הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

זינוק במספר הנוסעים לחו"ל עם ארקיע, אל על רושמת ירידה

בחודש פברואר עברו בנתב"ג 1.41 מיליון נוסעים ב-9,904 טיסות בינלאומיות ופנים ארציות. עיקר התנועה: לטורקיה. מי ברשימת היעדים המועדפים? 

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה חו"ל טיסות נתב"ג

תנועת הנוסעים הבינלאומית בחודש פברואר 2019 עמדה על 1.36 מיליון נוסעים ומגלמת עליה של 8.96% לעומת פברואר אשתקד. כך עולה מדו"ח הפעילות בנמל התעופה שפרסמה היום (ד') רשות שדות התעופה. בטיסות הפנים ארציות נרשם גידול של 7.57% בתנועת הנוסעים בחודש זה לעומת פברואר 2018.

בסך הכל, כולל טיסות בינלאומיות ופנים ארציות, במהלך החודש עברו בנתב"ג 1,412,496 נוסעים ב-9,904 טיסות. בטרמינל 3 עברו בחודש זה 1,215,957 נוסעים בעוד בטרמינל 1, המשמש עבור נוסעים יוצאים בלבד, עברו 145,174 נוסעים. 

על פי הרשות, עיקר הגידול בתנועת הנוסעים מיוחס לחברות התעופה WIZZAIR ההונגרית, ארקיע הישראלית וחברת הלואו-קוסט EASYJET. 

חברות התעופה הבולטות

חברת התעופה שהובילה את הפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות בחודש פברואר 2019 היא אל על 1.35% , אמנם בהשוואה לשנת 2018 דווקא ירד חלקה בפעילות זו - על כך יפורט בהמשך.

אחריה נמצאת חברת EASYJET שהטיסה בפברואר 99,093 נוסעים וחלקה הסתכם ב-7.28% מהיקף הפעילות של חברות התעופה בטיסות בינ"ל. החברה רשמה גידול של 20.4% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018. במקום השלישי נמצאת חברת WIZZAIR שחלקה בהיקף הפעילות בטיסות הבינ"ל עמד על 6.13% עם 83,483 נוסעים, גידול של 18.75 לעומת פברואר שעבר.

עוד ברשימה נמצאת חברת טורקיש אירליינס שדווקא מציינת ירידה של 0.48% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד, לופטנזה שיורדת גם היא בשיעור גבוה יותר של 6.49%, בריטיש אירווייז שיורדת ב-5.54%.

איירפלוט מגדילה את שיעור הנוסעים בחודש פברואר 2019 ב-12.42% לעומת חודש זה בשנה שעברה, ריינאייר רושמת גידול של 11% ואליטליה עולה גם היא בשיעור של 7.77%.

הישראליות: אל על יורדת בהיקף הנוסעים, ארקיע מזנקת

חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש 385,035 נוסעים המהווים 28.28% מכלל הנוסעים שעברו בנתב"ג, עליה של 2.94% לעומת פברואר שעבר.

בהתפלגות לפי חברות, עיקר הנוסעים בחרו לטוס עם אל על בטיסות בינלאומיות, אם כי בהיקף נמוך יותר: החברה הטיסה בפברואר השנה 339,439 נוסעים, ירידה של 0.18% לעומת החודש המקביל אשתקד. במצטבר, נראתה ירידה גדולה יותר של 2.17% במספר הנוסעים שהטיסה בין החודשים ינואר-פברואר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018 - בתקופה זו גם ירד חלקה של החברה בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב”ג ל-24.86% בהשוואה ל-27.91% אשתקד, ירידה של 3.05 נקודות האחוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, ניכר גידול משמעותי בהעדפת הנוסעים לחברת ארקיע בחודש פברואר. זו רשמה עלייה של כ-94% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018, כאשר בין החודשים ינואר-פברואר 2019 זינקה בשיעור של 105.1% לעומת תקופה זו אשתקד.

חברת ישראייר דורגה שנייה בהעדפות הנוסעים בפברואר עם גידול של 7% לעומת פברואר 2018, אך בין החודשים ינואר-פברואר 2019 דווקא רשמה ירידה של 0.75% בתנועת הנוסעים לעומת תקופה זו בשנה הקודמת.

עיקר התנועה: לטורקיה

בהתפלגות לפי מדינות, עיקר תנועת הנוסעים בנתב"ג היתה לטורקיה עם 116,344 נוסעים המהווים 8.54% מכלל הפעילות. אחריה נמצאת ארה"ב עם 103,098 נוסעים, אמנם ביחס לפברואר 2018 ירדה תנועת הנוסעים ליעד ב-4.84%. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 97,072 נוסעים - גם היא ציינה ירידה של 8.92% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד.

עוד ברשימה נמצאות איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה ועוד, כאשר מבין המדינות המובילות העליה הגבוהה ביותר לעומת פברואר שעבר נרשמה בתנועת הנוסעים לספרד, סין ואוסטריה.

בהתייחס ליעדי קישור, עולה כי עיקר התנועה התרכזה בשדה התעופה איסטנבול אטאטורק בטורקיה, אליו וממנו טסו 75,322 נוסעים, עליה של 1.63% בהשוואה לפברואר שעבר. כלומר, ביעד זה חלפו הכי הרבה נוסעים. אחריו נמצא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו באיטליה, אליו וממנו טסו 61,298 נוסעים, עליה של 24.47 לעומת פברואר 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אל על טיסות צפופות ולא נוחות (ל"ת)
    משה 07/03/2019 19:19
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צהל פנסיה מילואים

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


להמשך הכתבה לחץ כאן