החל ממחר: רפורמה להגברת שקיפות המידע בבנקים ולשיפור התחרות בשוק המשכנתאות
מחר תכנס לתוקף הרפורמה הצרכנית להגברת שקיפות המידע ללקוחות הבנקים ולשיפור סביבת התחרות בשוק המשכנתאות. במסגרת הרפורמה ייכנסו לתוקף שורה של צעדים בתחום המשכנתאות, שנועדו להקל על הלווים בתהליך נטילת המשכנתה או מחזור של משכנתה קיימת. צעדים אלו עתידים לסייע ללקוחות להגיש בקשה לקבלת הצעת משכנתה בצורה מהירה ונוחה יותר, להבין טוב יותר את תנאי המשכנתה המוצעים לו והשלכותיהם על התשלומים העתידיים, ולהשוות באופן מושכל וביתר קלות בין ההצעות השונות הניתנות לו ממספר בנקים.
בהתאם לרפורמה, נדרשים הבנקים להציג ללקוח אישור עקרוני (הצעת משכנתא) במבנה אחיד, בו יוצגו שלושה סלים אחידים שהוגדרו על ידי בנק ישראל, וסל נוסף אשר יותאם לצרכי ומאפייני הלקוח לבקשתו. מטרת הצגת הסלים האחידים היא לשפר את יכולת הלקוח לערוך השוואת עלויות בין הצעות המחיר השונות של הבנק, וכן מול הצעות מחיר אפשריות מבנקים אחרים.
בין המשתנים שיוצגו באישור העקרוני: הריבית הכוללת החזויה, סך כל הסכום הצפוי החזוי שישולם עד לסוף תקופת ההלוואה, סכום ההחזר החודשי הראשון וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי על פי התחזית. נתונים אלה מביאים בחשבון את העמלות והתשלומים החודשיים הצפויים לאורך תקופת ההלוואה על בסיס התחזיות לשינויים במדד המחירים לצרכן ובשיעורי הריבית במשק, שמעודכנות ליום מתן האישור העקרוני. תחזיות אלו נועדו להמחיש תשלומים ושיעורי ריבית בעתיד. התחזיות נגזרות ממחירי אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בשוק ההון ומשקפות את הערכות הפעילים בשוק. כיוון שמדובר בתחזיות שנגזרות משוק ההון, בהתאם למציאות הכלכלית בעת גיבושן, אפשר שהתשלומים ושיעורי הריבית שישולמו בפועל יהיו שונים. כל הבנקים מתבססים על אותן תחזיות, המפורסמות על ידי בנק ישראל, כדי שבסיס ההשוואה בין הצעות המחיר השונות של הבנקים יהיה אחיד.
בנוסף, במסגרת צעדים אלו נקבע שלקוחות הבנקים יוכלו להגיש בקשה לאישור עקרוני באופן מקוון ובטלפון, וכן לקבל את האישור העקרוני באופן מקוון. בנוסף, נקבע פרק הזמן בין הגשת הבקשה להלוואה לקבלת האישור העקרוני, והוא הוגבל ל-5 ימי עסקים (במקרים חריגים ל-7 ימי עסקים).
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, ההוראה מחייבת הנגשת מידע ללקוח באתרי הבנקים שיסייע לבחינת כדאיות הצעת משכנתה וביצוע מחזור של הלוואת משכנתה. לצורך בחינת כדאיות הצעת המשכנתה, יעמיד כל בנק באתר האינטרנט שלו החל מתאריך 30.9.22 מחשבון סימולציה אשר יאפשר ביצוע סימולציות של תמהילים שונים של הלוואות בטווחי זמן שונים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "זוהי רפורמה צרכנית משמעותית, שמסייעת במישרין לכל נוטלי המשכנתאות במדינת ישראל. הרפורמה מאפשרת ללווים, שלהם זוהי לרוב ההתחייבות הפיננסית הגדולה ביותר, להבין טוב יותר את ההצעות השונות של המשכנתה לרבות ההזדמנויות והסיכונים הגלומים בכל מסלול. בפרט, הרפורמה מאפשרת ללווה להשוות בין התנאים שהציעו מספר בנקים עבור משכנתה עם מאפיינים זהים. בכך היא משפרת את כושר המיקוח של הלווה ותורמת להגברת התחרות בין נותני המשכנתאות. צעד זה מצטרף לשורה ארוכה של מהלכים שקידמנו בשנים האחרונות ועוד נמשיך לקדם, לטובת משקי הבית ולעסקים הקטנים, ולמעבר לעולם דיגיטלי, מונגש ומהיר יותר".
המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן: "הצעדים שקידמנו במסגרת הרפורמה בתחום המשכנתאות יגבירו את התחרות בין הבנקים באמצעות פישוט והנגשה של מוצר המשכנתה באמצעים דיגיטליים ובכל ערוץ שיבחר בו הלקוח. צעדים אלו יסייעו ללקוחות בתהליך קבלת ההחלטה על נטילת משכנתה ובביצועה. הם יסייעו להתנהלותם הכלכלית של הלקוחות, יקלו עליהם לבצע סקר שוק לפני נטילת המשכנתה, ויגבירו את שליטתם על תנאי המשכנתה, לרבות על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויותיהם. זהו צעד נוסף במסגרת הצעדים אותם נוקט בנק ישראל להעברת הכוח ללקוח ולראייתו במרכז. אני קורא במסגרת זו ללקוחות לממש את זכותם, לבצע את ההשוואה והבחינה בהתאם לכלים העומדים לרשותם ולהעצים את יכולת הניהול הפיננסי של משק הבית".
- 1.שוש 01/09/2022 08:23הגב לתגובה זוהם כבר ימציאו טופס כסת'ח
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
