אאוץ': 5 מהכישלונות העסקיים המהדהדים של דונאלד טראמפ - מוודקה ועד תעופה

המועמד המוביל לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית סוחב לא מעט כשלונות - הנה כמה מהבולטים
גיא ארז | (10)
נושאים בכתבה טראמפ

"לחשוב בגדול, להצליח בגדול - בעסקים ובחיים", זהו שמו של אחד מ-15 ספריו של דונלאד טראמפ, המועמד המוביל מטעם המפלגה הרפובליקאית לנשיאות ארה"ב (במהדורה העברית). טראמפ, פוליטיקאי טרי יחסית ואיש עסקים ותיק - מרבה לדבר על הצלחותיו העסקיות, שהביאו אותו לשווי של מאות מיליונים (ואולי אף כמה מיליארדים) של דולרים - לאחר שהחל את דרכו כיו"ר חברת הנדל"ן של אביו, את שמה שינה בהמשך ל-"The Trump Organization".

טראמפ אמנם עומד על כך שהוא מיליארדר (ואף תבע בעבר עיתון שכינה אותו 'מיליונר' בלבד), אך בדרכו העסקית חווה לא מעט כשלונות עסקיים, ואף 'זכה' להיות שיאן פשיטות הרגל בארצות הברית ב־30 השנים האחרונות, כך פי רשת CNN.

לקראת בואו המתוקשר לישראל, על רקע הסערה האחרונה שיצר כשהציע לסגור את שערי ארצות הברית בפני כל מוסלמי באשר הוא - הנה כמה מכשלונותיו המעניינים בקריירה העסקית שלו, אותם איגד המגזין TIME.

עסקי התעופה: בשנת 1988 ניסה טראמפ להיכנס לעסקי התעופה, ורכש את חברת  Eastern Air Shuttle, חברת תעופה מקומית שבמשך 27 שנים הוציאה טיסות בין בוסטון, ניו יורק ו-וושינגטון הבירה. את החברה קנה טראמפ תמורת 365 מיליון דולר, שהעניקו לו 17 מטוסי בואינג 727 - אותם מיהר לעטר בשמו - בדומה לגורדי השחקים הרבים שלו. טראמפ ניסה להפוך את חווית הטיסה בחברה ל'יוקרתית', ושיפץ את חלקיו הפנימיים של מטוסיו בעצי מייפל, תפסי חגורות ממתכת כרום, וברזים בצבע זהב.

התברר שלקוחות החברה העדיפו את נוחות השירות אותו נתנה במשך 27 שנים, ולא בשל המראה החדש והמפואר של מטוסיה, והעסק החל לגמגם: מחירי הטיסות עלו בשל הוצאות השיפוץ, יחד עם זינוק במחירי הדלק באותה תקופה – והחברה הפסידה כסף, נכנסה לחדלות פירעון - והבעלות על החברה עברה לנושים. חברת Eastern Air Shuttle הפסיקה לפעול ב-1992 והתמזגה לחברה אחרת, Shuttle Inc.

וודקה ואלכוהול: דונאלד טראמפ ניסה להיכנס לעסקי האלכוהול, ובשנת 2006 הציג את "TRUMP VODKA", שתויגה כ-"סופר פריומיום", כמובן. הפעילות החלה עם מסע יח"צני תחת הסיסמא "Success Distilled" - ''מזוקק בהצלחה'',  ו''משקה שדורש את הכבוד וההשראה של דונלד טראמפ עצמו''. בתכנית של לארי קינג סיפר טראמפ כי נכנס לעסקי האלכוהול כדי להביס את עמיתיו בחברת 'גריי גוס', והודיע כי המשקה ''T&T'' שלו - טראמפ וטוניק (איך לא), יהפוך למשקה המבוקש ביותר בעולם,  וחשף כי ייצר גם את מרטיני.

אך דיבורים לחוד וביצועים לחוד, והמותג מעולם לא נכנס לייצור. מעניין כי הייתה דווקא חברה  ישראלית שהייתה מעוניינת לייצר את משקה ה"טראמפ", אך איש העסקים הוציא צו מניעה לחברה, כדי שזו לא תייצר את המשקה ללא אישורו.

