מי ישמור על העובדים?
השבוע התקשרו אליי מטעם עובדי מעריב וביקשו ממני לעשות מנוי לשלושה חודשים לעיתון סוף השבוע כתמיכה במאבק העובדים. אף על פי שלא התכוונתי לעשות מנוי מצאתי את עצמי נכנעת למצפון ואומרת "בסדר" - תמיכה בעובדים ובעיתונות הכתובה.
למחרת שמעתי בחדשות כי אושרה מכירתו של העיתון ותהיתי ביני לביני האם העובדים עדיין זקוקים לתמיכה.
במהלך הדיווח על המכירה נאמר משפט בנוגע לעובדים ולפיו ותק העובדים לא יישמר. לא יכולתי שלא להזדעק - אם אכן כך יוסכם, הדבר מנוגד לחוקי העבודה.
במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה קיימת רציפות בזכויות העובדים.
חוקי העבודה גוזרים את זכויות העובדים לא רק בזיקה למעביד אלא גם בזיקה למקום העבודה. משמעות הדבר היא שהעובדים שממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה יהיו זכאים לחישוב זכויותיהם בהתאמה לוותק שלהם במקום העבודה גם אם המעביד התחלף.
כאשר חברה מחליפה בעלים ייתכנו שני מצבים לעניין ההתנהלות מול העובדים:
1. מצב שבו עם חילופי המעבידים, מביאים הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין שבדרך של פיטורים ובין שבדרך של התפטרות.
2. מצב שבו עם חילופי המעבידים לא מביאים הצדדים את היחסים החוזיים לידי סיום.
במצב הראשון, המוכר מבצע גמר חשבון לעובדיו ומשלם להם את כל הזכויות המגיעות לעובדים בעת סיום יחסי עובד מעביד (פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב). משמעות הדבר לרוכש היא כי לא יחוב בתשלומים בגין תקופת העסקת העובדים על ידי המוכר אך צבירת הזכויות תהיה בהתאמה לוותק של העובדים במקום העבודה (למשל, עובד שיפוטר מהמעסיק החדש ("הקונה") לאחר תקופת עבודה קצרה שככלל אינה מזכה בפיצויים, למשל שישה חודשים, יהיה זכאי לפיצויים עבור תקופת עבודתו אצל המעסיק החדש).
במצב השני, המעסיק החדש ("הקונה") ייקח על עצמו את זכויות העובדים בגין תקופת העסקתם הראשונה וישלמם במועד הזכאות.
דבר נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו ועלה בהקשר של עובדי מעריב הוא נושא תשלום הפנסיה לעובדים, או יותר נכון, אי תשלום הפנסיה.
מעבר לכך שאם נוכו תשלומים משכר העובדים לטובת הפקדה לקופת גמל אך אלו לא הועברו ליעדם, הדבר מהווה עבירה פלילית: נא להכיר - החוק להגברת האכיפה אשר נכנס לתוקף בחודש יוני האחרון. על פי חוק זה, בסמכות משרד התמ"ת להטיל עיצום כספי בסך 35,000 ש"ח על מעסיק שלא העביר כספים שנוכו משכרו של העובד לקופת גמל. נוסף על כך, בתנאים מסוימים תוטל אחריות על מי שמעסיק עובדים בשמירה ובאבטחה, בניקיון או בהסעדה, דרך קבלן כוח אדם, אם הקבלן הפר חובותיו להפקיד לפנסיה עבוד עובדיו.
כל שנותר הוא לקוות שבהליכי מכירה של חברה ידאגו המוכר והרוכש לא רק לתועלות המכירה אלא גם לזכויות העובדים.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
