מי ישמור על העובדים?
השבוע התקשרו אליי מטעם עובדי מעריב וביקשו ממני לעשות מנוי לשלושה חודשים לעיתון סוף השבוע כתמיכה במאבק העובדים. אף על פי שלא התכוונתי לעשות מנוי מצאתי את עצמי נכנעת למצפון ואומרת "בסדר" - תמיכה בעובדים ובעיתונות הכתובה.
למחרת שמעתי בחדשות כי אושרה מכירתו של העיתון ותהיתי ביני לביני האם העובדים עדיין זקוקים לתמיכה.
במהלך הדיווח על המכירה נאמר משפט בנוגע לעובדים ולפיו ותק העובדים לא יישמר. לא יכולתי שלא להזדעק - אם אכן כך יוסכם, הדבר מנוגד לחוקי העבודה.
במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה קיימת רציפות בזכויות העובדים.
חוקי העבודה גוזרים את זכויות העובדים לא רק בזיקה למעביד אלא גם בזיקה למקום העבודה. משמעות הדבר היא שהעובדים שממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה יהיו זכאים לחישוב זכויותיהם בהתאמה לוותק שלהם במקום העבודה גם אם המעביד התחלף.
כאשר חברה מחליפה בעלים ייתכנו שני מצבים לעניין ההתנהלות מול העובדים:
1. מצב שבו עם חילופי המעבידים, מביאים הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין שבדרך של פיטורים ובין שבדרך של התפטרות.
2. מצב שבו עם חילופי המעבידים לא מביאים הצדדים את היחסים החוזיים לידי סיום.
במצב הראשון, המוכר מבצע גמר חשבון לעובדיו ומשלם להם את כל הזכויות המגיעות לעובדים בעת סיום יחסי עובד מעביד (פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב). משמעות הדבר לרוכש היא כי לא יחוב בתשלומים בגין תקופת העסקת העובדים על ידי המוכר אך צבירת הזכויות תהיה בהתאמה לוותק של העובדים במקום העבודה (למשל, עובד שיפוטר מהמעסיק החדש ("הקונה") לאחר תקופת עבודה קצרה שככלל אינה מזכה בפיצויים, למשל שישה חודשים, יהיה זכאי לפיצויים עבור תקופת עבודתו אצל המעסיק החדש).
במצב השני, המעסיק החדש ("הקונה") ייקח על עצמו את זכויות העובדים בגין תקופת העסקתם הראשונה וישלמם במועד הזכאות.
דבר נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו ועלה בהקשר של עובדי מעריב הוא נושא תשלום הפנסיה לעובדים, או יותר נכון, אי תשלום הפנסיה.
מעבר לכך שאם נוכו תשלומים משכר העובדים לטובת הפקדה לקופת גמל אך אלו לא הועברו ליעדם, הדבר מהווה עבירה פלילית: נא להכיר - החוק להגברת האכיפה אשר נכנס לתוקף בחודש יוני האחרון. על פי חוק זה, בסמכות משרד התמ"ת להטיל עיצום כספי בסך 35,000 ש"ח על מעסיק שלא העביר כספים שנוכו משכרו של העובד לקופת גמל. נוסף על כך, בתנאים מסוימים תוטל אחריות על מי שמעסיק עובדים בשמירה ובאבטחה, בניקיון או בהסעדה, דרך קבלן כוח אדם, אם הקבלן הפר חובותיו להפקיד לפנסיה עבוד עובדיו.
כל שנותר הוא לקוות שבהליכי מכירה של חברה ידאגו המוכר והרוכש לא רק לתועלות המכירה אלא גם לזכויות העובדים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
