הספירה לאחור החלה: ביום שישי הקרוב יעלה על במת עצרת האו"ם בניו יורק יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, ויבקש לקבל הכרה בינ"ל במדינה פלסטינאית. האם תוקם מדינה כזו לצד ישאל? התשובה לשאלה מטרידה פחות ממה שעלול לקרות בשטח ביום שאחרי.

בחודשים האחרונים הורגלנו לשמוע לא מעט דעות מכל קצוות הקשת: פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, אנשי צבא ומגוון מומחים ניתחו והסבירו מה עלול לקרות ומה התרחישים האפשריים.

בראיון ל-Bizportal, מנסה אהוד יערי, הפרשן לענייני ערבים של 'חדשות 2', להרגיע את הרוחות ולשדר עסקים כרגיל. "אני לא דוגל בתרחישים קיצוניים. אני בכלל חושב שאצלנו השרים מדברים בקלות רבה מידי על צונאמי והעיתונות מייצרת כותרות מתוך כוונה להפחיד את הציבור ולמכור לו עיתונים או להשיג רייטינג".

-האם הכרזה או אי הכרזה של מדינה פלסטינית תגרור הסלמה של המצב הבטחוני?

"אני חושב שזה לא הכרחי שתהיה הסלמה במצב, אני חושב שאנחנו נראה דווקא הרבה השתדלות משני הצדדים למנוע עימותים. בעיני הסכנה העיקרית היא הפעילות של בריוני "תג מחיר" שעשויים ליצור אירוע שישלהב את הרוחות . פעילות תג מחיר של המתנחלים מהווה סכנה אמיתית, זה לא תרחיש מופרך שחבורות הצעירים מההתנחלויות שעושות את תג המחיר ימשיכו לבצע התקפות שיוצאי את הפלסטינים מגדרם".

-הבעיה שאתה מעלה כאן, ידועה לגורמי הביטחון בישראל?

"אני חושב שזו סכנה אמיתית ואני מאמין שהשב"כ והמשטרה לא עושים מספיק כדי לטפל בהם. אני מבין את הבעיות המשפטיות אבל אני מכיר גם מושג של מעצרים מנהליים ואני חושב שאם היה אי פעם זמן מתאים לשימוש סלקטיבי בכלי הזה הרי הוא עכשיו".

-והפלסטינים מצדם ישבו בשקט ולא יתרמו לליבוי היצרים?

"לגבי הפלסטינים, תמיד יהיו איומים אבל להפתעתנו התיאום בין מנגנוני הביטחון מצליח לטפל באירועים אלו. כמו שראינו רק עכשיו - מחבל מתאבד שהוצא ממסגד אל עקצה ללא נפגעים".

-מה הסיכויים שתוקם מדינה פלסטינית?

"ברגע שאנחנו מדברים הסיכוי הוא שהבקשה הפלסטינית לחברות מלאה באו"ם תוקפא והיא תישאר לתקופה מסוימת או במגירה של מזכיר האו"ם או על שולחן מועצת הביטחון. זאת אומרת - יכולה להיות השהייה של המהלך או זחילה שלו אבל בסופו של דבר זה יגיע לעצרת הכללית והפלסטינים יקבלו מעמד של מדינה משקיפה בלבד. מה שאומר שהם יוכלו לברר בבית הדין הבינ"ל בהאג האם יש להם מעמד כדי לבצע תביעות נגד ישראל".

-אז אלימות לא, תביעות משפטיות כן?

"זה לא אוטומטי שהם ייפנו למלחמה דיפלומטית משפטית מפני שיש להם אינטרסים משלהם. אחד האינטרסים המובהקים הוא לדוגמא התמיכה הכלכלית של ארה"ב. ממשלת ארה"ב הינה המממנת הראשית של הרשות: 830 מיליון דולר בשנה וזה לא קשה להעלות על הדעת שיופעלו כלפיהם צעדי עונשין במידה וינקטו בצעדים שלא מקובלים על האמריקנים".

- מה לדעתך הפיתרון לסכסוך ארוך השנים בינינו לבין הפלסטינים?

"אני חושב שלגופו של עניין, כל אחד שעיניו בראשו יודע שאין אפשרות להשיג הסדר קבע עם הפלסטינים. לכן מוטל על ממשלת ישראל להציע הצעה הוגנת ונדיבה להסדר ביניים מרחיק לכת שלא יביא חוזה שלום אבל יהיה הסכם מוכר ואפילו בחסות ובברכה של מועצת הביטחון".

"זה מה שהממשלה הייתה צריכה לעשות כבר לפני שנים. במקום לעשות זאת, ממשלת שרון סיבכה אותנו בהתנתקות בלי הסכם עם עזה. ממשלת אולמרט הלכה לתרגיל הסרק של אנפוליס וממשלת נתניהו לא עושה אפילו את זה. אין ברירה, צריך ללכת להסדר ביניים אבל צריך לשכנע את האמריקנים והאירופאים שמדובר בהסדר טוב".

-במעבר ליחסי טורקיה-ישראל. אתה רואה בראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארודאן כבעיה גדולה אמיתית לישראל? לאחרונה אנחנו יותר ויותר שומעים מצידו איומים בכל הקשור לפעילות חיפושי הגז והנפט מול קפריסין.

"ארדואן בא לשלטון עם תפיסה של אפס בעיות עם כל שכנותיה של טורקיה והיום הוא הגיע למצב שיש לו הרבה מאוד בעיות עם רוב שכנותיה של טורקיה. עכשיו מתברר שהדבר העיקרי שמעסיק אותם זה פוטנציאל הגז באגן המזרחי של הים התיכון ואני חושב שהתברר שהתיאבון הטורקי יותר גדול מבית הבליעה שלהם.