עובד שלא התקבל לעבודה כמלצר בגלל היותו ערבי פוצה ב- 30,000 ₪
חשבים העובדות
עומרי קיס (להלן: "המועמד"), אזרח ישראלי ממוצא ערבי ביקש לעבוד כמלצר במסעדה בשם "קפה קפה" בנמל תל אביב (להלן: "המסעדה").
המסעדה בעלת תעודת כשרות למהדרין.
המועמד לא התקבל לעבודה, לטענתו מחמת לאומיותו ו/או דתו.
המועמד הגיש תביעה לחייב את המסעדה לשלם לו פיצוי מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") בשל אי קבלתו לתפקיד מחמת לאומיותו ו/או דתו.
פסק הדין
עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי. על פי עקרון זה אסור להפלות בין אדם לאדם, בין היתר מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי. ביסוד עקרון השוויון עומדים שיקולים של צדק והגינות.
סעיף 2 לחוק השוויון אוסר על אפליה מטעמי מוצא.
סעיף 9 לחוק השוויון, עניינו נטל ההוכחה בתביעה של עובד מכוח סעיף 2 לחוק השוויון. סעיף 9 לחוק השוויון קובע כי בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לפסיקה על מנת להפוך את נטל הראיה על העובד להראות שהתקיימו בו התנאים והכישורים הנדרשים לצורך העבודה וכן להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת המעסיק הייתה נגועה באפליה פסולה.
אין מחלוקת בין הצדדים שמנהל המשמרת בחברה אמר למועמד שהוא לא יכול לעבוד בחברה מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו שלא הוכחשה על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה ולקבוע שהמועמד הביא "ראשית ראיה" לכך שלא התקבל לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.
המסעדה לא הצליחה להפריך את טענת האפליה. המסעדה לא הוכיחה שהמועמד היה חסר כישורים לעבוד בתפקיד מלצר או שתיפקד באופן לקוי ושזו הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בית הדין שוכנע שהעובדה שהמועמד אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה, ולמצער הייתה אחת הסיבות שנשקלו בעת קבלת ההחלטה, כך ששיקול זה לכל הפחות "מכתים" את ההחלטה בפגם של אי קבלה לעבודה שלא כדין. בנוסף, הוכח שהמסעדה לא העסיקה מלצרים ערבים בשנים האחרונות ואף אינה מעסיקה היום.
בנסיבות אלה, ההחלטה שלא לקבל את המועמד לעבודה התקבלה ע"י גורם מוסמך במסעדה ולכן בית הדין חייב את המסעדה לפצות את המועמד ב- 30,000 ש"ח בגין אי קבלתו לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
