הכלה מאיסטנבול
צילום: הטלויזיה הטורקית

תבע גירושין מאשתו: "התמכרה באופן קיצוני לסדרה הכלה מאיסטנבול"

בני הזוג שנישאו בסוף שנות השמונים ונולדו להם 5 ילדים משותפים, פרודים מזה כשנה וחצי בעקבת התמכרות של האשה לסדרה הטורקית

הכלה מאיסטנבול גובה קורבנות לא צפויים? בתביעת גירושין שהוגשה אתמול (ב') לבית הדין הרבני טען בעל כי אשתו התמכרה לסדרה הפופולארית באופן קיצוני, כך שנהגה לצפות בה במהלך רוב שעות היום, חדלה מלתפקד בבית ואף כינתה אותו בשמו של כוכב הסדרה במהלך המגע האינטימי ביניהם.

הצדדים, שנישאו בסוף שנות השמונים ונולדו להם 5 ילדים משותפים, פרודים מזה כשנה וחצי. האישה היא מורה במקצועה ואילו הבעל הוא אברך העוסק בלימוד תורה ואינו עובד.

בתביעת הגירושין שהגיש אתמול (ב') הבעל לבית הדין הרבני האזורי בחיפה באמצעות עו"ד טל זלץ מחיפה, טען בין היתר כי האישה, מורה במקצועה, התמכרה בצורה מוחלטת לסדרת הטלוויזיה "הכלה מאיסטנבול", ונוהגת להעביר את מרבית שעות היממה בצפייה בה. לפי הנטען, מדי יום היא צופה במספר פרקים של הסדרה ולעיתים צופה אף בפרק אחד מספר פעמים. "האישה, פשוטו כמשמעו, התאהבה בסדרת הטלוויזיה אהבת נפש של ממש והיא ככל הנראה מעדיפה אותה על פני הבעל", נכתב בתביעה.

מלבד האמור, טוען הבעל כי האישה סירבה לקיים עמו יחסי אישות בנימוק שהיא עייפה מהצפייה בסדרה, ונמצאת במתח תמידי מה יקרה בפרק הבא. מנגד, כשהיא כבר מסכימה לקיים עמו יחסי אישות, טוען הבעל כי היא מכנה אותו "פארוק" במהלך המגע האינטימי, כשמו של כוכב הסדרה. "חייו של הבעל הפכו לסיוט של ממש בעקבות סדרת הטלוויזיה", נכתב בתביעה. "בעקבות התמכרותה של האישה לסדרת הטלוויזיה חייו אינם חיים עוד, האישה אינה מתפקדת בביתא כאם וכרעייה וחייו הפכו לגיהינום של ממש".

נוסף, נטען בתביעה כי האישה נתקפת התקפי זעם ולחץ אשר לא ניתנים כלל לריסון, ואף נהגה להפעיל אלימות של ממש - הן מילולית והן פיזית - כלפי הילדים ורק מפאת כבודה והדאגה לשלמות התא המשפחתי לא הגיש נגדה תלונה במשטרה.

לדברי הבעל, הבליג במשך תקופה ארוכה על התנהגותה, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי "הגיעו מים עד נפש" וכי אין מנוס מפירוק הקשר. לחילופין, עותר הוא למתן צו להוצאת כל מקלטי הטלוויזיה מדירת הצדדים, על מנת לנסות ולשקם את חיי הנישואין.

מלבד האמור בכתב התביעה, מוסיף בא כוחו של הבעל, עו"ד זלץ, כי האישה נהגה להשליט שלל רב של סנקציות כנגד הבעל, כשבין היתר נמנעה מעבודות הבית כגון כיבוס וגיהוץ בגדיו במזיד ונהגה להטיח בו שלל מילים קשות ודברי בלע מול הילדים.

קיראו עוד ב"בארץ"

"ברשותנו שעות רבות של הקלטות בהם מתועדת האישה צופה בסדרה, במספר פרקים באותו היום, בעוד היא מתחמקת משאר מטלות הבית והמשפחה", אומר עו"ד זלץ. "ניתן בהחלט לומר כי ההתמכרות הקשה לסדרה שיבשה את דעתה של האישה והובילה את מרשי לנקיטת הליך הגירושין כנגדה".

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איכס ,,אישה שרואה תוכניות פח כאלה,, זה אומר עליה המון (ל"ת)
    יריב 19/03/2019 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האם ההליכים בענייני משפחה לא חסויים?מי הדליף התביעה? (ל"ת)
    מעוניין לדעת 19/03/2019 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א 19/03/2019 14:43
    הגב לתגובה זו
    ואולי הצפייה קשורה דווקא לבריחה ממציאות קשה. בכל אופן אם אשתך מבקשת שתלך לעבוד לדעתי חובה ומצווה גמורה לעבוד. בוודאי כשגדולי ישראל רבי יוחנן הסנדלר רבי יצחק נפחא ועוד התפרנסו ובזמן הפנוי למדו
  • 2.
    יעל 19/03/2019 14:21
    הגב לתגובה זו
    הם פרודים שנה וחצי הכלה מאיסטנבול לא משודר שנה וחצי עד כמה שזכור לי
  • 1.
    אייל 19/03/2019 12:21
    הגב לתגובה זו
    אולי תפרגן לאשתך תלך לעבוד ותעזור לה עם מטלות הבית יהיה לה רצון וזמן ליחסי אישות איתך אם אשתך קוראת לך פארוק זה בגלל שהיא מפרגנת לכה
  • יעבוד או לא זה ענינו הפרטי (ל"ת)
    אלין 06/05/2019 01:08
    הגב לתגובה זו
  • נכון אתה צודק שילך.לעבוד (ל"ת)
    יעל 19/03/2019 14:23
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.