מי מחסל את תא כתבי התקשורת? כתבים עוזבים, מדורים נסגרים
בצל החקיקה האנטי-דמוקרטית, הפיטורים ההמוניים וההתנצלויות שכפו בעלי המאה על מביעי הדעה, משהו רע קורה לעיתונות הישראלית. בשקט ומבלי שנרגיש, תא כתבי המדיה שמסקרים את התקשורת מתרוקן מאנשיו ומותיר את המוצב הקדמי של הדמוקרטיה נטוש.
כתבי התקשורת-מדיה-ברנז'ה הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה שמסקרים את התהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית ואלה שמגנים עליה מאיומים מחוץ, למשל חוק ההשתקה, ומאיומים מבית - כיסוי לא מאוזן, אי-עמידה בהתחייבויות כלפי עובדי הענף וכלפי המדינה ותהליכים פנים-מערכתיים חשודים.
כתבים אלה הם הראשונים שמדווחים על התנצלויות משפילות של עיתונאים ועל התפטרויותיהם; הראשונים לזהות חקיקה שמסכנת את הדמוקרטיה; הראשונים לאסוף מודיעין מוקדם על יחידות חיסול ששמות פעמיהן אל העיתונות הישראלית והראשונים להפיץ את המודיעין הזה.
כתב נענע10 ברנז'ה, דוד אברהם, זומן לשימוע שלפני פיטורין, אחרי שמאז ספטמבר שימש גם בתפקידו של עורך המדור דוד ורטהיים שעזב - והערוץ נסגר. בתחילת נובמבר פוטרה עורכת וואלה ברנז'ה המיתולוגית הדס ריבק והכתבת אמילי גרינצווייג נותרה לבד במערכה ובמערכת בתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הערוץ.
ביולי עזב ערן סוויסה את מעריב לטובת ישראל היום, ולמרות שהוחלף, מדור התקשורת באתר NRG נסגר. ב-TheMarker נתי טוקר קיבל תחת אחריותו את תחומי הסיקור של 2 עיתונאיות מוערכות: תחום הפרסום של איילה צורף שעשתה אקזיט ועזבה לתנובה, ותחום התקשורת של אופיר בר-זוהר, שהחליפה את מזל מועלם ככתבת הפוליטית של הארץ. נתי הוא כתב מוערך בתחומו אך עומס העבודה שמוטל על כתפיו יפגע בסיקור.
בזה אחר זה עוזבים חברי תא כתבי התקשורת את החדר ומותירים את התקשורת הישראלית ללא האנשים המוכשרים ביותר בזיהוי הסכנות שאורבות לה. במקום לחזק את התא - דווקא בימים אלה של מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה - המפקד החליט להורות לחייליו לנטוש את המוצב, וזה יעלה לכולנו ביוקר. קרוב מתמיד הוא היום שבו במקום כלב שמירה נשכני נקבל כלב מוכה ומסורס שהדבר היחיד שהוא מסוגל לו זה ללקק את פצעיו במלונתו הרעועה.
מקבלי ההחלטות יכולים להיות גאים ששורת עלות השכר של העיתונאים נראית הרבה יותר טוב לבעלי המדיה, אבל השורה התחתונה היא שבלי כתבי ברנז'ה ומבקרי תקשורת נשכנים - מקבלי ההחלטות עצמם יוותרו בלי הכלב ששומר עליהם.
- 14.התשקורת עסוקה בעצמה. פשוט כבר לא מעניין. (ל"ת)עו"ד 02/12/2011 00:58הגב לתגובה זו
- 13.גם ענת קם, אומרים, לא תחזור לוואלה (ל"ת)אני 01/12/2011 19:47הגב לתגובה זו
- 12.חן 30/11/2011 16:46הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם יותר ברנז'אים ורוב בוקראים עם אנשי הברנז'ה (שטועים לחשוב שהם מרכז העולם) ביקורת אמיתית עדיין קיימת בעין השביעית ואצל ולווט.
