דעה

ארכאיות במונחי יח"צ ומשרדי הפרסום או: עיין ערך 'ניו מדיה'

גילי כהן על מה שמסתתר מאחורי פתיחות מחלקות ה"ניו מדיה" במשרדי הפרסום והיח"צ ועל המציאות המשתנה שכבר יוצרת את הדבר החם הבא
גילי כהן | (9)

לסדנאות הייפר איילנד מגיעים ותיקי תעשיית הפרסום מהאסכולה הישנה בארה"ב מלאי בטחון עצמי וחדורים באמונה כי פרסום הוא פרסום ומי שיודע לייצר פרסומת מבריקה פשוט צריך להחליף את ערוץ ההפצה ולהפיץ את הקראייטיב שלו בדרך אחרת קרי באינטרנט או ברשת החברתית.

רק לאחר שלושה ימים ארוכים וגדושים בהרצאות ושיחות הם מוכנים להודות כי העולם כפי שהם מכירים השתנה ללא הכר ועל מנת להתמודד עם האתגרים החדשים הם יאלצו לשנות את הבסיס החשיבתי של עבודתם באופן רדיקלי ולא מתפשר.

בסוף התהליך אותם מנהלים, שמוכנים להתמודד עם האמת הקשה, מפנימים כי טאלנט צעיר, "חיית רשת" מ"דור הקוונטים", שגויס במהלך חירום על מנת להתמודד עם דרישת הלקוח הגדול של המשרד להגדיל את הנוכחות שלו ברשת האינטרנט ושובץ כמובן לאחר שיחת מוטיבציה על ההתפתחות הטכנולוגית של המשרד, תחת מנהל קראייטיב שריד עבר "מדור הדוס", יצור בסופו של דבר יצור כלאיים שלא יבריק בקראייטיב איכותי ולא יתהדר בחדשנות פורצת.

גם המולי"ם הותיקים בישראל ערים לנעשה בעולם ובחודשים האחרונים אנחנו עדים למדורים חדשים בעיתונות הכלכלית רובם תחת הכותרת "ניו מדיה", מדורים המתיימרים לסקר את תחום "סושיאל מדיה", הבלוגיספירה והחדשנות ברשת.

כמובן שמשרדי הפרסום זיהו זאת ראשונים, אך באופן מפתיע אף בתחום המנומנם עד כה שנקרא יחסי ציבור, אנו מוצאים תחת כל עץ רענן חברה חדשה או מחלקה של איש אחד הנושאת גם היא את ההגדרה הסקסית "ניו מדיה" וגם באג'נדה שלה נמצא תחום הסושיאל מדיה או אולי נאמר- פייסבוק.

אז נניח שאני יכול להבין את הארכאיות והתגובות האיטיות של חלק המול"ים בעולם הפרינט המאותגר על ידי עיתונות מסוג חדש-עיתונות הטאבלטים מבית מדרשם של ענקי המדיה ריצ'ארד ברנסון ורופרט מורדוק ועיתונות הבלוג כדוגמת "הפינגטון בלוג", שנמכר לאחרונה ב315- מליון דולר, המרימה את ראשה ומקבל את העובדה המתמיהה, כי הם בוחרים למתג את המדורים האמורים תחת שם הקוד "ניו מדיה".

מה שקשה לי יותר להבין זה את חלק מהקולגות שלנו ששולחים מייל מלא גאווה כתוב בפונט חדשני, המקרין עדכניות חגיגית על פתיחת מחלקת "הניו מדיה" החדשה שלהם, טוב שהם לא כתבו בכותרת "שלאגר חדש במשרד הישן".

הניו מדיה הוא ביטוי שנכנס לחיינו לפני כמה שנים בהם הווירטואליות השיווקית הייתה בחיתוליה. ימים בהם עדיין פייסבוק היה משהו מחתרתי לכמה חברים מהרוורד ואז הוא באמת היה "ניו". היום, כשבפייסבוק רשומים מעל 500 מליון איש וכל 20 דקות עוד 1,320,000 תמונות מתויגות ועוד 10,208,000 תגובות נכתבות, הוא ממש כבר לא "ניו" הוא פשוט קיים כאילו היה שם תמיד.

