מטוס בואינג אל על נופש תעופה טיסה
צילום: יחצ

זינוק במספר הנוסעים לחו"ל עם ארקיע, אל על רושמת ירידה

בחודש פברואר עברו בנתב"ג 1.41 מיליון נוסעים ב-9,904 טיסות בינלאומיות ופנים ארציות. עיקר התנועה: לטורקיה. מי ברשימת היעדים המועדפים? 

מורן ישעיהו | (1)

תנועת הנוסעים הבינלאומית בחודש פברואר 2019 עמדה על 1.36 מיליון נוסעים ומגלמת עליה של 8.96% לעומת פברואר אשתקד. כך עולה מדו"ח הפעילות בנמל התעופה שפרסמה היום (ד') רשות שדות התעופה. בטיסות הפנים ארציות נרשם גידול של 7.57% בתנועת הנוסעים בחודש זה לעומת פברואר 2018.

בסך הכל, כולל טיסות בינלאומיות ופנים ארציות, במהלך החודש עברו בנתב"ג 1,412,496 נוסעים ב-9,904 טיסות. בטרמינל 3 עברו בחודש זה 1,215,957 נוסעים בעוד בטרמינל 1, המשמש עבור נוסעים יוצאים בלבד, עברו 145,174 נוסעים. 

על פי הרשות, עיקר הגידול בתנועת הנוסעים מיוחס לחברות התעופה WIZZAIR ההונגרית, ארקיע הישראלית וחברת הלואו-קוסט EASYJET. 

חברות התעופה הבולטות

חברת התעופה שהובילה את הפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות בחודש פברואר 2019 היא אל על 0% , אמנם בהשוואה לשנת 2018 דווקא ירד חלקה בפעילות זו - על כך יפורט בהמשך.

אחריה נמצאת חברת EASYJET שהטיסה בפברואר 99,093 נוסעים וחלקה הסתכם ב-7.28% מהיקף הפעילות של חברות התעופה בטיסות בינ"ל. החברה רשמה גידול של 20.4% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018. במקום השלישי נמצאת חברת WIZZAIR שחלקה בהיקף הפעילות בטיסות הבינ"ל עמד על 6.13% עם 83,483 נוסעים, גידול של 18.75 לעומת פברואר שעבר.

עוד ברשימה נמצאת חברת טורקיש אירליינס שדווקא מציינת ירידה של 0.48% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד, לופטנזה שיורדת גם היא בשיעור גבוה יותר של 6.49%, בריטיש אירווייז שיורדת ב-5.54%.

איירפלוט מגדילה את שיעור הנוסעים בחודש פברואר 2019 ב-12.42% לעומת חודש זה בשנה שעברה, ריינאייר רושמת גידול של 11% ואליטליה עולה גם היא בשיעור של 7.77%.

הישראליות: אל על יורדת בהיקף הנוסעים, ארקיע מזנקת

חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש 385,035 נוסעים המהווים 28.28% מכלל הנוסעים שעברו בנתב"ג, עליה של 2.94% לעומת פברואר שעבר.

בהתפלגות לפי חברות, עיקר הנוסעים בחרו לטוס עם אל על בטיסות בינלאומיות, אם כי בהיקף נמוך יותר: החברה הטיסה בפברואר השנה 339,439 נוסעים, ירידה של 0.18% לעומת החודש המקביל אשתקד. במצטבר, נראתה ירידה גדולה יותר של 2.17% במספר הנוסעים שהטיסה בין החודשים ינואר-פברואר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018 - בתקופה זו גם ירד חלקה של החברה בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב”ג ל-24.86% בהשוואה ל-27.91% אשתקד, ירידה של 3.05 נקודות האחוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

מנגד, ניכר גידול משמעותי בהעדפת הנוסעים לחברת ארקיע בחודש פברואר. זו רשמה עלייה של כ-94% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018, כאשר בין החודשים ינואר-פברואר 2019 זינקה בשיעור של 105.1% לעומת תקופה זו אשתקד.

חברת ישראייר דורגה שנייה בהעדפות הנוסעים בפברואר עם גידול של 7% לעומת פברואר 2018, אך בין החודשים ינואר-פברואר 2019 דווקא רשמה ירידה של 0.75% בתנועת הנוסעים לעומת תקופה זו בשנה הקודמת.

עיקר התנועה: לטורקיה

בהתפלגות לפי מדינות, עיקר תנועת הנוסעים בנתב"ג היתה לטורקיה עם 116,344 נוסעים המהווים 8.54% מכלל הפעילות. אחריה נמצאת ארה"ב עם 103,098 נוסעים, אמנם ביחס לפברואר 2018 ירדה תנועת הנוסעים ליעד ב-4.84%. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 97,072 נוסעים - גם היא ציינה ירידה של 8.92% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד.

עוד ברשימה נמצאות איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה ועוד, כאשר מבין המדינות המובילות העליה הגבוהה ביותר לעומת פברואר שעבר נרשמה בתנועת הנוסעים לספרד, סין ואוסטריה.

בהתייחס ליעדי קישור, עולה כי עיקר התנועה התרכזה בשדה התעופה איסטנבול אטאטורק בטורקיה, אליו וממנו טסו 75,322 נוסעים, עליה של 1.63% בהשוואה לפברואר שעבר. כלומר, ביעד זה חלפו הכי הרבה נוסעים. אחריו נמצא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו באיטליה, אליו וממנו טסו 61,298 נוסעים, עליה של 24.47 לעומת פברואר 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אל על טיסות צפופות ולא נוחות (ל"ת)
    משה 07/03/2019 19:19
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.