מי ישמור על העובדים?
השבוע התקשרו אליי מטעם עובדי מעריב וביקשו ממני לעשות מנוי לשלושה חודשים לעיתון סוף השבוע כתמיכה במאבק העובדים. אף על פי שלא התכוונתי לעשות מנוי מצאתי את עצמי נכנעת למצפון ואומרת "בסדר" - תמיכה בעובדים ובעיתונות הכתובה.
למחרת שמעתי בחדשות כי אושרה מכירתו של העיתון ותהיתי ביני לביני האם העובדים עדיין זקוקים לתמיכה.
במהלך הדיווח על המכירה נאמר משפט בנוגע לעובדים ולפיו ותק העובדים לא יישמר. לא יכולתי שלא להזדעק - אם אכן כך יוסכם, הדבר מנוגד לחוקי העבודה.
במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה קיימת רציפות בזכויות העובדים.
חוקי העבודה גוזרים את זכויות העובדים לא רק בזיקה למעביד אלא גם בזיקה למקום העבודה. משמעות הדבר היא שהעובדים שממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה יהיו זכאים לחישוב זכויותיהם בהתאמה לוותק שלהם במקום העבודה גם אם המעביד התחלף.
כאשר חברה מחליפה בעלים ייתכנו שני מצבים לעניין ההתנהלות מול העובדים:
1. מצב שבו עם חילופי המעבידים, מביאים הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין שבדרך של פיטורים ובין שבדרך של התפטרות.
2. מצב שבו עם חילופי המעבידים לא מביאים הצדדים את היחסים החוזיים לידי סיום.
במצב הראשון, המוכר מבצע גמר חשבון לעובדיו ומשלם להם את כל הזכויות המגיעות לעובדים בעת סיום יחסי עובד מעביד (פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב). משמעות הדבר לרוכש היא כי לא יחוב בתשלומים בגין תקופת העסקת העובדים על ידי המוכר אך צבירת הזכויות תהיה בהתאמה לוותק של העובדים במקום העבודה (למשל, עובד שיפוטר מהמעסיק החדש ("הקונה") לאחר תקופת עבודה קצרה שככלל אינה מזכה בפיצויים, למשל שישה חודשים, יהיה זכאי לפיצויים עבור תקופת עבודתו אצל המעסיק החדש).
במצב השני, המעסיק החדש ("הקונה") ייקח על עצמו את זכויות העובדים בגין תקופת העסקתם הראשונה וישלמם במועד הזכאות.
דבר נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו ועלה בהקשר של עובדי מעריב הוא נושא תשלום הפנסיה לעובדים, או יותר נכון, אי תשלום הפנסיה.
מעבר לכך שאם נוכו תשלומים משכר העובדים לטובת הפקדה לקופת גמל אך אלו לא הועברו ליעדם, הדבר מהווה עבירה פלילית: נא להכיר - החוק להגברת האכיפה אשר נכנס לתוקף בחודש יוני האחרון. על פי חוק זה, בסמכות משרד התמ"ת להטיל עיצום כספי בסך 35,000 ש"ח על מעסיק שלא העביר כספים שנוכו משכרו של העובד לקופת גמל. נוסף על כך, בתנאים מסוימים תוטל אחריות על מי שמעסיק עובדים בשמירה ובאבטחה, בניקיון או בהסעדה, דרך קבלן כוח אדם, אם הקבלן הפר חובותיו להפקיד לפנסיה עבוד עובדיו.
כל שנותר הוא לקוות שבהליכי מכירה של חברה ידאגו המוכר והרוכש לא רק לתועלות המכירה אלא גם לזכויות העובדים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
