דעה

ארכאיות במונחי יח"צ ומשרדי הפרסום או: עיין ערך 'ניו מדיה'

גילי כהן על מה שמסתתר מאחורי פתיחות מחלקות ה"ניו מדיה" במשרדי הפרסום והיח"צ ועל המציאות המשתנה שכבר יוצרת את הדבר החם הבא
גילי כהן | (9)

לסדנאות הייפר איילנד מגיעים ותיקי תעשיית הפרסום מהאסכולה הישנה בארה"ב מלאי בטחון עצמי וחדורים באמונה כי פרסום הוא פרסום ומי שיודע לייצר פרסומת מבריקה פשוט צריך להחליף את ערוץ ההפצה ולהפיץ את הקראייטיב שלו בדרך אחרת קרי באינטרנט או ברשת החברתית.

רק לאחר שלושה ימים ארוכים וגדושים בהרצאות ושיחות הם מוכנים להודות כי העולם כפי שהם מכירים השתנה ללא הכר ועל מנת להתמודד עם האתגרים החדשים הם יאלצו לשנות את הבסיס החשיבתי של עבודתם באופן רדיקלי ולא מתפשר.

בסוף התהליך אותם מנהלים, שמוכנים להתמודד עם האמת הקשה, מפנימים כי טאלנט צעיר, "חיית רשת" מ"דור הקוונטים", שגויס במהלך חירום על מנת להתמודד עם דרישת הלקוח הגדול של המשרד להגדיל את הנוכחות שלו ברשת האינטרנט ושובץ כמובן לאחר שיחת מוטיבציה על ההתפתחות הטכנולוגית של המשרד, תחת מנהל קראייטיב שריד עבר "מדור הדוס", יצור בסופו של דבר יצור כלאיים שלא יבריק בקראייטיב איכותי ולא יתהדר בחדשנות פורצת.

גם המולי"ם הותיקים בישראל ערים לנעשה בעולם ובחודשים האחרונים אנחנו עדים למדורים חדשים בעיתונות הכלכלית רובם תחת הכותרת "ניו מדיה", מדורים המתיימרים לסקר את תחום "סושיאל מדיה", הבלוגיספירה והחדשנות ברשת.

כמובן שמשרדי הפרסום זיהו זאת ראשונים, אך באופן מפתיע אף בתחום המנומנם עד כה שנקרא יחסי ציבור, אנו מוצאים תחת כל עץ רענן חברה חדשה או מחלקה של איש אחד הנושאת גם היא את ההגדרה הסקסית "ניו מדיה" וגם באג'נדה שלה נמצא תחום הסושיאל מדיה או אולי נאמר- פייסבוק.

אז נניח שאני יכול להבין את הארכאיות והתגובות האיטיות של חלק המול"ים בעולם הפרינט המאותגר על ידי עיתונות מסוג חדש-עיתונות הטאבלטים מבית מדרשם של ענקי המדיה ריצ'ארד ברנסון ורופרט מורדוק ועיתונות הבלוג כדוגמת "הפינגטון בלוג", שנמכר לאחרונה ב315- מליון דולר, המרימה את ראשה ומקבל את העובדה המתמיהה, כי הם בוחרים למתג את המדורים האמורים תחת שם הקוד "ניו מדיה".

מה שקשה לי יותר להבין זה את חלק מהקולגות שלנו ששולחים מייל מלא גאווה כתוב בפונט חדשני, המקרין עדכניות חגיגית על פתיחת מחלקת "הניו מדיה" החדשה שלהם, טוב שהם לא כתבו בכותרת "שלאגר חדש במשרד הישן".

הניו מדיה הוא ביטוי שנכנס לחיינו לפני כמה שנים בהם הווירטואליות השיווקית הייתה בחיתוליה. ימים בהם עדיין פייסבוק היה משהו מחתרתי לכמה חברים מהרוורד ואז הוא באמת היה "ניו". היום, כשבפייסבוק רשומים מעל 500 מליון איש וכל 20 דקות עוד 1,320,000 תמונות מתויגות ועוד 10,208,000 תגובות נכתבות, הוא ממש כבר לא "ניו" הוא פשוט קיים כאילו היה שם תמיד.

