מגיבים לאיום על טבע: "קיים סיכוי טוב שרופאים יעברו לרשום את תרופת ביוג'ן"

סטיבן טפר מהראל: "עכשיו תרופת BG-12 נראית יותר חזקה מהקופקסון" סבינה פודבל מלידר שוקי הון: "ייתכן כי בחו"ל יענישו"

התוצאות הטובות של ביוג'ן בתרופה האוראלית המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה מהוות חדשות רעות לטבע ועלולות לשלוח רופאים לרשום לחולים שלהם אותה במקום הקופקסון, כך העריכו היום אנליסטים המסקרים את חברת הגנריקה הישראלית.

חברת ביוג'ן חשפה היום במסגרת כנס נוירולוגי נתונים של ניסוי קליני שלב 3 בתרופת ה-BG-12 אותה היא מפתחת לטיפול טרשת נפוצה. תוצאות הניסוי הצביעו על כך שהתרופה הצליחה להפחית את שיעור ההתקפים בקרב חולי טרשת נפוצה בצורה טובה יותר מאשר בשימוש בתרופת הקופקסון של טבע.

הניסוי בדק את תגובת החולים אשר קיבלו את תרופת ה-BG-12 האוראלית פעמיים ביום, שלוש פעמים ביום, תרופת פלסיבו ואת תרופת הקופקסון. השוק ציפה לתוצאות טובות בניסוי אך הייתה אי וודאות בכל הנוגע לקופקסון אשר התבהרה היום: בניסוי "ראש בראש" ה-BG-12 הצליחה להפחית את שיעור ההתקפים ב-44% לעומת 29% בלבד של הקופקסון. לסיפור בהרחבה

"עכשיו תרופת BG-12 נראית יותר חזקה מהקופקסון וברגע שהיא תאושר קיים סיכוי טוב שרופאים יעברו לרשום לחולים שלהם אותה במקום הקופקסון מאחד ומדובר בנטילה של שני כדורים ביום במקום הזרקה", אמר סטיבן טפר, אנליסט הראל פיננסים, בשיחה עם Bizportal.

טפר הוסיף עוד כי "אנחנו נראה בעתיד שקצב ירידת המכירות של הקופקסון גדל בעקבות תרופת BG-12. לכן, למרות שמניית טבע כבר חטפה הרבה בשל ההתחרות מצד BG-12 ואני חושב שהיא תחטוף גם הפעם".

האיום על הקופקסון פוגע במניה

סבינה פודבל, אנליסטית בלידר שוקי הון: "המתחרה האוראלי לקופקסון מציגה תוצאות חזקות עם מובהקות ספציפית בניסויי האימות (confirm) הקליניים שלב 3 לאחר שעברה כבר את הניסויי ההגדרה (define) בעבר".

לדבריה, "התוצאות מהוות חדשות רעות לטבע גם היות והתרופה היא בעלת פרופיל נוח, הן אוראליות ולא ניתנות בהזקרה כמו הקופקסון". היא מעריכה כי התרופה תגיע לשוק כבר ב-2013 ותהווה מתחרה חזקה לקופקסון בלי קשר אם יהיה קופקסון גנרי לפני 2014 או לא.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 29/10/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    עברתי סדנת יוגה טיפולית לסובלים מטרשת נפוצה בבית החולים שיבא, ממליץ בחום על המטפלת יפעת מהמרכז ליוגה טיפולית http://www.yogatipulit.co.il/
  • 8.
    מישהו יכול להסביר למה המניה עולה היום ב 4%? (ל"ת)
    מכה נוספת 27/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
  • הרוקח 27/10/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    כל האנאל ליסטים בעליי עינין ורוצים שתרד. וכך יכסו את התחת שלהם שקבור בשורט. ומישהו הם יודעים דברים שאתם לא יודעים. ולכן היא עולה ותעלה יותר לאחר הדוחות. תחשבו למה היא עולה כשמפרסמים שתרופת ביוג' ן טובה יותר? האמריקאים לא פראיירים.
  • 7.
    משקיע ותיק 27/10/2011 10:31
    הגב לתגובה זו
    עליה של שלושה אחוז בארהב ושלושה וחצי בישראל. אם זה עונש, איך נראה פרס?
  • חיים 27/10/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    היכונו להפתעות טובות
  • 6.
    תמיר 27/10/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
    טבע עובדת עם חברת ANTARES PHARMA האמריקאית על דור חדש של זריקת קופקסון, זריקה ידידודית, ללא כאב, חדירה מינימלית של 2.5 מ" מ לעור בלבד. הזרקה יכולה להתבצע בבית. כנסו לאתר של חברת ANTARES PHARMA סימבול נסדאק AIS. לחברה PIPLINE שלם עם טבע. בהצלחה
  • העונש יהיה לפרס! 27/10/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד. יש ברשימה NDA אחד וזה כנראה הקופקסון.
  • 5.
    עונש בחו" ל? המניה עולה 2 אחוזים!!!! הכל פאקה (ל"ת)
    GUA CJU' K. 26/10/2011 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ינאי יודח לאחר הדוח של טבע ב2 בנובמבר (ל"ת)
    ינאי=קופקסון=אפס 26/10/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
  • חיים 27/10/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    יעזוב את טבע לנובורטיס
  • 3.
    שחקני המעוף מורידים את טבע (ל"ת)
    נתן 26/10/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 26/10/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    מאיפה מגיעות כל הידיעות האלה דווקא עכשיו, גם אם נרצה לראות בזה דיווח אובייקטיבי אי אפשר להימנע מלראות את האינטרסים של הפרשנים כביכול. ואיפה התגובה שטבע צריכה לתת לכתבות האלה. למה היא שותקת ולא מגיבה? לינאי פתרונים.
  • 1.
    מכת טבע (ל"ת)
    בא 26/10/2011 14:33
    הגב לתגובה זו
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"