מגיבים לאיום על טבע: "קיים סיכוי טוב שרופאים יעברו לרשום את תרופת ביוג'ן"

סטיבן טפר מהראל: "עכשיו תרופת BG-12 נראית יותר חזקה מהקופקסון" סבינה פודבל מלידר שוקי הון: "ייתכן כי בחו"ל יענישו"

התוצאות הטובות של ביוג'ן בתרופה האוראלית המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה מהוות חדשות רעות לטבע ועלולות לשלוח רופאים לרשום לחולים שלהם אותה במקום הקופקסון, כך העריכו היום אנליסטים המסקרים את חברת הגנריקה הישראלית.

חברת ביוג'ן חשפה היום במסגרת כנס נוירולוגי נתונים של ניסוי קליני שלב 3 בתרופת ה-BG-12 אותה היא מפתחת לטיפול טרשת נפוצה. תוצאות הניסוי הצביעו על כך שהתרופה הצליחה להפחית את שיעור ההתקפים בקרב חולי טרשת נפוצה בצורה טובה יותר מאשר בשימוש בתרופת הקופקסון של טבע.

הניסוי בדק את תגובת החולים אשר קיבלו את תרופת ה-BG-12 האוראלית פעמיים ביום, שלוש פעמים ביום, תרופת פלסיבו ואת תרופת הקופקסון. השוק ציפה לתוצאות טובות בניסוי אך הייתה אי וודאות בכל הנוגע לקופקסון אשר התבהרה היום: בניסוי "ראש בראש" ה-BG-12 הצליחה להפחית את שיעור ההתקפים ב-44% לעומת 29% בלבד של הקופקסון. לסיפור בהרחבה

"עכשיו תרופת BG-12 נראית יותר חזקה מהקופקסון וברגע שהיא תאושר קיים סיכוי טוב שרופאים יעברו לרשום לחולים שלהם אותה במקום הקופקסון מאחד ומדובר בנטילה של שני כדורים ביום במקום הזרקה", אמר סטיבן טפר, אנליסט הראל פיננסים, בשיחה עם Bizportal.

טפר הוסיף עוד כי "אנחנו נראה בעתיד שקצב ירידת המכירות של הקופקסון גדל בעקבות תרופת BG-12. לכן, למרות שמניית טבע כבר חטפה הרבה בשל ההתחרות מצד BG-12 ואני חושב שהיא תחטוף גם הפעם".

האיום על הקופקסון פוגע במניה

סבינה פודבל, אנליסטית בלידר שוקי הון: "המתחרה האוראלי לקופקסון מציגה תוצאות חזקות עם מובהקות ספציפית בניסויי האימות (confirm) הקליניים שלב 3 לאחר שעברה כבר את הניסויי ההגדרה (define) בעבר".

לדבריה, "התוצאות מהוות חדשות רעות לטבע גם היות והתרופה היא בעלת פרופיל נוח, הן אוראליות ולא ניתנות בהזקרה כמו הקופקסון". היא מעריכה כי התרופה תגיע לשוק כבר ב-2013 ותהווה מתחרה חזקה לקופקסון בלי קשר אם יהיה קופקסון גנרי לפני 2014 או לא.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוסי 29/10/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    עברתי סדנת יוגה טיפולית לסובלים מטרשת נפוצה בבית החולים שיבא, ממליץ בחום על המטפלת יפעת מהמרכז ליוגה טיפולית http://www.yogatipulit.co.il/
  • 8.
    מישהו יכול להסביר למה המניה עולה היום ב 4%? (ל"ת)
    מכה נוספת 27/10/2011 12:10
    הגב לתגובה זו
  • הרוקח 27/10/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    כל האנאל ליסטים בעליי עינין ורוצים שתרד. וכך יכסו את התחת שלהם שקבור בשורט. ומישהו הם יודעים דברים שאתם לא יודעים. ולכן היא עולה ותעלה יותר לאחר הדוחות. תחשבו למה היא עולה כשמפרסמים שתרופת ביוג' ן טובה יותר? האמריקאים לא פראיירים.
  • 7.
    משקיע ותיק 27/10/2011 10:31
    הגב לתגובה זו
    עליה של שלושה אחוז בארהב ושלושה וחצי בישראל. אם זה עונש, איך נראה פרס?
  • חיים 27/10/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    היכונו להפתעות טובות
  • 6.
    תמיר 27/10/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
    טבע עובדת עם חברת ANTARES PHARMA האמריקאית על דור חדש של זריקת קופקסון, זריקה ידידודית, ללא כאב, חדירה מינימלית של 2.5 מ" מ לעור בלבד. הזרקה יכולה להתבצע בבית. כנסו לאתר של חברת ANTARES PHARMA סימבול נסדאק AIS. לחברה PIPLINE שלם עם טבע. בהצלחה
  • העונש יהיה לפרס! 27/10/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד. יש ברשימה NDA אחד וזה כנראה הקופקסון.
  • 5.
    עונש בחו" ל? המניה עולה 2 אחוזים!!!! הכל פאקה (ל"ת)
    GUA CJU' K. 26/10/2011 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ינאי יודח לאחר הדוח של טבע ב2 בנובמבר (ל"ת)
    ינאי=קופקסון=אפס 26/10/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
  • חיים 27/10/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    יעזוב את טבע לנובורטיס
  • 3.
    שחקני המעוף מורידים את טבע (ל"ת)
    נתן 26/10/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 26/10/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    מאיפה מגיעות כל הידיעות האלה דווקא עכשיו, גם אם נרצה לראות בזה דיווח אובייקטיבי אי אפשר להימנע מלראות את האינטרסים של הפרשנים כביכול. ואיפה התגובה שטבע צריכה לתת לכתבות האלה. למה היא שותקת ולא מגיבה? לינאי פתרונים.
  • 1.
    מכת טבע (ל"ת)
    בא 26/10/2011 14:33
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).