מי מחסל את תא כתבי התקשורת? כתבים עוזבים, מדורים נסגרים
בצל החקיקה האנטי-דמוקרטית, הפיטורים ההמוניים וההתנצלויות שכפו בעלי המאה על מביעי הדעה, משהו רע קורה לעיתונות הישראלית. בשקט ומבלי שנרגיש, תא כתבי המדיה שמסקרים את התקשורת מתרוקן מאנשיו ומותיר את המוצב הקדמי של הדמוקרטיה נטוש.
כתבי התקשורת-מדיה-ברנז'ה הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה שמסקרים את התהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית ואלה שמגנים עליה מאיומים מחוץ, למשל חוק ההשתקה, ומאיומים מבית - כיסוי לא מאוזן, אי-עמידה בהתחייבויות כלפי עובדי הענף וכלפי המדינה ותהליכים פנים-מערכתיים חשודים.
כתבים אלה הם הראשונים שמדווחים על התנצלויות משפילות של עיתונאים ועל התפטרויותיהם; הראשונים לזהות חקיקה שמסכנת את הדמוקרטיה; הראשונים לאסוף מודיעין מוקדם על יחידות חיסול ששמות פעמיהן אל העיתונות הישראלית והראשונים להפיץ את המודיעין הזה.
כתב נענע10 ברנז'ה, דוד אברהם, זומן לשימוע שלפני פיטורין, אחרי שמאז ספטמבר שימש גם בתפקידו של עורך המדור דוד ורטהיים שעזב - והערוץ נסגר. בתחילת נובמבר פוטרה עורכת וואלה ברנז'ה המיתולוגית הדס ריבק והכתבת אמילי גרינצווייג נותרה לבד במערכה ובמערכת בתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הערוץ.
ביולי עזב ערן סוויסה את מעריב לטובת ישראל היום, ולמרות שהוחלף, מדור התקשורת באתר NRG נסגר. ב-TheMarker נתי טוקר קיבל תחת אחריותו את תחומי הסיקור של 2 עיתונאיות מוערכות: תחום הפרסום של איילה צורף שעשתה אקזיט ועזבה לתנובה, ותחום התקשורת של אופיר בר-זוהר, שהחליפה את מזל מועלם ככתבת הפוליטית של הארץ. נתי הוא כתב מוערך בתחומו אך עומס העבודה שמוטל על כתפיו יפגע בסיקור.
בזה אחר זה עוזבים חברי תא כתבי התקשורת את החדר ומותירים את התקשורת הישראלית ללא האנשים המוכשרים ביותר בזיהוי הסכנות שאורבות לה. במקום לחזק את התא - דווקא בימים אלה של מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה - המפקד החליט להורות לחייליו לנטוש את המוצב, וזה יעלה לכולנו ביוקר. קרוב מתמיד הוא היום שבו במקום כלב שמירה נשכני נקבל כלב מוכה ומסורס שהדבר היחיד שהוא מסוגל לו זה ללקק את פצעיו במלונתו הרעועה.
מקבלי ההחלטות יכולים להיות גאים ששורת עלות השכר של העיתונאים נראית הרבה יותר טוב לבעלי המדיה, אבל השורה התחתונה היא שבלי כתבי ברנז'ה ומבקרי תקשורת נשכנים - מקבלי ההחלטות עצמם יוותרו בלי הכלב ששומר עליהם.
- 14.התשקורת עסוקה בעצמה. פשוט כבר לא מעניין. (ל"ת)עו"ד 02/12/2011 00:58הגב לתגובה זו
- 13.גם ענת קם, אומרים, לא תחזור לוואלה (ל"ת)אני 01/12/2011 19:47הגב לתגובה זו
- 12.חן 30/11/2011 16:46הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם יותר ברנז'אים ורוב בוקראים עם אנשי הברנז'ה (שטועים לחשוב שהם מרכז העולם) ביקורת אמיתית עדיין קיימת בעין השביעית ואצל ולווט.
