איפה מעלימים יותר מס, בשוק של ראש העין או בנצרת?

מה גרם לבעל מכבסה להשאר ללא מילים? ולמה המשטרה אשמה בעבירות של רופא שיניים? ביקורת מס בנצרת והסביבה, כל הפרטים בפנים
גיא עיני |

רשות המסים מדווחת היום (ג') על מספר ארועים חריגים בביקורת של מס הכנסה שנערכה לפני כשבוע באזור נצרת, כחלק מ-169 ביקורות בעסקים מענפי התעשייה, מסחר ומתן שירותים באזורים כפריים ועירוניים, שערך בשבוע שעבר משרד פקיד שומה נצרת,  בעיר ובסביבתה. התוצאות מראות כי בקרב 17% מהעסקים שנבדקו לא נרשמו הכנסות כנדרש לפי החוק.

לצורך ההשוואה, לפני מספר שבועות דיווחנו כי מבקרי מס הכנסה ערכו מבצע ביקורת ניהול ספרים ממנו עלה כי אחוז גבוה של כ-37% מקרב עסקים בשוק ראש העין ובדוכנים בפתח תקווה ובסביבה לא רשמו הכנסות כדין ולא ניהלו ספרים כנדרש (לכתבה המלאה).

על פי הדיווח של הרשות מהיום, בביקורת שנערכה במכבסה בשפרעם, נמצא יומן קלנדרי המשמש למעקב אחרי הכביסה ללקוחות והתשלום בגינה. בדיקת היומן העלתה  כי לא נרשמו הכנסות בסכום של 1,775 שקל. התשלומים התקבלו ממספר לקוחות שונים עבור שירותי כביסה. בעל המכבסה, שנתור ללא מילים אמר למבקרים כי "אין לו מה לומר להם..."

המשטרה אשמה בהכל

במרפאת שיניים נמצא מסמך עסקי המעיד על טיפולים שעשה הרופא והסכומים שקיבל. מהמסמך עלה כי ארבעה תשלומים בסך 4,000 שקל לא נרשמו בספרי העסק. תשובתו המפתיעה של רופא השיניים היתה: "המשטרה תפסה לי את הספרים, החזירו לי אותם לפני שבוע ולא הספקתי לרשום".

פורע את הצ'ק ומוציא חשבונית

מבדיקת תנועת הבנק של אדריכל מנצרת נמצאו הפקדות של 3 צ'קים בחשבונות של האדריכל, שלא תועדו בספרי העסק. תשובתו לפשר הדבר: "הצ'קים עבור תכניות בניה בכפר משהד- צ'ק אחד נפרע וחיכיתי שהצ'ק השני יפרע ואז אוציא חשבוניות אחת על שני הצ'קים. לגבי הצ'ק הנוסף לא יודע מה מקור הצ'ק". ההסבר שניתן על ידי האדריכל לא שכנע את המבקרים שהעבירו את תיקו למחלקת התביעות לאחר שנחקר.

אין חשבוניות ביום ראשון

במהלך הביקורת הגיעו המבקרים גם למספר משרדי עורכי דין באזור, אצל אחד מהם נבדקו תנועות חשבון הבנק שהעלו כי 4 העברות בנקאיות, שהועברו אל חשבונו מההוצאה לפועל, בסך 11,613 שקל, לא נרשמו בספרי החשבונות, כמו גם צ'ק שנמצא ברשותו בעת הביקורת, על סך 6,900 שקל. עורך הדין נימק כך: "את הצ'ק קיבלתי בשבת בבית, ביום ראשון אנחנו לא עובדים והיום לא הספקתי עדיין לרשום. לגבי ההוצאה לפועל, אני מחכה להם לפירוט לגבי איזה לקוחות הסכומים שהעבירו לי כדי להוציא להם קבלות".

כמה מבעלי העסקים שבוקרו בחרו להעביר את האחריות למעשיהם אל בני משפחתם, כך למשל משווק גלידות מנצרת שלא רשם בספרי העסק 1,450 שקלים שהופקדו לחשבונו לטענתו, אחיו מטפל בצ'קים והוא צריך לשאול אותו.

קיראו עוד ב"בארץ"

"חיכיתי לאחותי שתבוא ותרשום"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.