הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

זינוק במספר הנוסעים לחו"ל עם ארקיע, אל על רושמת ירידה

בחודש פברואר עברו בנתב"ג 1.41 מיליון נוסעים ב-9,904 טיסות בינלאומיות ופנים ארציות. עיקר התנועה: לטורקיה. מי ברשימת היעדים המועדפים? 

מורן ישעיהו | (1)
נושאים בכתבה חו"ל טיסות נתב"ג

תנועת הנוסעים הבינלאומית בחודש פברואר 2019 עמדה על 1.36 מיליון נוסעים ומגלמת עליה של 8.96% לעומת פברואר אשתקד. כך עולה מדו"ח הפעילות בנמל התעופה שפרסמה היום (ד') רשות שדות התעופה. בטיסות הפנים ארציות נרשם גידול של 7.57% בתנועת הנוסעים בחודש זה לעומת פברואר 2018.

בסך הכל, כולל טיסות בינלאומיות ופנים ארציות, במהלך החודש עברו בנתב"ג 1,412,496 נוסעים ב-9,904 טיסות. בטרמינל 3 עברו בחודש זה 1,215,957 נוסעים בעוד בטרמינל 1, המשמש עבור נוסעים יוצאים בלבד, עברו 145,174 נוסעים. 

על פי הרשות, עיקר הגידול בתנועת הנוסעים מיוחס לחברות התעופה WIZZAIR ההונגרית, ארקיע הישראלית וחברת הלואו-קוסט EASYJET. 

חברות התעופה הבולטות

חברת התעופה שהובילה את הפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות בחודש פברואר 2019 היא אל על -0.34% , אמנם בהשוואה לשנת 2018 דווקא ירד חלקה בפעילות זו - על כך יפורט בהמשך.

אחריה נמצאת חברת EASYJET שהטיסה בפברואר 99,093 נוסעים וחלקה הסתכם ב-7.28% מהיקף הפעילות של חברות התעופה בטיסות בינ"ל. החברה רשמה גידול של 20.4% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018. במקום השלישי נמצאת חברת WIZZAIR שחלקה בהיקף הפעילות בטיסות הבינ"ל עמד על 6.13% עם 83,483 נוסעים, גידול של 18.75 לעומת פברואר שעבר.

עוד ברשימה נמצאת חברת טורקיש אירליינס שדווקא מציינת ירידה של 0.48% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד, לופטנזה שיורדת גם היא בשיעור גבוה יותר של 6.49%, בריטיש אירווייז שיורדת ב-5.54%.

איירפלוט מגדילה את שיעור הנוסעים בחודש פברואר 2019 ב-12.42% לעומת חודש זה בשנה שעברה, ריינאייר רושמת גידול של 11% ואליטליה עולה גם היא בשיעור של 7.77%.

הישראליות: אל על יורדת בהיקף הנוסעים, ארקיע מזנקת

חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש 385,035 נוסעים המהווים 28.28% מכלל הנוסעים שעברו בנתב"ג, עליה של 2.94% לעומת פברואר שעבר.

בהתפלגות לפי חברות, עיקר הנוסעים בחרו לטוס עם אל על בטיסות בינלאומיות, אם כי בהיקף נמוך יותר: החברה הטיסה בפברואר השנה 339,439 נוסעים, ירידה של 0.18% לעומת החודש המקביל אשתקד. במצטבר, נראתה ירידה גדולה יותר של 2.17% במספר הנוסעים שהטיסה בין החודשים ינואר-פברואר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018 - בתקופה זו גם ירד חלקה של החברה בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב”ג ל-24.86% בהשוואה ל-27.91% אשתקד, ירידה של 3.05 נקודות האחוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, ניכר גידול משמעותי בהעדפת הנוסעים לחברת ארקיע בחודש פברואר. זו רשמה עלייה של כ-94% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018, כאשר בין החודשים ינואר-פברואר 2019 זינקה בשיעור של 105.1% לעומת תקופה זו אשתקד.

חברת ישראייר דורגה שנייה בהעדפות הנוסעים בפברואר עם גידול של 7% לעומת פברואר 2018, אך בין החודשים ינואר-פברואר 2019 דווקא רשמה ירידה של 0.75% בתנועת הנוסעים לעומת תקופה זו בשנה הקודמת.

עיקר התנועה: לטורקיה

בהתפלגות לפי מדינות, עיקר תנועת הנוסעים בנתב"ג היתה לטורקיה עם 116,344 נוסעים המהווים 8.54% מכלל הפעילות. אחריה נמצאת ארה"ב עם 103,098 נוסעים, אמנם ביחס לפברואר 2018 ירדה תנועת הנוסעים ליעד ב-4.84%. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 97,072 נוסעים - גם היא ציינה ירידה של 8.92% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד.

עוד ברשימה נמצאות איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה ועוד, כאשר מבין המדינות המובילות העליה הגבוהה ביותר לעומת פברואר שעבר נרשמה בתנועת הנוסעים לספרד, סין ואוסטריה.

בהתייחס ליעדי קישור, עולה כי עיקר התנועה התרכזה בשדה התעופה איסטנבול אטאטורק בטורקיה, אליו וממנו טסו 75,322 נוסעים, עליה של 1.63% בהשוואה לפברואר שעבר. כלומר, ביעד זה חלפו הכי הרבה נוסעים. אחריו נמצא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו באיטליה, אליו וממנו טסו 61,298 נוסעים, עליה של 24.47 לעומת פברואר 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אל על טיסות צפופות ולא נוחות (ל"ת)
    משה 07/03/2019 19:19
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית בנק ישראל פרופ' אמיר ירון

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה פטור ממע"מ בצלאל סמוטריץ' משרד האוצר

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

להמשך הכתבה לחץ כאן