמקום להעלות מחיר- הן מקטינות את האריזות. על מנת למנוע מקרים כאלה,  יש להורות על שינוי הברקוד כשמקטינים את האריזה  על מנת לאפשר לצרכנים לדעת את המחיר  האמיתי". 

נתונים על חריגת יצרנים:

ליימן שליסל (קליית גת) פיצוחים באריזה - נצפתה עלייה ממוצעת של כ- 7% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).  עלייה של  4% מתחילת השנה (12.1.2021).

אסם - מוצרי טבעול. עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

מחלבות גד - עלייה ממוצעת של כ- 5% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  13% מתחילת השנה (12.1.2021). 

סוגת - עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  2% מתחילת השנה (12.1.2021). 

פרוקטור וגמבל - עלייה ממוצעת של כ- 2% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

פררו, נוטלה וקינדר עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  10% מתחילת השנה (12.1.2021). 

שטראוס - טעם הטבע. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022). עלייה של  5% מתחילת השנה (12.1.2021). 

שטראוס - סלטי אחלה. עלייה ממוצעת של כ- 3% בהשוואה לבדיקה הקודמת (3011.2022). עלייה של  12% מתחילת השנה (12.1.2021). 

תנובה סנפרוסט - עלייה ממוצעת של כ- 4% בהשוואה לבדיקה הקודמת (30.11.2022).  

אותו מוצר- יותר יקר 

ההפרשים לאותם מוצרים בדיוק בין הרשתות השונות מגיעים ל -85 שקל בממוצע. 

סכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות -  249.3 ₪ ברשת סופר פארם  לעומת  מחיר של  164.9 ₪ ברשת שופרסל דיל. פער של  84.4 ₪ (51 %).  

תמ"ל  על בסיס חלב שלב 2 גולד סימילאק 700 גרם נמכר ב 94.9 ₪ ברשת יילו , ובמחיר של  55 ₪ ברשתות יוחננוף, ורמי לוי.  פער של  39.90 ₪  (73 %). 

צמד כפרי פסטרמה כפרית + סלמי פריזר כפרי טירת צבי 800 גרם, נמכר ב 42 ₪ ברשת יילו  ובמחיר של  14.9 ₪  ברשתות מחסני השוק, מחסני השוק בסיטי, מחסני השוק בשבילך. פער של  27  ₪ הפרש. (182 %). 

איפה תמצאו את הסל הזול ביותר? 

הרשת הזולה: רמי לוי, היקרה:  מגה בעיר. ההפרש ביניהן עומד על 20% . 

ההפרש בין הרשת העירונית הזולה (מחסני השוק בסיטי)  והיקרה (מגה בעיר) - 10%. 

ההפרש בין רשת הדיסקאונט הזולה (רמי לוי) והיקרה (טיב טעם) - 13%. 

לסיכום, ניתן לראות שהמועצה איתרה עליות מחירים מובהקות בתחום החטיפים, חרדל, יין, ירקות טריים, משקאות חלב וסויה, שלגונים וחטיפי גלידה. באופן כללי נמצאה עליה מובהקת סטטיסטית במחירים  בין לפני שנה, לפני חודש, ולחודש הנוכחי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עגד 22/04/2023 02:15
    הגב לתגובה זו
    מזון לא נחשב לעיקר.
  • 1.
    רון גל 08/01/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    מה אנחנו מדינת סעד
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: