אאוץ': 5 מהכישלונות העסקיים המהדהדים של דונאלד טראמפ - מוודקה ועד תעופה

המועמד המוביל לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית סוחב לא מעט כשלונות - הנה כמה מהבולטים
גיא ארז | (10)
נושאים בכתבה טראמפ

"לחשוב בגדול, להצליח בגדול - בעסקים ובחיים", זהו שמו של אחד מ-15 ספריו של דונלאד טראמפ, המועמד המוביל מטעם המפלגה הרפובליקאית לנשיאות ארה"ב (במהדורה העברית). טראמפ, פוליטיקאי טרי יחסית ואיש עסקים ותיק - מרבה לדבר על הצלחותיו העסקיות, שהביאו אותו לשווי של מאות מיליונים (ואולי אף כמה מיליארדים) של דולרים - לאחר שהחל את דרכו כיו"ר חברת הנדל"ן של אביו, את שמה שינה בהמשך ל-"The Trump Organization".

טראמפ אמנם עומד על כך שהוא מיליארדר (ואף תבע בעבר עיתון שכינה אותו 'מיליונר' בלבד), אך בדרכו העסקית חווה לא מעט כשלונות עסקיים, ואף 'זכה' להיות שיאן פשיטות הרגל בארצות הברית ב־30 השנים האחרונות, כך פי רשת CNN.

לקראת בואו המתוקשר לישראל, על רקע הסערה האחרונה שיצר כשהציע לסגור את שערי ארצות הברית בפני כל מוסלמי באשר הוא - הנה כמה מכשלונותיו המעניינים בקריירה העסקית שלו, אותם איגד המגזין TIME.

עסקי התעופה: בשנת 1988 ניסה טראמפ להיכנס לעסקי התעופה, ורכש את חברת  Eastern Air Shuttle, חברת תעופה מקומית שבמשך 27 שנים הוציאה טיסות בין בוסטון, ניו יורק ו-וושינגטון הבירה. את החברה קנה טראמפ תמורת 365 מיליון דולר, שהעניקו לו 17 מטוסי בואינג 727 - אותם מיהר לעטר בשמו - בדומה לגורדי השחקים הרבים שלו. טראמפ ניסה להפוך את חווית הטיסה בחברה ל'יוקרתית', ושיפץ את חלקיו הפנימיים של מטוסיו בעצי מייפל, תפסי חגורות ממתכת כרום, וברזים בצבע זהב.

התברר שלקוחות החברה העדיפו את נוחות השירות אותו נתנה במשך 27 שנים, ולא בשל המראה החדש והמפואר של מטוסיה, והעסק החל לגמגם: מחירי הטיסות עלו בשל הוצאות השיפוץ, יחד עם זינוק במחירי הדלק באותה תקופה – והחברה הפסידה כסף, נכנסה לחדלות פירעון - והבעלות על החברה עברה לנושים. חברת Eastern Air Shuttle הפסיקה לפעול ב-1992 והתמזגה לחברה אחרת, Shuttle Inc.

וודקה ואלכוהול: דונאלד טראמפ ניסה להיכנס לעסקי האלכוהול, ובשנת 2006 הציג את "TRUMP VODKA", שתויגה כ-"סופר פריומיום", כמובן. הפעילות החלה עם מסע יח"צני תחת הסיסמא "Success Distilled" - ''מזוקק בהצלחה'',  ו''משקה שדורש את הכבוד וההשראה של דונלד טראמפ עצמו''. בתכנית של לארי קינג סיפר טראמפ כי נכנס לעסקי האלכוהול כדי להביס את עמיתיו בחברת 'גריי גוס', והודיע כי המשקה ''T&T'' שלו - טראמפ וטוניק (איך לא), יהפוך למשקה המבוקש ביותר בעולם,  וחשף כי ייצר גם את מרטיני.