קיראו עוד ב"בארץ"

חברת משכנתאות: באפריל 2006 הודיע טראמפ כי הוא משיק חברת משכנתאות – אחרי שנים בעסקי הנדל"ן, וכשהדבר היה פופולרי במיוחד. טראמפ כינס מסיבת עיתונאים והודיע כי החברה תהיה מלוות המשכנתאות הגדולה בארה"ב, ושאל רטורית "מי מבין יותר ממני בנושא מימון"? החברה נסגרה כשנה וחצי לאחר מכן, כחלק מהמשבר בשוק בשנת 2007. מעניין כי  מי שניהל את החברה היה אי.ג'יי. רידינגס – שזכה בתנית הפופולרית 'המתמחה' של טראמפ - שהייתה אמורה להכשיר אנשי עסקים צעירים להיות 'כרישים' כמו טראמפ עצמו.

משחק קופסא:  בשנת 1989 התחבר דונאלד טראמפ עם מילטון בראדלי כדי ליצור משחק קופסא בו צריכים השחקנים לקנות ולמכור נכסי נדל"ן (שמו של המשחק - TRUMP) - מעין מונופול עם כמה שינויים, כשתמונתו מתנוססת על האריזה. טראמפ הודה בהמשך כי המשחק מכר "הרבה מתחת" ל-2 מליון היחידות שהתחייב למכור, ולא הצליח לכבוש, בלשון המעטה, את שוק משחקי הקופסא.

15 שנה לאחר מכן, על רקע הצלחת תכנית הראליטי שלו, הוציא מחדש את משחק הקופסא, עם שילוב קריאתו המפורסמת "אתה מפוטר" שהייתה הסמל המסחרי של התכנית במשחק, יחד עם עיצוב הקופסה מחדש, יצירת כללים פשוטים יותר, ושילוב עצות עסקיות מטראמפ.  המשחק, גם לאחר השינויים הקוסמטיים בו - לא רשם הצלחה.

 

עסקי הקזינו והמלונות: בקשה נוספת לפשיטת רגל הגיש טראמפ בפברואר 2009, עבור חברת Trump Entertainment Resorts Inc. החברה החזיקה בין היתר בקזינו טאג' מאהל המפורסם, Trump Plaza, וכן Trump Marina. הנכסים כולם ישבו באטלנטיק סיטי, אך על רקע מעבר תעשיית ההימורים לפנסילבניה וקונטיקט, העסקים בעיר החלו להפסיד, ועסקיו שם נכנסו לפשיטת רגל.

טראמפ ניסה להרחיק עצמו מהחברה פושטת הרגל כשאמר שמלבד שמו שמעטר אותה – "זה לא קשור אליי", למרות שהחזיק בלא פחות מ-28% ממניות החברה. הוא התפטר עם הגשת הבקשה לפשיטת רגל, ובאוגוסט של אותה שנה קנה את החברה שוב ב-100 מיליון דולר, יחד עם שותפים בבנק BEAL של נבאדה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יש (הייתה) וודקה טראמפ. לא נכון שהיא לא נכנסה לייצור (ל"ת)
    רן 10/12/2015 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אורן הגדול 10/12/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה קרה העיניים שלכם על דונלד ?! בגלל שהוא ימני ? בגלל שהוא עשיר ? בגלל שהוא משלנו ? הוא מנהיג אמיתי ! יאללה שחררו את העיתונאי מטעם הזה יא קומוניסטים ! הלכתי להזמין מהאיביי מוצרים של דונלד כדי לחזק אותו מול רשעים כמוכם
  • 5.
    יעקב 10/12/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
    לכו קיבינימאט ביזפורטל דונלד הנשיא הבא של אמריקה לא יעזור לכם שמאלנים עלובים וקנאים
  • 4.
    ראליסט 10/12/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    קניה שבדרך כלל מבטיחה ...אפסייד גדול על גאונות עיסקית.
  • 3.
    אחלה בן אדם! אומר בקול מה שכולם חושבים (ל"ת)
    חי 10/12/2015 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ליצן (ל"ת)
    מוטי 10/12/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
  • ליצן עשיר (ל"ת)
    א 10/12/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
  • ומה אתה עשית בחייך? (ל"ת)
    טומי 10/12/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
  • חותם על להיות כזה ליצן (ל"ת)
    חו 10/12/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איך קזינו פושט רגל?! (ל"ת)
    ביל מאהר 10/12/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.