תשלום מקדמה בהליכי כינוס נכסים
תשלום המקדמה בהליכי כינוס נכסים עלול להזיק הן למוכר והן לבנק.
תשלום המקדמה בהליכי כינוס נכסים עלול להזיק הן למוכר והן לבנק.
לפיכך, במקרים כאלה ראוי להיעתר לבקשה להקטנת המקדמה
על פי ההוראות שנקבעו בתיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), נדרש רוכש זכויות במקרקעין (למעט רוכש זכויות בדירת מגורים מזכה) לבצע ניכוי מס במקור מתוך סכום התמורה הקבוע בהסכם המכר כמקדמה על חשבון מס השבח, בשיעור שבין 7.5% ל-15%, בהתאם למועד רכישת המקרקעין.
תכלית מנגנון ניכוי המס במקור היא לספק לרוכשים הגנה, באמצעות האפשרות לקבל את אישורי המסים לשם השלמת רישום הזכויות במקרקעין כנגד תשלום המקדמה. לפיכך הרוכש נהנה ולא על חשבון המוכר, שכן אף אם סכום המקדמה היה גבוה מסכום המס האמיתי, יוחזר הסכום ששולם ביתר למוכר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק.
ואולם, במכירה על ידי כונס נכסים עלול להיווצר עיוות במקרים שבהם סכום המקדמה גבוה מחבות המס כפי שתיקבע בשומות המנהל, שכן כספי התמורה המיועדים לשרת את חוב החייב לבנק הזוכה ממשיכים לצבור באותה עת ריבית חריגה (הגבוהה באופן משמעותי מהריבית שתצטרף להחזר בגין מקדמה ששולמה ביתר).
מסיבה זו פוגע הניכוי במקור הן בבנק אשר חוב החייב כלפיו ממשיך לתפוח, והן בחייב אשר יתרת חובו לבנק תהא גדולה יותר (בשל הפערים בין הריבית על החזר המקדמה לריבית שצובר החוב).
יתרה מכך, הרציונל העומד בבסיס הניכוי במקור אינו מתקיים בהליכי כינוס, שכן הרוכש אינו בסכנה של היעדר מקור לכיסוי סכומי המס החלים על המוכר, מאחר שסכומים אלו ישולמו על ידי הכונס מתוך קופת הכינוס. אף אם יחולק דיווידנד לבנק אשר נקט בהליכי הכינוס לפני שהתקבלו אישורי המסים, הרי יחולק הדיווידנד רק כנגד כתב שיפוי של הבנק המופקד כתנאי למינוי הכונס, שבו יתחייב להשיב לקופת הכינוס כל סכום שהכונס יצטרך לשלם בגין מסים שיחולו על המכר.
זאת ועוד, על פי הפסיקה במקרים של מכירה מכוח סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 יקבל הרוכש את האישור לרישום על שמו בכל מקרה (פסק הדין עבד שלאטה, ת"א 17554/94).
נקודה נוספת הראויה להתייחסות היא זהות מקבל ההחזר במקרה שבו שולם מס ביתר. המקדמה ששולמה ביתר היא בבחינת חלק מן התמורה המתקבלת בגין מכירת זכויות הבעלים בנכס, וסכום זה משועבד לטובת הבנק אשר נקט בהליכי הכינוס. כלומר, סכום ההחזר חייב להשתלם לקופת הכינוס המתנהלת על ידי כונס הנכסים ולא לידי החייב. אשר על כן, יש לוודא כי בידי מנהל מס שבח הכלים הנחוצים לשם הפיקוח והאכיפה הנדרשים במקרה זה, כדי למנוע זליגה של כספי המכר בחזרה לידי החייב חלף העברתם לידי כונס הנכסים ומשם אל נושי החייב.
לאור האמור לעיל, מוצע כהליך שגרתי להיענות לבקשה להקטנת מקדמה אשר מוגשת על ידי כונס נכסים (כנגד התחייבות של הכונס לשאת בחיוב המס שיחול), וכן להשיב את החזר המקדמה אך ורק לחשבון הכינוס.
*תודתנו נתונה לעו"ד רן ברא"ז על הסיוע בכתיבת המאמר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
