מי מחסל את תא כתבי התקשורת? כתבים עוזבים, מדורים נסגרים
בצל החקיקה האנטי-דמוקרטית, הפיטורים ההמוניים וההתנצלויות שכפו בעלי המאה על מביעי הדעה, משהו רע קורה לעיתונות הישראלית. בשקט ומבלי שנרגיש, תא כתבי המדיה שמסקרים את התקשורת מתרוקן מאנשיו ומותיר את המוצב הקדמי של הדמוקרטיה נטוש.
כתבי התקשורת-מדיה-ברנז'ה הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה שמסקרים את התהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית ואלה שמגנים עליה מאיומים מחוץ, למשל חוק ההשתקה, ומאיומים מבית - כיסוי לא מאוזן, אי-עמידה בהתחייבויות כלפי עובדי הענף וכלפי המדינה ותהליכים פנים-מערכתיים חשודים.
כתבים אלה הם הראשונים שמדווחים על התנצלויות משפילות של עיתונאים ועל התפטרויותיהם; הראשונים לזהות חקיקה שמסכנת את הדמוקרטיה; הראשונים לאסוף מודיעין מוקדם על יחידות חיסול ששמות פעמיהן אל העיתונות הישראלית והראשונים להפיץ את המודיעין הזה.
כתב נענע10 ברנז'ה, דוד אברהם, זומן לשימוע שלפני פיטורין, אחרי שמאז ספטמבר שימש גם בתפקידו של עורך המדור דוד ורטהיים שעזב - והערוץ נסגר. בתחילת נובמבר פוטרה עורכת וואלה ברנז'ה המיתולוגית הדס ריבק והכתבת אמילי גרינצווייג נותרה לבד במערכה ובמערכת בתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הערוץ.
ביולי עזב ערן סוויסה את מעריב לטובת ישראל היום, ולמרות שהוחלף, מדור התקשורת באתר NRG נסגר. ב-TheMarker נתי טוקר קיבל תחת אחריותו את תחומי הסיקור של 2 עיתונאיות מוערכות: תחום הפרסום של איילה צורף שעשתה אקזיט ועזבה לתנובה, ותחום התקשורת של אופיר בר-זוהר, שהחליפה את מזל מועלם ככתבת הפוליטית של הארץ. נתי הוא כתב מוערך בתחומו אך עומס העבודה שמוטל על כתפיו יפגע בסיקור.
בזה אחר זה עוזבים חברי תא כתבי התקשורת את החדר ומותירים את התקשורת הישראלית ללא האנשים המוכשרים ביותר בזיהוי הסכנות שאורבות לה. במקום לחזק את התא - דווקא בימים אלה של מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה - המפקד החליט להורות לחייליו לנטוש את המוצב, וזה יעלה לכולנו ביוקר. קרוב מתמיד הוא היום שבו במקום כלב שמירה נשכני נקבל כלב מוכה ומסורס שהדבר היחיד שהוא מסוגל לו זה ללקק את פצעיו במלונתו הרעועה.
מקבלי ההחלטות יכולים להיות גאים ששורת עלות השכר של העיתונאים נראית הרבה יותר טוב לבעלי המדיה, אבל השורה התחתונה היא שבלי כתבי ברנז'ה ומבקרי תקשורת נשכנים - מקבלי ההחלטות עצמם יוותרו בלי הכלב ששומר עליהם.
- 14.התשקורת עסוקה בעצמה. פשוט כבר לא מעניין. (ל"ת)עו"ד 02/12/2011 00:58הגב לתגובה זו
- 13.גם ענת קם, אומרים, לא תחזור לוואלה (ל"ת)אני 01/12/2011 19:47הגב לתגובה זו
- 12.חן 30/11/2011 16:46הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם יותר ברנז'אים ורוב בוקראים עם אנשי הברנז'ה (שטועים לחשוב שהם מרכז העולם) ביקורת אמיתית עדיין קיימת בעין השביעית ואצל ולווט.