- 11.לא רוצים כלבים,שחררו אותנו מדעותיכם (ל"ת)לא עיתונאי 28/11/2011 06:42הגב לתגובה זו
- 10.גיל קול 27/11/2011 12:53הגב לתגובה זוכתבי הבראנז'ה מושתקים מכיוון בעלי ההון ובשל אינטרסים מסחריים, הגורם הפוליטי בכלל לא קשור כאן לדעתי. חשוב גם לזכור שזה גם תחום שמעניין בעיקר את מי שנמצא בבראנז'ה, אז הראשונים שיספגו קיצוץ יהיו התחומים שפחות רלוונטים לקהל הרחב. ובכל הנוגע לדיווחים על עוולות של כלי תקשורת אחרים כלפי עובדיהם - זה בד"כ לא מסוקר בין כה וכה. כי כשהבית שלך עשוי מזכוכית, אתה ממעט לזרוק אבנים לכיוון אמצעי תקשורת אחרים
- 9.חלי 22/11/2011 17:54הגב לתגובה זואבל ממש לא כלבת שמירה, אלא אם כן מדובר בחברים שלה. מזל שפיטרו אותה אחרי שנים שרבצה במדור וסירבה לזוז.
- 8.תבוא למסיבה בתאריך 22/11/2011 17:32הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם בעיקר הבלים. זה עבר לפה וזה עבר לשם. ופרסומים דלים ושטוחים בערוצים שאמורים להיות הכי עמוקים
- 7.הסיבה היא כלכלית 22/11/2011 15:55הגב לתגובה זווכשכתב מתפטר/מפוטר, ברוב המקומות פשוט מפילים את תחום הסיקור של על עיתונאי אחר. כמובן בל תוספת שכר או זמן חפיפה נאות. כך יוצא שאין לעיתונאי מספיק זמן או מוטיבציה לסקר כמה תחומים במקביל בצורה הכי טובה שיש, יהיה כמה מוכשר שיהיה. אכן, כפועל יוצא תא כתבי התקשורת מצטמצם. זה הזמן לעשות הסבה מקצועית, חברים...
- 6.רחל 22/11/2011 15:19הגב לתגובה זומי עזב, מי מקבל כמה ולא דברים שבאמת מעניין לקרוא על התקשורצ בארץ
- 5.אחד הטובים 22/11/2011 13:32הגב לתגובה זויעשה עבודה מצויינת
- 4.רוקר 22/11/2011 13:21הגב לתגובה זואל תשכח שמבחינת הכתבים - זה העבודה, העיסוק וחיי החברה שלהם. לרוב ציבור הקוראים, שאינם עובדים בתקשורת, זה לא מדבר יתר על המידה. או אם להשתמש בשפתכם? זה 'נון איטם' (-:
- 3.לא לדאוג למרקר 22/11/2011 13:17הגב לתגובה זוגם בגלובס יש את ליאור ורועי שעושים עבודה טובה. ועדיין בשורה התחתונה זאב צודק, רק שזה נובע ממניעים כלכליים ולא מאיזה קונספירציה
- זאב ינאי 22/11/2011 14:37הגב לתגובה זוכן. יכול להיות שהמניעים הם כלכליים, ובהחלט לא חייבים להסיק שמדובר בקנוניה - אבל התוצאה רעה לכולנו: אנחנו מאבדים גורם חשוב במערך ההגנה של הדמוקרטיה.
- 2.קובי סלע 22/11/2011 11:49הגב לתגובה זוהסקירה היסטורית שלך נעצרה משום מה אצל אמילי. חבל. לך אחורה עוד קצת, אולי תגלה שהפרקליטות סיכלה מהמדור גם את ענת קם...
- 1.כתבה מעולה תודה רבה זאב ינאי (ל"ת)איציק מאור 22/11/2011 11:31הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
