הסוחרים נלחמים על כל דולר, מה צפוי לזוכים?
Best-Trader ביום ב' ה-6.1.2014 נפתחה תחרות הסוחרים הגדולה של חברת
בתחרות נוטלים חלק מהטריידרים המוכרים בישראל לצד סוחרים אנונימיים מכל קהילת הסוחרים. כבר בימיה הראשונים של התחרות ניתן להבחין בכך שהתחרות לא תהיה קלה לאף סוחר. בצמרת הטבלה רואים תהפוכות רבות, אפילו על בסיס שעתי. סוחרים שהיו אך לפני יום-יומיים בראש הטבלה צונחים פתאומית ב-2-3 מקומות או מטפסים במעלה הטבלה באותו הקצב.
ריבוי המשתתפים בתחרות מותיר לסוחרים תחושת תחרותיות מתמדת משום שאין ביטחון מוחלט גם למי שנמצא בצמרת וזאת כיוון שמספיק שיהיה סוחר אנונימי אחד שקלע ובחר במניה שטסה בפתאומיות עשרות אחוזים ביום בכדי להדיח מתמודד אחר מהצמרת.
מחברת Best-Trader נמסר כי הפידבק המתקבל מסוחרים רבים (דווקא מהאנונימיים וחסרי הניסיון שביניהם), הוא פידבק מצוין אשר מתמקד בעיקר בתודות מהמשתתפים אשר מדגישים כי הם לומדים המון מעצם התחרות. "סוחרים רבים באים ואומרים לנו כי לסחור בדמו ללא תחרות לא באמת נותן תחושות אמיתיות של הפסד או רווח ואילו בתוך מסגרת תחרותית, פתאום נאבקים על כל דולר כדי למקסם רווחים ולחתוך הפסדים כמה שיותר מהר".
"לנו בחברת Best Trader חשוב מאוד שהציבור יבין שגם בימים אלו בהם הריביות בעולם אפסיות ניתן להרוויח לא מעט ולא צריך להסתפק במועט. חשוב לנו שהסוחרים יאמינו בעצמם, ילמדו לסחור ויבינו שאפשר להפיק רווחים נאים בשוק ההון גם אם לא זוכים בתחרות ולא מייצרים עשרות אחוזים ברבעון. אם השכלה פיננסית היתה חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר והמודעות היתה גבוהה יותר היו כאן עוד אלפי משתתפים שמבינים את מה שמבינים היום מאות הסוחרים שכבר משתתפים בתחרות."
אין ספק, שלקהילת הסוחרים המנומנמת תחרויות מהסוג הזה עושות רק טוב. הן גורמות לסוחרים להבין שהם לא לבד מול המחשב. הן מעוררות מחדש את יצר התחרויות והן בעיקר גורמות לכל סוחר לשבת מול המחשב, לחשוב ולנתח. לנו לא נותר אלא לאחל למשתתפים הצלחה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
