גב ים: FFO בירידה של 6%, EBITDA יציב של 120 מיליון
חברת הנדל"ן גב ים 1.32% , המוחזקת ע"י נכסים ובנין 1.3% של דיסקונט השקעות 0.06% בבעלותו של צחי נחמיאס דיווחה על הכנסות מדמי שכירות בסך של כ-134 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2021, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי לבעלי המניות הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2021 בכ-197 מיליון שקל, בהשוואה ל-61 מיליון שקל אשתקד, גידול בכ-220%. הגידול נובע מגידול בהכנסות מעליית שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
ה-FFO המיוחס לבעלי המניות ירד ב6% והסתכם ברבעון הראשון של שנת 2021 ב-60 מיליון שקל , לעומת 64 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2021 בסך של 120 מיליון שקל, לעומת 121 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ה-NOI ברבעון הראשון של השנה הגיע לסך של של 129 ממיליון שקל, ללא שינוי לעומת אשתקד.
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021 מחלה החברה על הכנסות בסך כולל של כ-3 מיליון שקל. כל החוזים עם לקוחות החברה מכובדים. אין שינוי מגמה.
לחברה יש כיום 12 פרויקטים בתהליך, בהיקף 400 אלף מ"ר (חלק החברה כ-340 אלף מ"ר), בהשקעה כוללת של כ-2.5 מיליארד שקל, וצפי הכנסות של כ-208 מיליון שקל, המהוות תוספת של כ-127 מיליון שקל ל-FFO המיוחס לבעלי המניות. לאחר השלמה ואכלוס הפרויקטים שבייזום, בתום שנת 2024, מצבת הנכסים של החברה תעמוד על כ-1.38 מיליון מ"ר, עם הכנסות שנתיות של כ-775 מיליון שקל.
- גב ים: 9% צמיחה ב-NOI, שיעור התפוסה יציב על 96%
- הגשם הוביל להפסקות חשמל - הקבלן התנער מאחריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגב-ים נכסים בהיקף של כ-1,034,000 מ"ר, עם פריסה רחבה, הן גיאוגרפית והן סקטוריאלית, ב-19 ערים ברחבי הארץ, הכוללים 22 פארקים ומרכזי הייטק, משרדים, לוגיסטיקה, תעשיה ומסחר. נכסיה של החברה ממוקמים באזורי ביקוש מהמובילים בארץ, בצמוד לצירי רכבת, בנייני Class A בתקני LEED גבוהים. בנוסף, לחברה עתודות של זכויות בניה זמינות, בהיקף של כ-490 אלף מ"ר.
על רקע הדוחות, אמר אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים: "הצורך של תאגידי הטכנולוגיה הבינלאומיים בנדל"ן וגיוסי עובדים לא נפגע, והביקושים להקמת מרכזי פיתוח חדשים נמשכים בעוצמה רבה. זו המגמה בשוק, שמשדרת יציבות. החברות הבינלאומיות לא מוותרות על מרכזי הפיתוח שלהן, ומשדרות כי אין תחליף לעבודה במשרד".
קצב החזרה למשרדים מואץ, ונתוני התפוסה נמצאים בעלייה
יעקובוביץ' הוסיף גם כי "חברות ההייטק מראות על המשך צמיחה, מובילות את המגמות בשוק, והן סוג של קטר ומאיץ בעולם המשרדים, המאיץ את המגמות בשוק הנדל"ן המניב. חשוב לציין, שמרכזי ופארקי ההייטק המובילים, בצמוד למוסדות האקדמיים המובילים והמטרופולין, במיקומים מרכזיים, נשארו בליבת החברות הטכנולוגיות הגדולות, והם מספקים את הכמות והאיכות של ההון האנושי הנחוץ" יעקובוביץ הוסיף ואמר כי "שוק המשרדים בתל-אביב צפוי להתחזק ולצמוח בשנים הקרובות, כחלק מתהליך מובנה, בעיקר במקומות Prime Location, בצירים הראשיים. שוק זה עומד בחזית ומוביל. החברה מציגה המשך יציבות בפרמטרים התפעוליים, והמשך מגמת יציבות ברמת התפוסות ודמי השכירות".
- 1.אין כל הצדקה למכפיל של 2 לחברה! (ל"ת)משה 28/04/2021 14:45הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?