זינוק במספר הנוסעים לחו"ל עם ארקיע, אל על רושמת ירידה
בחודש פברואר עברו בנתב"ג 1.41 מיליון נוסעים ב-9,904 טיסות בינלאומיות ופנים ארציות. עיקר התנועה: לטורקיה. מי ברשימת היעדים המועדפים?
תנועת הנוסעים הבינלאומית בחודש פברואר 2019 עמדה על 1.36 מיליון נוסעים ומגלמת עליה של 8.96% לעומת פברואר אשתקד. כך עולה מדו"ח הפעילות בנמל התעופה שפרסמה היום (ד') רשות שדות התעופה. בטיסות הפנים ארציות נרשם גידול של 7.57% בתנועת הנוסעים בחודש זה לעומת פברואר 2018.
בסך הכל, כולל טיסות בינלאומיות ופנים ארציות, במהלך החודש עברו בנתב"ג 1,412,496 נוסעים ב-9,904 טיסות. בטרמינל 3 עברו בחודש זה 1,215,957 נוסעים בעוד בטרמינל 1, המשמש עבור נוסעים יוצאים בלבד, עברו 145,174 נוסעים.
על פי הרשות, עיקר הגידול בתנועת הנוסעים מיוחס לחברות התעופה WIZZAIR ההונגרית, ארקיע הישראלית וחברת הלואו-קוסט EASYJET.
חברות התעופה הבולטות
חברת התעופה שהובילה את הפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות בחודש פברואר 2019 היא אל על -2.86% , אמנם בהשוואה לשנת 2018 דווקא ירד חלקה בפעילות זו - על כך יפורט בהמשך.
אחריה נמצאת חברת EASYJET שהטיסה בפברואר 99,093 נוסעים וחלקה הסתכם ב-7.28% מהיקף הפעילות של חברות התעופה בטיסות בינ"ל. החברה רשמה גידול של 20.4% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018. במקום השלישי נמצאת חברת WIZZAIR שחלקה בהיקף הפעילות בטיסות הבינ"ל עמד על 6.13% עם 83,483 נוסעים, גידול של 18.75 לעומת פברואר שעבר.
- טסים לחופש בחו"ל? תיזהרו שלא יעבדו עליכם; פער של מעל 100% בביטוח
- חברות הסלולאר בלחץ? הטכנולוגיה שחותכת את מחירי החבילות לחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד ברשימה נמצאת חברת טורקיש אירליינס שדווקא מציינת ירידה של 0.48% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד, לופטנזה שיורדת גם היא בשיעור גבוה יותר של 6.49%, בריטיש אירווייז שיורדת ב-5.54%.
איירפלוט מגדילה את שיעור הנוסעים בחודש פברואר 2019 ב-12.42% לעומת חודש זה בשנה שעברה, ריינאייר רושמת גידול של 11% ואליטליה עולה גם היא בשיעור של 7.77%.
הישראליות: אל על יורדת בהיקף הנוסעים, ארקיע מזנקת
חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש 385,035 נוסעים המהווים 28.28% מכלל הנוסעים שעברו בנתב"ג, עליה של 2.94% לעומת פברואר שעבר.
בהתפלגות לפי חברות, עיקר הנוסעים בחרו לטוס עם אל על בטיסות בינלאומיות, אם כי בהיקף נמוך יותר: החברה הטיסה בפברואר השנה 339,439 נוסעים, ירידה של 0.18% לעומת החודש המקביל אשתקד. במצטבר, נראתה ירידה גדולה יותר של 2.17% במספר הנוסעים שהטיסה בין החודשים ינואר-פברואר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018 - בתקופה זו גם ירד חלקה של החברה בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב”ג ל-24.86% בהשוואה ל-27.91% אשתקד, ירידה של 3.05 נקודות האחוז.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
מנגד, ניכר גידול משמעותי בהעדפת הנוסעים לחברת ארקיע בחודש פברואר. זו רשמה עלייה של כ-94% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר 2018, כאשר בין החודשים ינואר-פברואר 2019 זינקה בשיעור של 105.1% לעומת תקופה זו אשתקד.
חברת ישראייר דורגה שנייה בהעדפות הנוסעים בפברואר עם גידול של 7% לעומת פברואר 2018, אך בין החודשים ינואר-פברואר 2019 דווקא רשמה ירידה של 0.75% בתנועת הנוסעים לעומת תקופה זו בשנה הקודמת.
עיקר התנועה: לטורקיה
בהתפלגות לפי מדינות, עיקר תנועת הנוסעים בנתב"ג היתה לטורקיה עם 116,344 נוסעים המהווים 8.54% מכלל הפעילות. אחריה נמצאת ארה"ב עם 103,098 נוסעים, אמנם ביחס לפברואר 2018 ירדה תנועת הנוסעים ליעד ב-4.84%. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 97,072 נוסעים - גם היא ציינה ירידה של 8.92% בתנועת הנוסעים לעומת פברואר אשתקד.
עוד ברשימה נמצאות איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה ועוד, כאשר מבין המדינות המובילות העליה הגבוהה ביותר לעומת פברואר שעבר נרשמה בתנועת הנוסעים לספרד, סין ואוסטריה.
בהתייחס ליעדי קישור, עולה כי עיקר התנועה התרכזה בשדה התעופה איסטנבול אטאטורק בטורקיה, אליו וממנו טסו 75,322 נוסעים, עליה של 1.63% בהשוואה לפברואר שעבר. כלומר, ביעד זה חלפו הכי הרבה נוסעים. אחריו נמצא נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו באיטליה, אליו וממנו טסו 61,298 נוסעים, עליה של 24.47 לעומת פברואר 2018.
- 1.אל על טיסות צפופות ולא נוחות (ל"ת)משה 07/03/2019 19:19הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg)