מי ישמור על העובדים?
השבוע התקשרו אליי מטעם עובדי מעריב וביקשו ממני לעשות מנוי לשלושה חודשים לעיתון סוף השבוע כתמיכה במאבק העובדים. אף על פי שלא התכוונתי לעשות מנוי מצאתי את עצמי נכנעת למצפון ואומרת "בסדר" - תמיכה בעובדים ובעיתונות הכתובה.
למחרת שמעתי בחדשות כי אושרה מכירתו של העיתון ותהיתי ביני לביני האם העובדים עדיין זקוקים לתמיכה.
במהלך הדיווח על המכירה נאמר משפט בנוגע לעובדים ולפיו ותק העובדים לא יישמר. לא יכולתי שלא להזדעק - אם אכן כך יוסכם, הדבר מנוגד לחוקי העבודה.
במקרה של חילופי מעבידים באותו מקום עבודה קיימת רציפות בזכויות העובדים.
חוקי העבודה גוזרים את זכויות העובדים לא רק בזיקה למעביד אלא גם בזיקה למקום העבודה. משמעות הדבר היא שהעובדים שממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה יהיו זכאים לחישוב זכויותיהם בהתאמה לוותק שלהם במקום העבודה גם אם המעביד התחלף.
כאשר חברה מחליפה בעלים ייתכנו שני מצבים לעניין ההתנהלות מול העובדים:
1. מצב שבו עם חילופי המעבידים, מביאים הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואליים את היחסים החוזיים לידי סיום, בין שבדרך של פיטורים ובין שבדרך של התפטרות.
2. מצב שבו עם חילופי המעבידים לא מביאים הצדדים את היחסים החוזיים לידי סיום.
במצב הראשון, המוכר מבצע גמר חשבון לעובדיו ומשלם להם את כל הזכויות המגיעות לעובדים בעת סיום יחסי עובד מעביד (פדיון חופשה, הבראה, פיצויי פיטורים וכיו"ב). משמעות הדבר לרוכש היא כי לא יחוב בתשלומים בגין תקופת העסקת העובדים על ידי המוכר אך צבירת הזכויות תהיה בהתאמה לוותק של העובדים במקום העבודה (למשל, עובד שיפוטר מהמעסיק החדש ("הקונה") לאחר תקופת עבודה קצרה שככלל אינה מזכה בפיצויים, למשל שישה חודשים, יהיה זכאי לפיצויים עבור תקופת עבודתו אצל המעסיק החדש).
במצב השני, המעסיק החדש ("הקונה") ייקח על עצמו את זכויות העובדים בגין תקופת העסקתם הראשונה וישלמם במועד הזכאות.
דבר נוסף, שאי אפשר להתעלם ממנו ועלה בהקשר של עובדי מעריב הוא נושא תשלום הפנסיה לעובדים, או יותר נכון, אי תשלום הפנסיה.
מעבר לכך שאם נוכו תשלומים משכר העובדים לטובת הפקדה לקופת גמל אך אלו לא הועברו ליעדם, הדבר מהווה עבירה פלילית: נא להכיר - החוק להגברת האכיפה אשר נכנס לתוקף בחודש יוני האחרון. על פי חוק זה, בסמכות משרד התמ"ת להטיל עיצום כספי בסך 35,000 ש"ח על מעסיק שלא העביר כספים שנוכו משכרו של העובד לקופת גמל. נוסף על כך, בתנאים מסוימים תוטל אחריות על מי שמעסיק עובדים בשמירה ובאבטחה, בניקיון או בהסעדה, דרך קבלן כוח אדם, אם הקבלן הפר חובותיו להפקיד לפנסיה עבוד עובדיו.
כל שנותר הוא לקוות שבהליכי מכירה של חברה ידאגו המוכר והרוכש לא רק לתועלות המכירה אלא גם לזכויות העובדים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
