מדד ת"א-100 בתשואת חסר מול העולם - איך זה קורה?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסביר מדוע קיימת כרגע מגמת "נדידת כספים" מן השווקים המתפתחים לשווקים המפותחים ונותן צפי לעתיד להתרחש במדדים המובילים בארץ
סיון ליימן | (5)

כמעט מבלי ששמנו לב השיגו המדדים המובילים של הבורסה בת"א מתחילת 2011 תשואות ח-ס-ר משמעותיות בהשוואה למדדים של בורסות השווקים המפותחים. בימים כתיקונם היינו מצפים שבזמן שמדדי המניות של השווקים המפותחים רושמים עליות שערים נאות יעלה מדד ת"א 100 אף הוא; ואולם מדד ת"א 100 רשם מתחילת השנה ירידה של 0.5% בעוד שבתקופה זו רשם מדד הנסדק, לדוגמא, עלייה של קרוב ל-6%. להלן טבלה המפרטת את השינויים בשערי המדדים המובילים בעולם בכל שנת 2010 ומתחילת 2011:

ניתן ללמוד מהטבלה ששנת 2011 מסתמנת עד כה כשנה סלקטיבית בשווקי המניות - כשם שירד מדד ת"א 100 כן ירדו גם מדדי המניות של סין, ברזיל והודו; אך בעוד מדד ת"א 100 ירד בצורה מינורית - נפל המדד בהודו בכ-11%.

לעומתם עלו מדדי המניות של המדינות המפותחות מתחילת השנה, וכך ראינו עלייה נאה במדדי המניות של ארה"ב, אנגליה, צרפת ויפן. מעניין לגלות שדווקא בישראל - הנמנית על המדינות המפותחות - ירדו הממדים המובילים מתחילת השנה, מגמה זהה לזו הקיימת כרגע במדינות מתפתחות.

המשקיעים ברחבי הגלובוס בחרו להסיט כספים מהשווקים המתעוררים לשווקים המפותחים, כאשר אחת הסיבות העיקריות להוצאת הכספים היא שיעורי האינפלציה הגבוהים - כתוצאה מעליית מחירי הסחורות והנפט - אשר גוררת בעקבותיהם העלאות ריבית במדינות אלו. כך, לדוגמא, ניתן לציין את סין שהעלתה את הריבית שלוש פעמים בארבעת החודשים האחרונים (!) לרמה של 6.06% כתוצאה מעלייה של 4.6% במדד המחירים לצרכן בדצמבר 2010.

עליית הריבית בשווקים המתפתחים כמו-גם התערבויות של הממשל (כפי שראינו בברזיל בתחילת השנה - חובת נזילות של 60% על עסקאות מט"ח) מעלה את חשש המשקיעים מפני התקררות הכלכלה במדינות אלה אשר עשויה לפגוע בצמיחתן.

בזמן שהמשקיעים חוששים מפני הצפוי בכלכלות המתפתחות הם מעדיפים להעביר כספים לשווקים המפותחים דוגמת ארה"ב ואירופה. בארה"ב יצאו לאחרונה נתוני מאקרו טובים מהצפוי (מדד מנהלי הרכש ואבטלה) ובאירופה ירד חשש המשקיעים מפני התחדשות משבר האשראי ובשל כל האמור לעיל עלו מדדי המניות של השווקים המפותחים מתחילת השנה.

אשר לישראל - החשש הגיאו-פוליטי בעקבות המשבר במצרים הבריח את המשקיעים הזרים בסוף ינואר, דבר שהביא לירידה במדדי המניות. יחד עם זאת, יש לזכור כי הנתונים הכלכליים של המשק הישראלי מעידים בלא כל ספק על המשך הצמיחה במשק, ובהיעדר משברים ביטחוניים באזור והמשך המגמה החיובית בשווקים בעולם - אנו עתידים לראות את מדדי המניות ממשיכים לעלות.

מאת: סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מסכים לגמרי עם הנאמר. (ל"ת)
    מוני קטמוני 15/02/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה הזמן לעליות! קדימה! (ל"ת)
    אורי 15/02/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ליימן תגיד לאלטשולר שלא יעתיק כתבות ממך! (ל"ת)
    חיים 15/02/2011 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיגיעו כבר העליות, קדימה! (ל"ת)
    אבנר 15/02/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק בהחלט , תודה סיוון (ל"ת)
    יוני 15/02/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.