- 11.לא רוצים כלבים,שחררו אותנו מדעותיכם (ל"ת)לא עיתונאי 28/11/2011 06:42הגב לתגובה זו
- 10.גיל קול 27/11/2011 12:53הגב לתגובה זוכתבי הבראנז'ה מושתקים מכיוון בעלי ההון ובשל אינטרסים מסחריים, הגורם הפוליטי בכלל לא קשור כאן לדעתי. חשוב גם לזכור שזה גם תחום שמעניין בעיקר את מי שנמצא בבראנז'ה, אז הראשונים שיספגו קיצוץ יהיו התחומים שפחות רלוונטים לקהל הרחב. ובכל הנוגע לדיווחים על עוולות של כלי תקשורת אחרים כלפי עובדיהם - זה בד"כ לא מסוקר בין כה וכה. כי כשהבית שלך עשוי מזכוכית, אתה ממעט לזרוק אבנים לכיוון אמצעי תקשורת אחרים
- 9.חלי 22/11/2011 17:54הגב לתגובה זואבל ממש לא כלבת שמירה, אלא אם כן מדובר בחברים שלה. מזל שפיטרו אותה אחרי שנים שרבצה במדור וסירבה לזוז.
- 8.תבוא למסיבה בתאריך 22/11/2011 17:32הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם בעיקר הבלים. זה עבר לפה וזה עבר לשם. ופרסומים דלים ושטוחים בערוצים שאמורים להיות הכי עמוקים
- 7.הסיבה היא כלכלית 22/11/2011 15:55הגב לתגובה זווכשכתב מתפטר/מפוטר, ברוב המקומות פשוט מפילים את תחום הסיקור של על עיתונאי אחר. כמובן בל תוספת שכר או זמן חפיפה נאות. כך יוצא שאין לעיתונאי מספיק זמן או מוטיבציה לסקר כמה תחומים במקביל בצורה הכי טובה שיש, יהיה כמה מוכשר שיהיה. אכן, כפועל יוצא תא כתבי התקשורת מצטמצם. זה הזמן לעשות הסבה מקצועית, חברים...
- 6.רחל 22/11/2011 15:19הגב לתגובה זומי עזב, מי מקבל כמה ולא דברים שבאמת מעניין לקרוא על התקשורצ בארץ
- 5.אחד הטובים 22/11/2011 13:32הגב לתגובה זויעשה עבודה מצויינת
- 4.רוקר 22/11/2011 13:21הגב לתגובה זואל תשכח שמבחינת הכתבים - זה העבודה, העיסוק וחיי החברה שלהם. לרוב ציבור הקוראים, שאינם עובדים בתקשורת, זה לא מדבר יתר על המידה. או אם להשתמש בשפתכם? זה 'נון איטם' (-:
- 3.לא לדאוג למרקר 22/11/2011 13:17הגב לתגובה זוגם בגלובס יש את ליאור ורועי שעושים עבודה טובה. ועדיין בשורה התחתונה זאב צודק, רק שזה נובע ממניעים כלכליים ולא מאיזה קונספירציה
- זאב ינאי 22/11/2011 14:37הגב לתגובה זוכן. יכול להיות שהמניעים הם כלכליים, ובהחלט לא חייבים להסיק שמדובר בקנוניה - אבל התוצאה רעה לכולנו: אנחנו מאבדים גורם חשוב במערך ההגנה של הדמוקרטיה.
- 2.קובי סלע 22/11/2011 11:49הגב לתגובה זוהסקירה היסטורית שלך נעצרה משום מה אצל אמילי. חבל. לך אחורה עוד קצת, אולי תגלה שהפרקליטות סיכלה מהמדור גם את ענת קם...
- 1.כתבה מעולה תודה רבה זאב ינאי (ל"ת)איציק מאור 22/11/2011 11:31הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