- 11.לא רוצים כלבים,שחררו אותנו מדעותיכם (ל"ת)לא עיתונאי 28/11/2011 06:42הגב לתגובה זו
- 10.גיל קול 27/11/2011 12:53הגב לתגובה זוכתבי הבראנז'ה מושתקים מכיוון בעלי ההון ובשל אינטרסים מסחריים, הגורם הפוליטי בכלל לא קשור כאן לדעתי. חשוב גם לזכור שזה גם תחום שמעניין בעיקר את מי שנמצא בבראנז'ה, אז הראשונים שיספגו קיצוץ יהיו התחומים שפחות רלוונטים לקהל הרחב. ובכל הנוגע לדיווחים על עוולות של כלי תקשורת אחרים כלפי עובדיהם - זה בד"כ לא מסוקר בין כה וכה. כי כשהבית שלך עשוי מזכוכית, אתה ממעט לזרוק אבנים לכיוון אמצעי תקשורת אחרים
- 9.חלי 22/11/2011 17:54הגב לתגובה זואבל ממש לא כלבת שמירה, אלא אם כן מדובר בחברים שלה. מזל שפיטרו אותה אחרי שנים שרבצה במדור וסירבה לזוז.
- 8.תבוא למסיבה בתאריך 22/11/2011 17:32הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם בעיקר הבלים. זה עבר לפה וזה עבר לשם. ופרסומים דלים ושטוחים בערוצים שאמורים להיות הכי עמוקים
- 7.הסיבה היא כלכלית 22/11/2011 15:55הגב לתגובה זווכשכתב מתפטר/מפוטר, ברוב המקומות פשוט מפילים את תחום הסיקור של על עיתונאי אחר. כמובן בל תוספת שכר או זמן חפיפה נאות. כך יוצא שאין לעיתונאי מספיק זמן או מוטיבציה לסקר כמה תחומים במקביל בצורה הכי טובה שיש, יהיה כמה מוכשר שיהיה. אכן, כפועל יוצא תא כתבי התקשורת מצטמצם. זה הזמן לעשות הסבה מקצועית, חברים...
- 6.רחל 22/11/2011 15:19הגב לתגובה זומי עזב, מי מקבל כמה ולא דברים שבאמת מעניין לקרוא על התקשורצ בארץ
- 5.אחד הטובים 22/11/2011 13:32הגב לתגובה זויעשה עבודה מצויינת
- 4.רוקר 22/11/2011 13:21הגב לתגובה זואל תשכח שמבחינת הכתבים - זה העבודה, העיסוק וחיי החברה שלהם. לרוב ציבור הקוראים, שאינם עובדים בתקשורת, זה לא מדבר יתר על המידה. או אם להשתמש בשפתכם? זה 'נון איטם' (-:
- 3.לא לדאוג למרקר 22/11/2011 13:17הגב לתגובה זוגם בגלובס יש את ליאור ורועי שעושים עבודה טובה. ועדיין בשורה התחתונה זאב צודק, רק שזה נובע ממניעים כלכליים ולא מאיזה קונספירציה
- זאב ינאי 22/11/2011 14:37הגב לתגובה זוכן. יכול להיות שהמניעים הם כלכליים, ובהחלט לא חייבים להסיק שמדובר בקנוניה - אבל התוצאה רעה לכולנו: אנחנו מאבדים גורם חשוב במערך ההגנה של הדמוקרטיה.
- 2.קובי סלע 22/11/2011 11:49הגב לתגובה זוהסקירה היסטורית שלך נעצרה משום מה אצל אמילי. חבל. לך אחורה עוד קצת, אולי תגלה שהפרקליטות סיכלה מהמדור גם את ענת קם...
- 1.כתבה מעולה תודה רבה זאב ינאי (ל"ת)איציק מאור 22/11/2011 11:31הגב לתגובה זו

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
