התיאוריה הכלכלית של מונדל והאם ראשי המדינות יבחרו בה?
בשבוע שעבר נפטר פרופסור רוברט מונדל, חתן פרס נובל בכלכלה. עבור סטודנטים לכלכלה, השם שלו מוכר (או לפחות אמור להיות מוכר...) ממודל מונדל-פלמינג, שכולם צריכים ללמוד אותו בשביל לעבור את הבחינה במקרו-כלכלה של שנה ב'. אבל יש מה ללמוד ממונדל גם למי שסיים את התואר שלו בכלכלה.
ראשית, מתברר שלכתוב מאמר שנכנס לספר הלימוד יכול לתת לך חיים גם אחרי המוות. אבל זה לא מבטיח אהדה. כשהודעתי בכיתה שהוא נפטר, לא שמעתי הרבה תחושות של צער.
שנית, מונדל החל בפיתוח של מה שנודע אחר כך ככלכלת צד ההיצע. בין היתר, מונדל הציע לצמצם את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות. כשמצמצמים את מס הכנסה על בעלי ההכנסה הגבוהה, נותנים להם תמריץ לייצר יותר, וזה מגדיל את התוצר, כך שיש יותר לכולם. מונדל היה מודע לכך שמהלך כזה יביא לגידול באי השוויון. אבל הטענה שלו היא שמיסים גבוהים גורמים לכך שמייצרים פחות, ולכן יש פחות מה לחלק בין כולם.
לעומת זאת, אם מורידים את המיסים, אז מגדילים את העוגה. לפי מונדל, מצבם של העניים טוב יותר כשהם מקבלים פרורים מעוגה גדולה מאשר כשהם מקבלים פרוסה דקה מעוגה קטנה. ממשל רייגן התאהב בתיאוריה הזאת, ובחן אותה. במבחן התוצאה, רמת החיים בארה"ב עלתה מאוד אחרי הניסוי הזה. אבל מה שמונדל לא לקח בחשבון זה שאנשים בוחנים את מצבם על ידי השוואה לאחרים, וכשאנשים מרגישים שהם מקבלים פירורים, זה לא משנה להם שהפירורים האלה הם גדולים יותר ממה שהיה להם בעבר. הם עדיין מרגישים שהם מקבלים פירורים. התוצאה היא סיר לחץ חברתי שמתנדנד בין נשיא שהוא לגמרי בצד של הקטנת מיסים, לנשיא שהוא לגמרי בעד העלאות מיסים. יהיה מעניין לראות איפה המטוטלת הזאת תעצור.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלישית, מונדל היה חסיד גדול של שערי מטבע קבועים, מכיוון שהוא חשש שכששערי חליפין מתנהלים בחופשיות, זה מביא, במוקדם או במאוחר, למלחמת מטבעות שפוגעת קשה במדינות הקטנות יותר. למרות זאת, היום רוב שערי המטבע חופשיים. אני מבין למה נגידי הבנקים המרכזיים עודדו את הממשלות לעבור לעולם עם שערי חליפין ניידים, כי ככל ששערי המטבע ניידים יותר, הכוח של הבנקים המרכזיים גדול יותר והכוח של הממשלות חלש יותר. פחות ברור לי למה ראשי ממשלה, שבדרך כלל רוצים להחזיק כמה שיותר כוח אצלם, הקשיבו. הניחוש שלי הוא שזה בגלל שראשי ממשלה מבינים כלכלה פחות טוב מנגידי הבנקים המרכזיים.
אבל אולי שערי המטבע הקבועים שרצה מונדל יכולים לחזור מכיוון אחר. מטבעות דיגיטליים מאפשרים לייצר מטבעות שהם בלתי תלויים בטריטוריה. זה פתח דלת לחברות ו/או למדינות לייצר מטבעות שישמשו למסחר בכל מקום בעולם. סין מנסה לעשות את זה כעת עם היואן הדיגיטלי שלה, בתקווה שהוא יהפוך לסטנדרט מסחר בין לאומי ויחליף, לפחות בחלקים מסוימים של העולם, את הדולר. אני לא יודע עם היואן הדיגיטלי יצליח, אבל די סביר שבשנים הקרובות יהיו עוד ניסיונות כאלו. סביר להניח שאחרי תקופה של ניסוי ותהיה, יישארו בסופו של דבר רק מספר קטן מאוד של מטבעות, שכל אחד מהם ישמש כמטבע עיקרי באזור אחר של העולם (או של האינטרנט). ואם יהיה מספר מאוד קטן של מטבעות, אז אולי שוב נחזור למונדל ולשערי מטבע קבועים?
ד"ר אביחי שניר
- 4.כתבה אינטילגנטית. (ל"ת)הקורא 04/05/2021 14:41הגב לתגובה זו
- 3.מאמר מעניין, תודה. (ל"ת)רועי 17/04/2021 20:02הגב לתגובה זו
- 2.כבר לא מלמדים את זה מעל עשור (ל"ת)הלו 13/04/2021 21:00הגב לתגובה זו
- 1.פועלת 13/04/2021 13:07הגב לתגובה זותורת החילחול נישאת ברמה זה שנים במשטרים ניאו-קפיטליסטים. לא הצליחה להשיג איזונים חברתיים הנחוצים לאיתנותה של חברה דימוקרטית. נהפוך-הוא. פערים עצומים בצבירת העושר הלאומי מקרבים את הדימוקרטיה המערבית ליום פקודה. אלא אם יביטו אחרת .גם על סוגיית המסים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
