best_trader_img-bizportal346-346
צילום: best_trader_img-bizportal346-346

הסוחרים נלחמים על כל דולר, מה צפוי לזוכים?

תחרות הסוחרים הגדולה של חברת Best-Trader בשיתוף חברת Short-Trade למסחר בוול סטריט יצאה לדרך ואנו יצאנו לסקר את שלביה הראשונים
Best-Trader |
נושאים בכתבה Best-Trader

ביום ב' ה-6.1.2014 נפתחה תחרות הסוחרים הגדולה של חברת Best-Trader בשיתוף חברת Short-Trade. מהות התחרות היא השגת התשואה הגבוהה ביותר על תיק ההשקעות בפרק הזמן שהוקצב וכל זאת במסחר במניות בוול סטריט בעסקאות לונג ושורט. התחרות כבר סחפה מאות משתתפים אשר מנסים להוכיח לעצמם ולחבריהם שהם הסוחרים הטובים ביותר (ובעיקר לנסות לזכות באחד מהפרסים השמורים למנצחים). השנה הוחלט להעניק פרסים שווים במיוחד: 2,000$ לזוכה בפרס הראשון, 1,000$ לזוכה בפרס השני, 500$ לזוכה בפרס השלישי ועוד המון פרסי ניחומים שווים במיוחד.

בתחרות נוטלים חלק מהטריידרים המוכרים בישראל לצד סוחרים אנונימיים מכל קהילת הסוחרים. כבר בימיה הראשונים של התחרות ניתן להבחין בכך שהתחרות לא תהיה קלה לאף סוחר. בצמרת הטבלה רואים תהפוכות רבות, אפילו על בסיס שעתי. סוחרים שהיו אך לפני יום-יומיים בראש הטבלה צונחים פתאומית ב-2-3 מקומות או מטפסים במעלה הטבלה באותו הקצב.

ריבוי המשתתפים בתחרות מותיר לסוחרים תחושת תחרותיות מתמדת משום שאין ביטחון מוחלט גם למי שנמצא בצמרת וזאת כיוון שמספיק שיהיה סוחר אנונימי אחד שקלע ובחר במניה שטסה בפתאומיות עשרות אחוזים ביום בכדי להדיח מתמודד אחר מהצמרת.

מחברת Best-Trader נמסר כי הפידבק המתקבל מסוחרים רבים (דווקא מהאנונימיים וחסרי הניסיון שביניהם), הוא פידבק מצוין אשר מתמקד בעיקר בתודות מהמשתתפים אשר מדגישים כי הם לומדים המון מעצם התחרות. "סוחרים רבים באים ואומרים לנו כי לסחור בדמו ללא תחרות לא באמת נותן תחושות אמיתיות של הפסד או רווח ואילו בתוך מסגרת תחרותית, פתאום נאבקים על כל דולר כדי למקסם רווחים ולחתוך הפסדים כמה שיותר מהר".

"לנו בחברת Best Trader חשוב מאוד שהציבור יבין שגם בימים אלו בהם הריביות בעולם אפסיות ניתן להרוויח לא מעט ולא צריך להסתפק במועט. חשוב לנו שהסוחרים יאמינו בעצמם, ילמדו לסחור ויבינו שאפשר להפיק רווחים נאים בשוק ההון גם אם לא זוכים בתחרות ולא מייצרים עשרות אחוזים ברבעון. אם השכלה פיננסית היתה חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר והמודעות היתה גבוהה יותר היו כאן עוד אלפי משתתפים שמבינים את מה שמבינים היום מאות הסוחרים שכבר משתתפים בתחרות."

אין ספק, שלקהילת הסוחרים המנומנמת תחרויות מהסוג הזה עושות רק טוב. הן גורמות לסוחרים להבין שהם לא לבד מול המחשב. הן מעוררות מחדש את יצר התחרויות והן בעיקר גורמות לכל סוחר לשבת מול המחשב, לחשוב ולנתח. לנו לא נותר אלא לאחל למשתתפים הצלחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.