אז מה זה ניו מדיה אתם שואלים?

אם שנת 2010 הייתה שנת הפייסבוק והרשתות החברתיות אז ההערכות מדברות על 2011 כשנת הסלולר. אני יודע שיהיו מנהלי שיווק ועיתונאים סקפטיים שיגידו "מה סלולר? עזוב כבר מדברים על זה כמה שנים ועדיין זה לא תופס...".

לאותם אנשים אני אזכיר שרק לפני עשור אחרי שהאינטרנט כבש את העולם, עדיין אצלנו היו שאמרו "עזבו זו פיקציה כל האינטרנט הזה...", והיום עשר שנים מאוחר יותר הפרסום באינטרנט עקף בסיבוב את הרדיו ושלטי החוצות ועם קצב גידול מרשים של 18% בשנת 2010 זו לא תהיה הפתעה אם בעתיד הקרוב הוא לא יהפך לסיגמנט השני בעוגת הפרסום על חשבון הפרינט המדשדש, עם קצב גידול שלילי (7%) ב2010.

ה-מדיה

הגיע הזמן שעורכי העיתונים (על אף תלותם בתקציבי הפרסום בפרינט), ישכילו להעניק נפח ראוי למהלכים ברשתות חברתיות, לסרטונים וויראליים ולמהלכי בלוגרים ויפסיקו להתייחס אליהם כגימיקים נחמדים וכעלה תאנה, המנסה לחפות על שמרנות ערכאית ולא ידחפו אותם למדורים שוליים תחת הכותרת "ניו מדיה", תחת אותם "מדורי הניו מדיה" כדאי שיסקרו מהלכים סלולריים חדשניים או קמפיינים מסקרנים שלובי מדיה.

ופניה אחרונה לאותם קולגות שפתחו חברות/מחלקות הנושאות אף הן את "השם המפורש", אם אתם רוצים להפוך את התחום הזה לתחום רלוונטי עם תקציבים בהתאם, כדאי שתפסיקו להתייחס אליו כמשהו "חדש" שעוד לא ממש יודעים לאן הוא יוביל, כדאי שתפנימו שאתם לא "ניו מדיה" אתם ה-מדיה והשימוש במונח הערכאי הזה, מעבר לעובדה שאינו מביא אתכם למיינסטרים, גם אינו מצביע על חדשנות פורצת דרך מצידכם כי "ניו מדיה" זה לא מה שחשבתם!

הכותב הוא גילי כהן, יועץ תקשורת ומבעלי גיל-עד תקשורת וקבוצת G-GROUP

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    דוד 24/03/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
    גילית כל הכבוד
  • 8.
    ג'וני דרמה 23/03/2011 23:11
    הגב לתגובה זו
    -מדיה. כל אנשי היח"צ האלו חופרים ומברברים לנו את השכל בטורים שנראים דומים אחד לשני על אותו נושא בדיוק. אני עוד מחשיב את עצמי לאחד שמכיר, נושם וחי מדיה חברתית והאנשים האלה פשוט מגעילים אותי בחוסר מקוריות, בנליות ושעמום תהומי שלהם. הוא ספציפית דווקא הצליח טיפה לחדש בשני המשפטים האחרונים בפנייה לכל המשרדים להתייחס לנושא טיפה שונה. אבל חוץ מזה? אותו השיט. אותכם לוינס.
  • 7.
    שולי 23/03/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
    התמודדות עם בלוגרים מה היא!
  • 6.
    צודק במאה אחוז! (ל"ת)
    ספי 23/03/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אהבתי, ותודה לאייפון (ל"ת)
    א. 23/03/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ורה 23/03/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו כולם יתחילו לכתוב כמה גיבוב השטויות הזה הוא פורץ דרך לא חידשת כלום
  • 3.
    מעניין מאודדד (ל"ת)
    ציון 23/03/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה 23/03/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    הכתבות של גילי מאוד מעניינות.. כיף לקרוא
  • 1.
    אהבתי (ל"ת)
    אוהד 23/03/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה

