מע"מ בעסקה שבה עוסק נותן שירותי הסעה לתיירים בעבור חברת תיירות

עו"ד טלי יהושע

עוסק נותן שירות של הסעות וטיולים לתיירים מחו"ל בעבור חברת תיירות ישראלית. מוציא חשבונית מס ומשלם מע"מ. החברה מעוניינת לשלם בעבור השירותים ללא מע"מ, מפני שלטענתה לא תוכל לבקש החזר מע"מ תשומות על הוצאות אלה

שאלה:

-----------------

עוסק נותן שירות של הסעות וטיולים לתיירים מחו"ל בעבור חברת תיירות ישראלית. העוסק מוציא חשבונית מס ומשלם מע"מ. החברה מעוניינת לשלם בעבור השירותים ללא מע"מ, מפני שלטענתה לא תוכל לבקש החזר מע"מ תשומות על הוצאות אלה כיוון שמדובר בהסעות ובטיולים לתיירים. החברה דורשת חשבונית עם מע"מ אפס ומבטיחה כי לא תבקש מע"מ תשומות. הסדר כזה יגרום לעוסק הפסדים.

השאלות:

1. האם צודקת החברה בטענתה כי לא תוכל לקזז מע"מ תשומות?

2. מהו התנאי בסעיף 30ב לחוק מע"מ?

תשובה:

-----------------

בין סעיפי המשנה של סעיף 30(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") נמצא סעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, המשית מע"מ בשיעור אפס בגין פעילות כלהלן:

"הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין או בעקיפין. והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רישיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1958".

היינו, אספקת שירותי הסעה לתייר חייבת במע"מ בשיעור אפס.

בעניין המונח "הסעת סיור" לתייר ניתנו זה מכבר כמה פסקי דין, למשל בעניין ע"א 460/00 ממן מסופי מטען וניטול בע"מ נ' מנהל מע"מ (מסים יז/2, ה-44) נקבע כי מונח זה כולל גם הסעה של תייר מהמלון שבו הוא מתגורר לשדה התעופה ובחזרה.

משמעות קביעת שיעור אפס לשירותי הסעה לתייר היא הטבה כפולה. מחד גיסא העוסק אינו מחייב את התייר במע"מ (אלא במע"מ בשיעור אפס), ומאידך גיסא הוא זכאי לנכות את מס התשומות בגין אספקת שירות זה. זאת מאחר שעל פי סעיף 30(ב) לחוק, עסקה החייבת במע"מ אפס נחשבת לעסקה חייבת במס לכל דבר ועניין, וכלשון הסעיף: "מי שחל עליו מס בשיעור אפס, דינו לעניין חוק זה והתקנות על פיו כדין חייב במס".

משכך, על פי הוראות סעיף 41 לחוק זכאי העוסק לנכות את מס התשומות הגלום בעסקה זו, שכן סעיף זה קובע כי "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס".

לפיכך בענייננו, הספק אשר מספק שירותי הסעה לחברת התיירות הישראלית ינפיק לחברת התיירות חשבונית בצירוף מע"מ בשיעור מלא. הספק לא יוכל ליהנות מהטבת המס בדמות מע"מ בשיעור אפס, שכן הוא אינו פועל מול התיירים.

ואולם, חברת התיירות המספקת את שירותי ההסעה האמורים לתיירים תוכל ליהנות ממע"מ בשיעור אפס הקבוע בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, היינו - להנפיק לתיירים חשבונית בצירוף מע"מ אפס, וכן לנכות את מס התשומות בגין רכישת השירותים מן הספק.

יצוין כי לשם קבלת הטבת המס האמורה, יש לעמוד בשני תנאים:

האחד - כמפורט בסעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק, כלי הרכב המשמש להסעת התיירים צריך רישיון או היתר להסעה כאמור על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים;

השני - כמפורט בתקנה 12(א)(3) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, בחשבונית שמוצאת לתייר יש לציין את מספר הרישוי של הרכב ואת שם נהג הרכב.

הרחבה בעניין שיעור מע"מ אפס בגין אספקת שירותים לתיירים אפשר למצוא גם בע"ש 5067/06 החוויה הישראלית שירותי תיירות חינוכית בע"מ נ' מנהל מע"מ, אם כי פסק דין זה עסק בשירותי לינה לתייר ולא בשירותי הסעה.

המשיבה - מומחית במס ערך מוסף, מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. ממשרד שקל ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רון 27/01/2015 15:40
    הגב לתגובה זו
    התנאים להחלת מע"מ בשיעור אפס מס בשיעור אפס יחול על השירות (מאלה שפורטו לעיל ), אם מתקיימים לגביו התנאים הבאים: 1. השירות ניתן לתייר השוהה בישראל עפ"י אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, ב/3, ב/4, או למי שנכנס לישראל עפ"י צו או היתר מיוחד (דיפלומטים, נציגי מדינות-חוץ, וכו'). 2. בידי נותן השירות הסכם או מסמך אחר, המאשר את פרטי העיסקה (למשל, הזמנה). 3. בידי נותן השירות רישום שמו של התייר, מענו הקבוע ומספר דרכונו. 4. הוצאה חשבונית המפרטת את השירות שניתן לתייר. 5. לגבי הסעת סיור של תייר או בהשכרת רכב מנועי פרטי לתייר, יצויין בחשבונית שהוצאה לתייר מספר הרישוי של הרכב, ולפי העניין - שם הנהג. 6. לגבי אספקת ארוחות לתייר אגב הסעת סיור באוטובוס, יצויין מספר הרישוי של האוטובוס בחשבונית המוצאת למסיע. נרשמו בספרי החשבונות של נותן השירות - מחיר העיסקה (לרבות דרך התשלום), והמטבע שבו שולמה העיסקה. מסעדה מספקת ארוחות לתיירים בזמן סיור מוגדר מראש .. יכולה להוציא חשבונית עם מע" אפס ?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: