אוושויץ
צילום: pexels pixabay

"הקושי הגדול של ניצולי השואה זה לא הכסף אלא הבדידות"

כ-25% מניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני, אבל לפי רבקה שרגא מעמותת עמך הקושי הגדול ביותר שלהם זה הבדידות, שבתקופת הקורונה התעצמה אפילו יותר: "בעת הסגרים כשהם שהו לבד בבית הם חשו כאילו שוב מחביאים אותם במסתור"
סתיו קורן |

כיום חיים בארץ כ-175 אלף ניצולי שואה, מתוכם כ-25% חיים מתחת לקו העוני, ממוצע הגילאים שלהם הוא 84. ניצולי השואה הכי צעירים הם בני 76 (נולדו ממש בסוף המלחמה). יש כ-10,000 ניצולי שואה עריריים, ולמעלה מ-1,000 ניצולי שואה נפטרים בכל חודש.

מתוך ה-175 אלף כ-65 אלף מקבלים קצבאות חודשיות, רוב הקצבאות מגיעות מהמדינה, אך חלקם מגיעות גם מגרמניה ומוועידת התביעות. הקצבאות מתחלקות לשתיים: ניצולי שואה שמקבלים קצבה חודשית (רנטה), וניצולי שואה שמקבלים מענק שנתי. הקצבאות החודשית מתחילות ב-2,400 שקל בחודש, ויכולות להגיע עד 10,000 שקל בהתאם למצב הבריאותי והכלכלי של הניצול. ככל שהמצב הבריאותי והכלכלי של הניצול קשה יותר, הוא מקבל קצבה גבוהה יותר; "ניצול שואה שמקבל קצבה חודשית וממצה את זכויותיו לא אמור להיות ניצול שואה עני". כך אומרת אורלי סיון, מנכ"לית עמותת אביב לניצולי שואה.

קבוצה נוספת של עוד 130 אלף ניצולי שואה מקבלים מהמדינה מענק שנתי שמסתכם בכ-4,000 שקל. מדובר בסכום קבוע שלא יכול להשתנות בעקבות מצב בריאותי או כלכלי, בניגוד לרנטה החודשית. מדובר בניצולי שואה שעלו מברית המועצות לשעבר, וניצולי שואה יוצאי צפון אפריקה (תוניס, אלג'יר, מרוקו) ועירק.

רבקה שרגא, יועצת התקשורת של עמותת עמך על מצבם הכלכלי של ניצולי השואה: "כשאנחנו יודעים שיש מישהו בארגון שלנו שיש לו בעיה קונקרטית, כמו למשל שאין לו כסף לתרופות או שאין לו כסף לטיפול שיניים אנחנו דואגים שיהיה לו את הכסף לזה. אנחנו עוזרים לו בשקט.  יצרנו ל-15,000 ניצולי שואה מסגרות, יצרנו מקום פתוח ובית חם. בעיני היחס בתקשורת לניצולי השואה הוא משפיל, ורבים מהם נעלבים מזה. אנחנו עוזרים לניצולים בצורה דיסקרטית ומכבדת, המכה הגדולה שלהם היא בעיקר הבדידות, הרבה יותר מדברים אחרים. רובם זקוקים בעיקר לחברה, ולכן הקמנו מועדונים שמאפשרים להם לטייל יחד, להכיר חברים ולהעצים את עצמם בחוגים. צריך להיות שם בשבילם, אבל צריך מאוד לכבד אותם, מעבר לעניין החומרי הם צריכים חברה, הכרה והבנה".

בתקופת הקורונה ראינו שהמון פחדים מהעבר צפו אצל הניצולים

"למשל כשדיווחו על מחסור בנייר טואלט בסופרים זה הכניס רבים מהם למצוקה מטורפת, שלא יהיה להם מה לאכול. כשהם רואים תורים בסופרים זה מחזיר אותם אחורה, לתקופה בה לא היה להם מה לאכול. בעת הסגרים כשהם שהו לבד בבית הם חשו כאילו שוב מחביאים אותם במסתור, או באסם או בכל מסתור אחר. אנחנו ראינו את זה המון, זה זרק אותם למקומות שאף אחד לא הבין. עם זאת, חשוב לציין שזה רק חלק מהניצולים, יש ניצולים שהקורונה היטיבה עימם למשל יש ניצולת שואה שהייתה תופרת בעברה, אז היא החליטה לתפור מסכות לצוותים הרפואיים של בית החולים הקרוב לביתה, זה נתן לה תחושת שליחות והיא חשה האדם הכי נחוץ בעולם".

עו"ד עדי שטרן, יועצת זכויות בעמותת "אביב לניצולי שואה": "הרנטה המרכזית של ניצולי השואה נקראת "נכי רדיפות הנאצים" סוג הרדיפות שמוגדר ברנטה הזו הוא הרחב ביותר, זוהי הרנטה היחידה שבה בריחה היא הטבה מוכרת, יש לה תנאי של שנת עליה לארץ שזה עד אוקטובר 1953, לכן ניצולי שואה שהרדיפה שמאפיינת אותם היא בריחה ועלו אחרי 1953 לא יהיו זכאים לרנטה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.