מי מחסל את תא כתבי התקשורת? כתבים עוזבים, מדורים נסגרים
בצל החקיקה האנטי-דמוקרטית, הפיטורים ההמוניים וההתנצלויות שכפו בעלי המאה על מביעי הדעה, משהו רע קורה לעיתונות הישראלית. בשקט ומבלי שנרגיש, תא כתבי המדיה שמסקרים את התקשורת מתרוקן מאנשיו ומותיר את המוצב הקדמי של הדמוקרטיה נטוש.
כתבי התקשורת-מדיה-ברנז'ה הם כלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה שמסקרים את התהליכים שעוברים על התקשורת הישראלית ואלה שמגנים עליה מאיומים מחוץ, למשל חוק ההשתקה, ומאיומים מבית - כיסוי לא מאוזן, אי-עמידה בהתחייבויות כלפי עובדי הענף וכלפי המדינה ותהליכים פנים-מערכתיים חשודים.
כתבים אלה הם הראשונים שמדווחים על התנצלויות משפילות של עיתונאים ועל התפטרויותיהם; הראשונים לזהות חקיקה שמסכנת את הדמוקרטיה; הראשונים לאסוף מודיעין מוקדם על יחידות חיסול ששמות פעמיהן אל העיתונות הישראלית והראשונים להפיץ את המודיעין הזה.
כתב נענע10 ברנז'ה, דוד אברהם, זומן לשימוע שלפני פיטורין, אחרי שמאז ספטמבר שימש גם בתפקידו של עורך המדור דוד ורטהיים שעזב - והערוץ נסגר. בתחילת נובמבר פוטרה עורכת וואלה ברנז'ה המיתולוגית הדס ריבק והכתבת אמילי גרינצווייג נותרה לבד במערכה ובמערכת בתוך חוסר בהירות לגבי עתיד הערוץ.
ביולי עזב ערן סוויסה את מעריב לטובת ישראל היום, ולמרות שהוחלף, מדור התקשורת באתר NRG נסגר. ב-TheMarker נתי טוקר קיבל תחת אחריותו את תחומי הסיקור של 2 עיתונאיות מוערכות: תחום הפרסום של איילה צורף שעשתה אקזיט ועזבה לתנובה, ותחום התקשורת של אופיר בר-זוהר, שהחליפה את מזל מועלם ככתבת הפוליטית של הארץ. נתי הוא כתב מוערך בתחומו אך עומס העבודה שמוטל על כתפיו יפגע בסיקור.
בזה אחר זה עוזבים חברי תא כתבי התקשורת את החדר ומותירים את התקשורת הישראלית ללא האנשים המוכשרים ביותר בזיהוי הסכנות שאורבות לה. במקום לחזק את התא - דווקא בימים אלה של מתקפה חסרת תקדים על הדמוקרטיה - המפקד החליט להורות לחייליו לנטוש את המוצב, וזה יעלה לכולנו ביוקר. קרוב מתמיד הוא היום שבו במקום כלב שמירה נשכני נקבל כלב מוכה ומסורס שהדבר היחיד שהוא מסוגל לו זה ללקק את פצעיו במלונתו הרעועה.
מקבלי ההחלטות יכולים להיות גאים ששורת עלות השכר של העיתונאים נראית הרבה יותר טוב לבעלי המדיה, אבל השורה התחתונה היא שבלי כתבי ברנז'ה ומבקרי תקשורת נשכנים - מקבלי ההחלטות עצמם יוותרו בלי הכלב ששומר עליהם.
- 14.התשקורת עסוקה בעצמה. פשוט כבר לא מעניין. (ל"ת)עו"ד 02/12/2011 00:58הגב לתגובה זו
- 13.גם ענת קם, אומרים, לא תחזור לוואלה (ל"ת)אני 01/12/2011 19:47הגב לתגובה זו
- 12.חן 30/11/2011 16:46הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם יותר ברנז'אים ורוב בוקראים עם אנשי הברנז'ה (שטועים לחשוב שהם מרכז העולם) ביקורת אמיתית עדיין קיימת בעין השביעית ואצל ולווט.
