ברזיל- ארגנטינה- צ'ילה- מקסיקו

אבירם ברדוגו, מנהל אסטרטגיות מסחר בתטא בית השקעות מדבר על השקעה אלטרנטיבית בדרום אמריקה
אבירם ברדוגו |

השקעות אלטרנטיביות אמורות לאפשר למשקיע לפזר סיכונים בתיק הכולל מניות ואיגרות חוב מהסיבה שההצלחה של השקעות אלטרנטיביות לא תלויה בכיוון השוק אלא בניתוח נכון של המצב ע"י המשקיע וניצול ההזדמנות שנוצרה לצורך עשיית רווחים.

אני בטוח שכל מי שקרא את הכותרת הדליק לרגע את הטלוויזיה כדי לבדוק האם הוא לא מעודכן וטורניר הקופה אמריקה לא הסתיים. נכון שדרום אמריקה זה כדורגל אבל לא רק, גם בתחום ההשקעות ישנן אפשרויות מעניינות.

הטיפ היומי שאני מציע הוא קנייה בלונג של המדד הברזילאי (בווספה) ומכירה בשורט של מדד אמריקה הלטינית 40, זהו מדד המורכב ממניות של 40 החברות המובילות בבורסות של ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ומקסיקו. הנחת העבודה היא שברזיל היא המדינה שתוביל את היבשת בשנים הקרובות. אסרטגיה כזו תנטרל את כיוון השוק הכללי משום שישנה קורלציה בין הכיוון של המדדים ואנחנו נרוויח או נפסיד בהתאם לביצועי היתר או החסר של המדד הברזילאי.

ניתן לראות בגרף שבמשך שנתיים 2009-2010 המדדים נעו בצמידות ובשנה האחרונה נפתח פער לטובת המדד הלטיני. מתוך הנחה שהפער אמור להיסגר ומתוך הנחה שהמדד הברזילאי ייתן תשואה עודפת מוצעת האסטרטגיה לונג- בווספה, שורט-מדד אמריקה הלטינית 40.

הכותב, אבירם ברדוגו הינו מנהל אסטרטגיות מסחר של תטא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.