מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

זינוק במספר הנוסעים לחו"ל עם ארקיע, אל על רושמת ירידה

בחודש פברואר עברו בנתב"ג 1.41 מיליון נוסעים ב-9,904 טיסות בינלאומיות ופנים ארציות. עיקר התנועה: לטורקיה. מי ברשימת היעדים המועדפים? 

מורן ישעיהו | (1)

תנועת הנוסעים הבינלאומית בחודש פברואר 2019 עמדה על 1.36 מיליון נוסעים ומגלמת עליה של 8.96% לעומת פברואר אשתקד. כך עולה מדו"ח הפעילות בנמל התעופה שפרסמה היום (ד') רשות שדות התעופה. בטיסות הפנים ארציות נרשם גידול של 7.57% בתנועת הנוסעים בחודש זה לעומת פברואר 2018.

בסך הכל, כולל טיסות בינלאומיות ופנים ארציות, במהלך החודש עברו בנתב"ג 1,412,496 נוסעים ב-9,904 טיסות. בטרמינל 3 עברו בחודש זה 1,215,957 נוסעים בעוד בטרמינל 1, המשמש עבור נוסעים יוצאים בלבד, עברו 145,174 נוסעים. 

על פי הרשות, עיקר הגידול בתנועת הנוסעים מיוחס לחברות התעופה WIZZAIR ההונגרית, ארקיע הישראלית וחברת הלואו-קוסט EASYJET. 

חברות התעופה הבולטות

חברת התעופה שהובילה את הפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות בחודש פברואר 2019 היא אל על -1.75% , אמנם בהשוואה לשנת 2018 דווקא ירד חלקה בפעילות זו - על כך יפורט בהמשך.

אחריה נמצאת חברת EASYJET שהטיסה בפברואר 99,093 נוסעים וחלקה הסתכם ב-7.28% מהיקף הפעילות של חברות התעופה בטיסות בינ"ל. החברה רשמה גידול של 20.4% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018. במקום השלישי נמצאת חברת WIZZAIR שחלקה בהיקף הפעילות בטיסות הבינ"ל עמד על 6.13% עם 83,483 נוסעים, גידול של 18.75 לעומת פברואר שעבר.

עוד ברשימה נמצאת חברת טורקיש אירליינס שדווקא מציינת ירידה של 0.48% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד, לופטנזה שיורדת גם היא בשיעור גבוה יותר של 6.49%, בריטיש אירווייז שיורדת ב-5.54%.

איירפלוט מגדילה את שיעור הנוסעים בחודש פברואר 2019 ב-12.42% לעומת חודש זה בשנה שעברה, ריינאייר רושמת גידול של 11% ואליטליה עולה גם היא בשיעור של 7.77%.

הישראליות: אל על יורדת בהיקף הנוסעים, ארקיע מזנקת

חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש 385,035 נוסעים המהווים 28.28% מכלל הנוסעים שעברו בנתב"ג, עליה של 2.94% לעומת פברואר שעבר.

בהתפלגות לפי חברות, עיקר הנוסעים בחרו לטוס עם אל על בטיסות בינלאומיות, אם כי בהיקף נמוך יותר: החברה הטיסה בפברואר השנה 339,439 נוסעים, ירידה של 0.18% לעומת החודש המקביל אשתקד. במצטבר, נראתה ירידה גדולה יותר של 2.17% במספר הנוסעים שהטיסה בין החודשים ינואר-פברואר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018 - בתקופה זו גם ירד חלקה של החברה בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב”ג ל-24.86% בהשוואה ל-27.91% אשתקד, ירידה של 3.05 נקודות האחוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, ניכר גידול משמעותי בהעדפת הנוסעים לחברת ארקיע בחודש פברואר. זו רשמה עלייה של כ-94% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018, כאשר בין החודשים ינואר-פברואר 2019 זינקה בשיעור של 105.1% לעומת תקופה זו אשתקד.

חברת ישראייר דורגה שנייה בהעדפות הנוסעים בפברואר עם גידול של 7% לעומת פברואר 2018, אך בין החודשים ינואר-פברואר 2019 דווקא רשמה ירידה של 0.75% בתנועת הנוסעים לעומת תקופה זו בשנה הקודמת.

עיקר התנועה: לטורקיה

בהתפלגות לפי מדינות, עיקר תנועת הנוסעים בנתב"ג היתה לטורקיה עם 116,344 נוסעים המהווים 8.54% מכלל הפעילות. אחריה נמצאת ארה"ב עם 103,098 נוסעים, אמנם ביחס לפברואר 2018 ירדה תנועת הנוסעים ליעד ב-4.84%. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 97,072 נוסעים - גם היא ציינה ירידה של 8.92% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד.

עוד ברשימה נמצאות איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה ועוד, כאשר מבין המדינות המובילות העליה הגבוהה ביותר לעומת פברואר שעבר נרשמה בתנועת הנוסעים לספרד, סין ואוסטריה.

בהתייחס ליעדי קישור, עולה כי עיקר התנועה התרכזה בשדה התעופה איסטנבול אטאטורק בטורקיה, אליו וממנו טסו 75,322 נוסעים, עליה של 1.63% בהשוואה לפברואר שעבר. כלומר, ביעד זה חלפו הכי הרבה נוסעים. אחריו נמצא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו באיטליה, אליו וממנו טסו 61,298 נוסעים, עליה של 24.47 לעומת פברואר 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אל על טיסות צפופות ולא נוחות (ל"ת)
    משה 07/03/2019 19:19
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.