- 11.לא רוצים כלבים,שחררו אותנו מדעותיכם (ל"ת)לא עיתונאי 28/11/2011 06:42הגב לתגובה זו
- 10.גיל קול 27/11/2011 12:53הגב לתגובה זוכתבי הבראנז'ה מושתקים מכיוון בעלי ההון ובשל אינטרסים מסחריים, הגורם הפוליטי בכלל לא קשור כאן לדעתי. חשוב גם לזכור שזה גם תחום שמעניין בעיקר את מי שנמצא בבראנז'ה, אז הראשונים שיספגו קיצוץ יהיו התחומים שפחות רלוונטים לקהל הרחב. ובכל הנוגע לדיווחים על עוולות של כלי תקשורת אחרים כלפי עובדיהם - זה בד"כ לא מסוקר בין כה וכה. כי כשהבית שלך עשוי מזכוכית, אתה ממעט לזרוק אבנים לכיוון אמצעי תקשורת אחרים
- 9.חלי 22/11/2011 17:54הגב לתגובה זואבל ממש לא כלבת שמירה, אלא אם כן מדובר בחברים שלה. מזל שפיטרו אותה אחרי שנים שרבצה במדור וסירבה לזוז.
- 8.תבוא למסיבה בתאריך 22/11/2011 17:32הגב לתגובה זומדורי הברנז'ה הם בעיקר הבלים. זה עבר לפה וזה עבר לשם. ופרסומים דלים ושטוחים בערוצים שאמורים להיות הכי עמוקים
- 7.הסיבה היא כלכלית 22/11/2011 15:55הגב לתגובה זווכשכתב מתפטר/מפוטר, ברוב המקומות פשוט מפילים את תחום הסיקור של על עיתונאי אחר. כמובן בל תוספת שכר או זמן חפיפה נאות. כך יוצא שאין לעיתונאי מספיק זמן או מוטיבציה לסקר כמה תחומים במקביל בצורה הכי טובה שיש, יהיה כמה מוכשר שיהיה. אכן, כפועל יוצא תא כתבי התקשורת מצטמצם. זה הזמן לעשות הסבה מקצועית, חברים...
- 6.רחל 22/11/2011 15:19הגב לתגובה זומי עזב, מי מקבל כמה ולא דברים שבאמת מעניין לקרוא על התקשורצ בארץ
- 5.אחד הטובים 22/11/2011 13:32הגב לתגובה זויעשה עבודה מצויינת
- 4.רוקר 22/11/2011 13:21הגב לתגובה זואל תשכח שמבחינת הכתבים - זה העבודה, העיסוק וחיי החברה שלהם. לרוב ציבור הקוראים, שאינם עובדים בתקשורת, זה לא מדבר יתר על המידה. או אם להשתמש בשפתכם? זה 'נון איטם' (-:
- 3.לא לדאוג למרקר 22/11/2011 13:17הגב לתגובה זוגם בגלובס יש את ליאור ורועי שעושים עבודה טובה. ועדיין בשורה התחתונה זאב צודק, רק שזה נובע ממניעים כלכליים ולא מאיזה קונספירציה
- זאב ינאי 22/11/2011 14:37הגב לתגובה זוכן. יכול להיות שהמניעים הם כלכליים, ובהחלט לא חייבים להסיק שמדובר בקנוניה - אבל התוצאה רעה לכולנו: אנחנו מאבדים גורם חשוב במערך ההגנה של הדמוקרטיה.
- 2.קובי סלע 22/11/2011 11:49הגב לתגובה זוהסקירה היסטורית שלך נעצרה משום מה אצל אמילי. חבל. לך אחורה עוד קצת, אולי תגלה שהפרקליטות סיכלה מהמדור גם את ענת קם...
- 1.כתבה מעולה תודה רבה זאב ינאי (ל"ת)איציק מאור 22/11/2011 11:31הגב לתגובה זו
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