הטיסות יתייקרו, אבל זו הבעיה הקטנה - ארודאן רוצה לחמש את טורקיה ורואה בישראל אויב שצריך לחסלו. מה צפוי בשלב הבא של העימות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טורקיה ארדואן

החמרה נוספת ביחסים עם טורקיה וחשש אמיתי שבהדרגה האיומים של ארדואן נגדנו והרצון שלו לפגוע באויב הישראלי, יהפכו למציאות. טורקיה מנתקת לחלוטין את קשריה הכלכליים עם ישראל ומטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה. הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי אמר כי  "החלטנו לנתק לחלוטין את הקשרים הכלכליים והמסחריים עם ישראל,  ולסגור את המרחב האווירי שלנו בפני מטוסיה". המשמעות המיידית היא הארכת הטיסות למקומות מסוימים באירופה , שתלווה בעליית מחירים. 

מאז ההצהרה, עוקב משרד התחבורה אחר מצב בו טורקיה עלולה להפר את אמנת שיקגו לתעופה אזרחית. נכון לעכשיו, טיסות ממשיכות לעבור מעל השטח הטורקי וטרם התקבלו דיווחים רשמיים על שינוי מהארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים. ההפרה הפוטנציאלית מתייחסת לסעיפים 11 ו-12 באמנת שיקגו, הקובעים שחוקי הטיס חייבים להיות אחידים ושוויוניים לכל המדינות ללא אפליה. בהערכה ראשונית, טורקיה עלולה לנסות להצדיק חריגות בהבחנה בין סוגי מטוסים שונים - צבאיים, ממשלתיים או אזרחיים. המקרה נבדק על רקע טיסת ישראייר לבאטומי שצפויה לחלוף מעל טורקיה. אמנת שיקגו, שנחתמה ב-1944 ונכנסה לתוקף ב-1947, מהווה את הבסיס המשפטי לארגון ICAO ולניהול התעבורה האווירית הבינלאומית. בשלב זה, נראה שהמגבלות עשויות להתמקד במטוסים צבאיים או במטענים ספציפיים, ולא בטיסות אזרחיות רגילות.

העיתוי אינו לגמרי ברור. דבריו פידאן כללו אמירות חריפות כגון, "מתקפותיה הפזיזות של ישראל בעזה, לבנון, תימן, סוריה ואיראן הן סימן ברור לכך שלישראל מנטליות של מדינת טרור, ושהיא מפירה את הסדר ואת החוק הבין-לאומי" וייתכן שמגיעים לאור דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהכיר לראשונה ברצח העם הארמני על ידי חיילי האימפריה העותמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת ראיון לפודקאסט אמריקני ביום שלישי. כמו כן, ייתכן כי זו תגובה על ההפגזות של חיל האוויר בחודש האחרון בסוריה, ולאחרונה כללו אף מבצע סמוך לדמשק, שבמהלכו אותר והוחרם ציוד ריגול מתוצרת טורקיה שהוגדר כ"סודי ורגיש" וכתוצאה מכך הוזהר המשטר החדש בסוריה מפני שיתוף פעולה הדוק עם טורקיה, תוך הגדרה של הצעד כ"משחק מסוכן באש".

ייתכן גם שזו תגובה על רקע הגברת הלחימה בעזה והרצון של ישראל לחסל לחלוטין את החמאס גם במקומות שעד כה לא נכנסו אליהם וששם מסתתרים מנהיגי חמאס לצד החטופים.   

הידרדרות מתמשכת 

ההתדרדרות מול אנקרה היא תהליך מתמשך וממש מפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", טורקיה מאשימה, תוקפת ומחרימה את ישראל. ארדואן אף אמר שצריך לחסל את ישראל.  "ישראל לא תעצור בעזה, ואחרי כיבוש רמאללה תרצה גם את סוריה ולבנון", אמר הנשיא הטורקי, והזהיר שגם ארצו תהיה בסכנה: "חמאס לא מגן רק על עזה, אלא גם על טורקיה. מדינות איסלאמיות חייבות להקים ברית נגד הטרור הישראלי"