דעה

מי מחסל את תא כתבי התקשורת? כתבים עוזבים, מדורים נסגרים

כתבי התקשורת הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. זאב ינאי תוהה למה מדורי הברנז'ה הם הראשונים להיסגר והכתבים עוזבים
זאב ינאי | (15)

בצל החקיקה האנטי-דמוקרטית, הפיטורים ההמוניים וההתנצלויות שכפו בעלי המאה על מביעי הדעה, משהו רע קורה לעיתונות הישראלית. בשקט ומבלי שנרגיש, תא כתבי המדיה שמסקרים את התקשורת מתרוקן מאנשיו ומותיר את המוצב הקדמי של הדמוקרטיה נטוש.

כתבי התקשורת-מדיה-ברנז'ה הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה שמסקרים את התהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית ואלה שמגנים עליה מאיומים מחוץ, למשל חוק ההשתקה, ומאיומים מבית - כיסוי לא מאוזן, אי-עמידה בהתחייבויות כלפי עובדי הענף וכלפי המדינה ותהליכים פנים-מערכתיים חשודים.

כתבים אלה הם הראשונים שמדווחים על התנצלויות משפילות של עיתונאים ועל התפטרויותיהם; הראשונים לזהות חקיקה שמסכנת את הדמוקרטיה; הראשונים לאסוף מודיעין מוקדם על יחידות חיסול ששמות פעמיהן אל העיתונות הישראלית והראשונים להפיץ את המודיעין הזה.

כתב נענע10 ברנז'ה, דוד אברהם, זומן לשימוע שלפני פיטורין, אחרי שמאז ספטמבר שימש גם בתפקידו של עורך המדור דוד ורטהיים שעזב - והערוץ נסגר. בתחילת נובמבר פוטרה עורכת וואלה ברנז'ה המיתולוגית הדס ריבק והכתבת אמילי גרינצווייג נותרה לבד במערכה ובמערכת בתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הערוץ.

ביולי עזב ערן סוויסה את מעריב לטובת ישראל היום, ולמרות שהוחלף, מדור התקשורת באתר NRG נסגר. ב-TheMarker נתי טוקר קיבל תחת אחריותו את תחומי הסיקור של 2 עיתונאיות מוערכות: תחום הפרסום של איילה צורף שעשתה אקזיט ועזבה לתנובה, ותחום התקשורת של אופיר בר-זוהר, שהחליפה את מזל מועלם ככתבת הפוליטית של הארץ. נתי הוא כתב מוערך בתחומו אך עומס העבודה שמוטל על כתפיו יפגע בסיקור.

בזה אחר זה עוזבים חברי תא כתבי התקשורת את החדר ומותירים את התקשורת הישראלית ללא האנשים המוכשרים ביותר בזיהוי הסכנות שאורבות לה. במקום לחזק את התא - דווקא בימים אלה של מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה - המפקד החליט להורות לחייליו לנטוש את המוצב, וזה יעלה לכולנו ביוקר. קרוב מתמיד הוא היום שבו במקום כלב שמירה נשכני נקבל כלב מוכה ומסורס שהדבר היחיד שהוא מסוגל לו זה ללקק את פצעיו במלונתו הרעועה.

