התיאוריה הכלכלית של מונדל והאם ראשי המדינות יבחרו בה?
בשבוע שעבר נפטר פרופסור רוברט מונדל, חתן פרס נובל בכלכלה. עבור סטודנטים לכלכלה, השם שלו מוכר (או לפחות אמור להיות מוכר...) ממודל מונדל-פלמינג, שכולם צריכים ללמוד אותו בשביל לעבור את הבחינה במקרו-כלכלה של שנה ב'. אבל יש מה ללמוד ממונדל גם למי שסיים את התואר שלו בכלכלה.
ראשית, מתברר שלכתוב מאמר שנכנס לספר הלימוד יכול לתת לך חיים גם אחרי המוות. אבל זה לא מבטיח אהדה. כשהודעתי בכיתה שהוא נפטר, לא שמעתי הרבה תחושות של צער.
שנית, מונדל החל בפיתוח של מה שנודע אחר כך ככלכלת צד ההיצע. בין היתר, מונדל הציע לצמצם את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות. כשמצמצמים את מס הכנסה על בעלי ההכנסה הגבוהה, נותנים להם תמריץ לייצר יותר, וזה מגדיל את התוצר, כך שיש יותר לכולם. מונדל היה מודע לכך שמהלך כזה יביא לגידול באי השוויון. אבל הטענה שלו היא שמיסים גבוהים גורמים לכך שמייצרים פחות, ולכן יש פחות מה לחלק בין כולם.
לעומת זאת, אם מורידים את המיסים, אז מגדילים את העוגה. לפי מונדל, מצבם של העניים טוב יותר כשהם מקבלים פרורים מעוגה גדולה מאשר כשהם מקבלים פרוסה דקה מעוגה קטנה. ממשל רייגן התאהב בתיאוריה הזאת, ובחן אותה. במבחן התוצאה, רמת החיים בארה"ב עלתה מאוד אחרי הניסוי הזה. אבל מה שמונדל לא לקח בחשבון זה שאנשים בוחנים את מצבם על ידי השוואה לאחרים, וכשאנשים מרגישים שהם מקבלים פירורים, זה לא משנה להם שהפירורים האלה הם גדולים יותר ממה שהיה להם בעבר. הם עדיין מרגישים שהם מקבלים פירורים. התוצאה היא סיר לחץ חברתי שמתנדנד בין נשיא שהוא לגמרי בצד של הקטנת מיסים, לנשיא שהוא לגמרי בעד העלאות מיסים. יהיה מעניין לראות איפה המטוטלת הזאת תעצור.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלישית, מונדל היה חסיד גדול של שערי מטבע קבועים, מכיוון שהוא חשש שכששערי חליפין מתנהלים בחופשיות, זה מביא, במוקדם או במאוחר, למלחמת מטבעות שפוגעת קשה במדינות הקטנות יותר. למרות זאת, היום רוב שערי המטבע חופשיים. אני מבין למה נגידי הבנקים המרכזיים עודדו את הממשלות לעבור לעולם עם שערי חליפין ניידים, כי ככל ששערי המטבע ניידים יותר, הכוח של הבנקים המרכזיים גדול יותר והכוח של הממשלות חלש יותר. פחות ברור לי למה ראשי ממשלה, שבדרך כלל רוצים להחזיק כמה שיותר כוח אצלם, הקשיבו. הניחוש שלי הוא שזה בגלל שראשי ממשלה מבינים כלכלה פחות טוב מנגידי הבנקים המרכזיים.
אבל אולי שערי המטבע הקבועים שרצה מונדל יכולים לחזור מכיוון אחר. מטבעות דיגיטליים מאפשרים לייצר מטבעות שהם בלתי תלויים בטריטוריה. זה פתח דלת לחברות ו/או למדינות לייצר מטבעות שישמשו למסחר בכל מקום בעולם. סין מנסה לעשות את זה כעת עם היואן הדיגיטלי שלה, בתקווה שהוא יהפוך לסטנדרט מסחר בין לאומי ויחליף, לפחות בחלקים מסוימים של העולם, את הדולר. אני לא יודע עם היואן הדיגיטלי יצליח, אבל די סביר שבשנים הקרובות יהיו עוד ניסיונות כאלו. סביר להניח שאחרי תקופה של ניסוי ותהיה, יישארו בסופו של דבר רק מספר קטן מאוד של מטבעות, שכל אחד מהם ישמש כמטבע עיקרי באזור אחר של העולם (או של האינטרנט). ואם יהיה מספר מאוד קטן של מטבעות, אז אולי שוב נחזור למונדל ולשערי מטבע קבועים?
ד"ר אביחי שניר
- 4.כתבה אינטילגנטית. (ל"ת)הקורא 04/05/2021 14:41הגב לתגובה זו
- 3.מאמר מעניין, תודה. (ל"ת)רועי 17/04/2021 20:02הגב לתגובה זו
- 2.כבר לא מלמדים את זה מעל עשור (ל"ת)הלו 13/04/2021 21:00הגב לתגובה זו
- 1.פועלת 13/04/2021 13:07הגב לתגובה זותורת החילחול נישאת ברמה זה שנים במשטרים ניאו-קפיטליסטים. לא הצליחה להשיג איזונים חברתיים הנחוצים לאיתנותה של חברה דימוקרטית. נהפוך-הוא. פערים עצומים בצבירת העושר הלאומי מקרבים את הדימוקרטיה המערבית ליום פקודה. אלא אם יביטו אחרת .גם על סוגיית המסים.
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