אך דיבורים לחוד וביצועים לחוד, והמותג מעולם לא נכנס לייצור. מעניין כי הייתה דווקא חברה  ישראלית שהייתה מעוניינת לייצר את משקה ה"טראמפ", אך איש העסקים הוציא צו מניעה לחברה, כדי שזו לא תייצר את המשקה ללא אישורו.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברת משכנתאות: באפריל 2006 הודיע טראמפ כי הוא משיק חברת משכנתאות – אחרי שנים בעסקי הנדל"ן, וכשהדבר היה פופולרי במיוחד. טראמפ כינס מסיבת עיתונאים והודיע כי החברה תהיה מלוות המשכנתאות הגדולה בארה"ב, ושאל רטורית "מי מבין יותר ממני בנושא מימון"? החברה נסגרה כשנה וחצי לאחר מכן, כחלק מהמשבר בשוק בשנת 2007. מעניין כי  מי שניהל את החברה היה אי.ג'יי. רידינגס – שזכה בתנית הפופולרית 'המתמחה' של טראמפ - שהייתה אמורה להכשיר אנשי עסקים צעירים להיות 'כרישים' כמו טראמפ עצמו.

משחק קופסא:  בשנת 1989 התחבר דונאלד טראמפ עם מילטון בראדלי כדי ליצור משחק קופסא בו צריכים השחקנים לקנות ולמכור נכסי נדל"ן (שמו של המשחק - TRUMP) - מעין מונופול עם כמה שינויים, כשתמונתו מתנוססת על האריזה. טראמפ הודה בהמשך כי המשחק מכר "הרבה מתחת" ל-2 מליון היחידות שהתחייב למכור, ולא הצליח לכבוש, בלשון המעטה, את שוק משחקי הקופסא.

15 שנה לאחר מכן, על רקע הצלחת תכנית הראליטי שלו, הוציא מחדש את משחק הקופסא, עם שילוב קריאתו המפורסמת "אתה מפוטר" שהייתה הסמל המסחרי של התכנית במשחק, יחד עם עיצוב הקופסה מחדש, יצירת כללים פשוטים יותר, ושילוב עצות עסקיות מטראמפ.  המשחק, גם לאחר השינויים הקוסמטיים בו - לא רשם הצלחה.

 

עסקי הקזינו והמלונות: בקשה נוספת לפשיטת רגל הגיש טראמפ בפברואר 2009, עבור חברת Trump Entertainment Resorts Inc. החברה החזיקה בין היתר בקזינו טאג' מאהל המפורסם, Trump Plaza, וכן Trump Marina. הנכסים כולם ישבו באטלנטיק סיטי, אך על רקע מעבר תעשיית ההימורים לפנסילבניה וקונטיקט, העסקים בעיר החלו להפסיד, ועסקיו שם נכנסו לפשיטת רגל.

טראמפ ניסה להרחיק עצמו מהחברה פושטת הרגל כשאמר שמלבד שמו שמעטר אותה – "זה לא קשור אליי", למרות שהחזיק בלא פחות מ-28% ממניות החברה. הוא התפטר עם הגשת הבקשה לפשיטת רגל, ובאוגוסט של אותה שנה קנה את החברה שוב ב-100 מיליון דולר, יחד עם שותפים בבנק BEAL של נבאדה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יש (הייתה) וודקה טראמפ. לא נכון שהיא לא נכנסה לייצור (ל"ת)
    רן 10/12/2015 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אורן הגדול 10/12/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה קרה העיניים שלכם על דונלד ?! בגלל שהוא ימני ? בגלל שהוא עשיר ? בגלל שהוא משלנו ? הוא מנהיג אמיתי ! יאללה שחררו את העיתונאי מטעם הזה יא קומוניסטים ! הלכתי להזמין מהאיביי מוצרים של דונלד כדי לחזק אותו מול רשעים כמוכם
  • 5.
    יעקב 10/12/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
    לכו קיבינימאט ביזפורטל דונלד הנשיא הבא של אמריקה לא יעזור לכם שמאלנים עלובים וקנאים
  • 4.
    ראליסט 10/12/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    קניה שבדרך כלל מבטיחה ...אפסייד גדול על גאונות עיסקית.
  • 3.
    אחלה בן אדם! אומר בקול מה שכולם חושבים (ל"ת)
    חי 10/12/2015 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ליצן (ל"ת)
    מוטי 10/12/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
  • ליצן עשיר (ל"ת)
    א 10/12/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
  • ומה אתה עשית בחייך? (ל"ת)
    טומי 10/12/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
  • חותם על להיות כזה ליצן (ל"ת)
    חו 10/12/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איך קזינו פושט רגל?! (ל"ת)
    ביל מאהר 10/12/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.