איפה מעלימים יותר מס, בשוק של ראש העין או בנצרת?

מה גרם לבעל מכבסה להשאר ללא מילים? ולמה המשטרה אשמה בעבירות של רופא שיניים? ביקורת מס בנצרת והסביבה, כל הפרטים בפנים
גיא עיני |

רשות המסים מדווחת היום (ג') על מספר ארועים חריגים בביקורת של מס הכנסה שנערכה לפני כשבוע באזור נצרת, כחלק מ-169 ביקורות בעסקים מענפי התעשייה, מסחר ומתן שירותים באזורים כפריים ועירוניים, שערך בשבוע שעבר משרד פקיד שומה נצרת,  בעיר ובסביבתה. התוצאות מראות כי בקרב 17% מהעסקים שנבדקו לא נרשמו הכנסות כנדרש לפי החוק.

לצורך ההשוואה, לפני מספר שבועות דיווחנו כי מבקרי מס הכנסה ערכו מבצע ביקורת ניהול ספרים ממנו עלה כי אחוז גבוה של כ-37% מקרב עסקים בשוק ראש העין ובדוכנים בפתח תקווה ובסביבה לא רשמו הכנסות כדין ולא ניהלו ספרים כנדרש (לכתבה המלאה).

על פי הדיווח של הרשות מהיום, בביקורת שנערכה במכבסה בשפרעם, נמצא יומן קלנדרי המשמש למעקב אחרי הכביסה ללקוחות והתשלום בגינה. בדיקת היומן העלתה  כי לא נרשמו הכנסות בסכום של 1,775 שקל. התשלומים התקבלו ממספר לקוחות שונים עבור שירותי כביסה. בעל המכבסה, שנתור ללא מילים אמר למבקרים כי "אין לו מה לומר להם..."

המשטרה אשמה בהכל

במרפאת שיניים נמצא מסמך עסקי המעיד על טיפולים שעשה הרופא והסכומים שקיבל. מהמסמך עלה כי ארבעה תשלומים בסך 4,000 שקל לא נרשמו בספרי העסק. תשובתו המפתיעה של רופא השיניים היתה: "המשטרה תפסה לי את הספרים, החזירו לי אותם לפני שבוע ולא הספקתי לרשום".

פורע את הצ'ק ומוציא חשבונית

מבדיקת תנועת הבנק של אדריכל מנצרת נמצאו הפקדות של 3 צ'קים בחשבונות של האדריכל, שלא תועדו בספרי העסק. תשובתו לפשר הדבר: "הצ'קים עבור תכניות בניה בכפר משהד- צ'ק אחד נפרע וחיכיתי שהצ'ק השני יפרע ואז אוציא חשבוניות אחת על שני הצ'קים. לגבי הצ'ק הנוסף לא יודע מה מקור הצ'ק". ההסבר שניתן על ידי האדריכל לא שכנע את המבקרים שהעבירו את תיקו למחלקת התביעות לאחר שנחקר.

אין חשבוניות ביום ראשון

במהלך הביקורת הגיעו המבקרים גם למספר משרדי עורכי דין באזור, אצל אחד מהם נבדקו תנועות חשבון הבנק שהעלו כי 4 העברות בנקאיות, שהועברו אל חשבונו מההוצאה לפועל, בסך 11,613 שקל, לא נרשמו בספרי החשבונות, כמו גם צ'ק שנמצא ברשותו בעת הביקורת, על סך 6,900 שקל. עורך הדין נימק כך: "את הצ'ק קיבלתי בשבת בבית, ביום ראשון אנחנו לא עובדים והיום לא הספקתי עדיין לרשום. לגבי ההוצאה לפועל, אני מחכה להם לפירוט לגבי איזה לקוחות הסכומים שהעבירו לי כדי להוציא להם קבלות".

כמה מבעלי העסקים שבוקרו בחרו להעביר את האחריות למעשיהם אל בני משפחתם, כך למשל משווק גלידות מנצרת שלא רשם בספרי העסק 1,450 שקלים שהופקדו לחשבונו לטענתו, אחיו מטפל בצ'קים והוא צריך לשאול אותו.

קיראו עוד ב"בארץ"

"חיכיתי לאחותי שתבוא ותרשום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.