מקבלי ההחלטות יכולים להיות גאים ששורת עלות השכר של העיתונאים נראית הרבה יותר טוב לבעלי המדיה, אבל השורה התחתונה היא שבלי כתבי ברנז'ה ומבקרי תקשורת נשכנים - מקבלי ההחלטות עצמם יוותרו בלי הכלב ששומר עליהם.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    התשקורת עסוקה בעצמה. פשוט כבר לא מעניין. (ל"ת)
    עו"ד 02/12/2011 00:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    גם ענת קם, אומרים, לא תחזור לוואלה (ל"ת)
    אני 01/12/2011 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    חן 30/11/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
    מדורי הברנז'ה הם יותר ברנז'אים ורוב בוקראים עם אנשי הברנז'ה (שטועים לחשוב שהם מרכז העולם) ביקורת אמיתית עדיין קיימת בעין השביעית ואצל ולווט.
  • 11.
    לא רוצים כלבים,שחררו אותנו מדעותיכם (ל"ת)
    לא עיתונאי 28/11/2011 06:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גיל קול 27/11/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
    כתבי הבראנז'ה מושתקים מכיוון בעלי ההון ובשל אינטרסים מסחריים, הגורם הפוליטי בכלל לא קשור כאן לדעתי. חשוב גם לזכור שזה גם תחום שמעניין בעיקר את מי שנמצא בבראנז'ה, אז הראשונים שיספגו קיצוץ יהיו התחומים שפחות רלוונטים לקהל הרחב. ובכל הנוגע לדיווחים על עוולות של כלי תקשורת אחרים כלפי עובדיהם - זה בד"כ לא מסוקר בין כה וכה. כי כשהבית שלך עשוי מזכוכית, אתה ממעט לזרוק אבנים לכיוון אמצעי תקשורת אחרים
  • 9.
    חלי 22/11/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    אבל ממש לא כלבת שמירה, אלא אם כן מדובר בחברים שלה. מזל שפיטרו אותה אחרי שנים שרבצה במדור וסירבה לזוז.
  • 8.
    תבוא למסיבה בתאריך 22/11/2011 17:32
    הגב לתגובה זו
    מדורי הברנז'ה הם בעיקר הבלים. זה עבר לפה וזה עבר לשם. ופרסומים דלים ושטוחים בערוצים שאמורים להיות הכי עמוקים
  • 7.
    הסיבה היא כלכלית 22/11/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    וכשכתב מתפטר/מפוטר, ברוב המקומות פשוט מפילים את תחום הסיקור של על עיתונאי אחר. כמובן בל תוספת שכר או זמן חפיפה נאות. כך יוצא שאין לעיתונאי מספיק זמן או מוטיבציה לסקר כמה תחומים במקביל בצורה הכי טובה שיש, יהיה כמה מוכשר שיהיה. אכן, כפועל יוצא תא כתבי התקשורת מצטמצם. זה הזמן לעשות הסבה מקצועית, חברים...
  • 6.
    רחל 22/11/2011 15:19
    הגב לתגובה זו
    מי עזב, מי מקבל כמה ולא דברים שבאמת מעניין לקרוא על התקשורצ בארץ
  • 5.
    אחד הטובים 22/11/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    יעשה עבודה מצויינת
  • 4.
    רוקר 22/11/2011 13:21
    הגב לתגובה זו
    אל תשכח שמבחינת הכתבים - זה העבודה, העיסוק וחיי החברה שלהם. לרוב ציבור הקוראים, שאינם עובדים בתקשורת, זה לא מדבר יתר על המידה. או אם להשתמש בשפתכם? זה 'נון איטם' (-:
  • 3.
    לא לדאוג למרקר 22/11/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    גם בגלובס יש את ליאור ורועי שעושים עבודה טובה. ועדיין בשורה התחתונה זאב צודק, רק שזה נובע ממניעים כלכליים ולא מאיזה קונספירציה
  • זאב ינאי 22/11/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
    כן. יכול להיות שהמניעים הם כלכליים, ובהחלט לא חייבים להסיק שמדובר בקנוניה - אבל התוצאה רעה לכולנו: אנחנו מאבדים גורם חשוב במערך ההגנה של הדמוקרטיה.
  • 2.
    קובי סלע 22/11/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    הסקירה היסטורית שלך נעצרה משום מה אצל אמילי. חבל. לך אחורה עוד קצת, אולי תגלה שהפרקליטות סיכלה מהמדור גם את ענת קם...
  • 1.
    כתבה מעולה תודה רבה זאב ינאי (ל"ת)
    איציק מאור 22/11/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.