אז מה זה ניו מדיה אתם שואלים?

אם שנת 2010 הייתה שנת הפייסבוק והרשתות החברתיות אז ההערכות מדברות על 2011 כשנת הסלולר. אני יודע שיהיו מנהלי שיווק ועיתונאים סקפטיים שיגידו "מה סלולר? עזוב כבר מדברים על זה כמה שנים ועדיין זה לא תופס...".

לאותם אנשים אני אזכיר שרק לפני עשור אחרי שהאינטרנט כבש את העולם, עדיין אצלנו היו שאמרו "עזבו זו פיקציה כל האינטרנט הזה...", והיום עשר שנים מאוחר יותר הפרסום באינטרנט עקף בסיבוב את הרדיו ושלטי החוצות ועם קצב גידול מרשים של 18% בשנת 2010 זו לא תהיה הפתעה אם בעתיד הקרוב הוא לא יהפך לסיגמנט השני בעוגת הפרסום על חשבון הפרינט המדשדש, עם קצב גידול שלילי (7%) ב2010.

ה-מדיה

הגיע הזמן שעורכי העיתונים (על אף תלותם בתקציבי הפרסום בפרינט), ישכילו להעניק נפח ראוי למהלכים ברשתות חברתיות, לסרטונים וויראליים ולמהלכי בלוגרים ויפסיקו להתייחס אליהם כגימיקים נחמדים וכעלה תאנה, המנסה לחפות על שמרנות ערכאית ולא ידחפו אותם למדורים שוליים תחת הכותרת "ניו מדיה", תחת אותם "מדורי הניו מדיה" כדאי שיסקרו מהלכים סלולריים חדשניים או קמפיינים מסקרנים שלובי מדיה.

ופניה אחרונה לאותם קולגות שפתחו חברות/מחלקות הנושאות אף הן את "השם המפורש", אם אתם רוצים להפוך את התחום הזה לתחום רלוונטי עם תקציבים בהתאם, כדאי שתפסיקו להתייחס אליו כמשהו "חדש" שעוד לא ממש יודעים לאן הוא יוביל, כדאי שתפנימו שאתם לא "ניו מדיה" אתם ה-מדיה והשימוש במונח הערכאי הזה, מעבר לעובדה שאינו מביא אתכם למיינסטרים, גם אינו מצביע על חדשנות פורצת דרך מצידכם כי "ניו מדיה" זה לא מה שחשבתם!

הכותב הוא גילי כהן, יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G-GROUP

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דוד 24/03/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
    גילית כל הכבוד
  • 8.
    ג'וני דרמה 23/03/2011 23:11
    הגב לתגובה זו
    -מדיה. כל אנשי היח"צ האלו חופרים ומברברים לנו את השכל בטורים שנראים דומים אחד לשני על אותו נושא בדיוק. אני עוד מחשיב את עצמי לאחד שמכיר, נושם וחי מדיה חברתית והאנשים האלה פשוט מגעילים אותי בחוסר מקוריות, בנליות ושעמום תהומי שלהם. הוא ספציפית דווקא הצליח טיפה לחדש בשני המשפטים האחרונים בפנייה לכל המשרדים להתייחס לנושא טיפה שונה. אבל חוץ מזה? אותו השיט. אותכם לוינס.
  • 7.
    שולי 23/03/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
    התמודדות עם בלוגרים מה היא!
  • 6.
    צודק במאה אחוז! (ל"ת)
    ספי 23/03/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אהבתי, ותודה לאייפון (ל"ת)
    א. 23/03/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ורה 23/03/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו כולם יתחילו לכתוב כמה גיבוב השטויות הזה הוא פורץ דרך לא חידשת כלום
  • 3.
    מעניין מאודדד (ל"ת)
    ציון 23/03/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 23/03/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    הכתבות של גילי מאוד מעניינות.. כיף לקרוא
  • 1.
    אהבתי (ל"ת)
    אוהד 23/03/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.