עובד שלא התקבל לעבודה כמלצר בגלל היותו ערבי פוצה ב- 30,000 ₪

תקציר סע"ש 28707-10-13 עומרי קיס נגד קפה על הים בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה ת"א –יפו, ניתן ב-13.7.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מיטל דולב-בלט.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

עומרי קיס (להלן: "המועמד"), אזרח ישראלי ממוצא ערבי ביקש לעבוד כמלצר במסעדה בשם "קפה קפה" בנמל תל אביב (להלן: "המסעדה").

המסעדה בעלת תעודת כשרות למהדרין.

המועמד לא התקבל לעבודה, לטענתו מחמת לאומיותו ו/או דתו.

המועמד הגיש תביעה לחייב את המסעדה לשלם לו פיצוי מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") בשל אי קבלתו לתפקיד מחמת לאומיותו ו/או דתו.

פסק הדין

עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי. על פי עקרון זה אסור להפלות בין אדם לאדם, בין היתר מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי. ביסוד עקרון השוויון עומדים שיקולים של צדק והגינות.

סעיף 2 לחוק השוויון אוסר על אפליה מטעמי מוצא.

סעיף 9 לחוק השוויון, עניינו נטל ההוכחה בתביעה של עובד מכוח סעיף 2 לחוק השוויון. סעיף 9 לחוק השוויון קובע כי בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות סעיף 2.

בהתאם לפסיקה על מנת להפוך את נטל הראיה על העובד להראות שהתקיימו בו התנאים והכישורים הנדרשים לצורך העבודה וכן להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת המעסיק הייתה נגועה באפליה פסולה.

אין מחלוקת בין הצדדים שמנהל המשמרת בחברה אמר למועמד שהוא לא יכול לעבוד בחברה מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו שלא הוכחשה על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה ולקבוע שהמועמד הביא "ראשית ראיה" לכך שלא התקבל לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.

המסעדה לא הצליחה להפריך את טענת האפליה. המסעדה לא הוכיחה שהמועמד היה חסר כישורים לעבוד בתפקיד מלצר או שתיפקד באופן לקוי ושזו הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בית הדין שוכנע שהעובדה שהמועמד אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה, ולמצער הייתה אחת הסיבות שנשקלו בעת קבלת ההחלטה, כך ששיקול זה לכל הפחות "מכתים" את ההחלטה בפגם של אי קבלה לעבודה שלא כדין. בנוסף, הוכח שהמסעדה לא העסיקה מלצרים ערבים בשנים האחרונות ואף אינה מעסיקה היום.

בנסיבות אלה, ההחלטה שלא לקבל את המועמד לעבודה התקבלה ע"י גורם מוסמך במסעדה ולכן בית הדין חייב את המסעדה לפצות את המועמד ב- 30,000 ש"ח בגין אי קבלתו לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".