מי ישמור על העובדים?
השבוע התקשרו אליי מטעם עובדי מעריב וביקשו ממני לעשות מנוי לשלושה חודשים לעיתון סוף השבוע כתמיכה במאבק העובדים. אף על פי שלא התכוונתי לעשות מנוי מצאתי את עצמי נכנעת למצפון ואומרת "בסדר" - תמיכה בעובדים ובעיתונות הכתובה.
למחרת שמעתי בחדשות כי אושרה מכירתו של העיתון ותהיתי ביני לביני האם העובדים עדיין זקוקים לתמיכה.
במהלך הדיווח על המכירה נאמר משפט בנוגע לעובדים ולפיו ותק העובדים לא יישמר. לא יכולתי שלא להזדעק - אם אכן כך יוסכם, הדבר מנוגד לחוקי העבודה.
במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה קיימת רציפות בזכויות העובדים.
חוקי העבודה גוזרים את זכויות העובדים לא רק בזיקה למעביד אלא גם בזיקה למקום העבודה. משמעות הדבר היא שהעובדים שממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה יהיו זכאים לחישוב זכויותיהם בהתאמה לוותק שלהם במקום העבודה גם אם המעביד התחלף.
כאשר חברה מחליפה בעלים ייתכנו שני מצבים לעניין ההתנהלות מול העובדים:
1. מצב שבו עם חילופי המעבידים, מביאים הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין שבדרך של פיטורים ובין שבדרך של התפטרות.
2. מצב שבו עם חילופי המעבידים לא מביאים הצדדים את היחסים החוזיים לידי סיום.
במצב הראשון, המוכר מבצע גמר חשבון לעובדיו ומשלם להם את כל הזכויות המגיעות לעובדים בעת סיום יחסי עובד מעביד (פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב). משמעות הדבר לרוכש היא כי לא יחוב בתשלומים בגין תקופת העסקת העובדים על ידי המוכר אך צבירת הזכויות תהיה בהתאמה לוותק של העובדים במקום העבודה (למשל, עובד שיפוטר מהמעסיק החדש ("הקונה") לאחר תקופת עבודה קצרה שככלל אינה מזכה בפיצויים, למשל שישה חודשים, יהיה זכאי לפיצויים עבור תקופת עבודתו אצל המעסיק החדש).
במצב השני, המעסיק החדש ("הקונה") ייקח על עצמו את זכויות העובדים בגין תקופת העסקתם הראשונה וישלמם במועד הזכאות.
דבר נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו ועלה בהקשר של עובדי מעריב הוא נושא תשלום הפנסיה לעובדים, או יותר נכון, אי תשלום הפנסיה.
מעבר לכך שאם נוכו תשלומים משכר העובדים לטובת הפקדה לקופת גמל אך אלו לא הועברו ליעדם, הדבר מהווה עבירה פלילית: נא להכיר - החוק להגברת האכיפה אשר נכנס לתוקף בחודש יוני האחרון. על פי חוק זה, בסמכות משרד התמ"ת להטיל עיצום כספי בסך 35,000 ש"ח על מעסיק שלא העביר כספים שנוכו משכרו של העובד לקופת גמל. נוסף על כך, בתנאים מסוימים תוטל אחריות על מי שמעסיק עובדים בשמירה ובאבטחה, בניקיון או בהסעדה, דרך קבלן כוח אדם, אם הקבלן הפר חובותיו להפקיד לפנסיה עבוד עובדיו.
כל שנותר הוא לקוות שבהליכי מכירה של חברה ידאגו המוכר והרוכש לא רק לתועלות המכירה אלא גם לזכויות העובדים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
