בעד דון דרייפר ששם את הענף על המפה
לאנשי מקצוע רבים, גם בענף הפרסום, יש נטייה לחפש את המטבע מתחת לפנס - שלהם. עמיתי ורעי גינגי פרידמן, איש מקצוע ותיק ומכובד בענף, שבאמתחתו יישום אלפי עובדים בעשרות משרדי פרסום, נפל בקלישאה,
טוען גינגי בשפתו הססגונית שדון דרייפר הוא לא איש מופת. הוא רב-שגל שאינו בוחל (כמעט) בכלום, הוא דופק את עובדיו ואת לקוחותיו, הוא גרם לאחיו להתאבד לאחר שסירב להכיר בו, הוא שתיין על גבול האלכוהוליסט, הוא מתייחס לאשתו כאחרון השוביניסטים, לעזאזל - אפילו שמו הוא לא באמת דון דרייפר. הכל נכון. אלא שדון דרייפר הוא מותג טלוויזיוני, כזה שנועד לייצר עניין, תיעוב, הזדהות (בסתר?), מחאה, הערצה, קנאה, כעס, כמיהה, געגועים, דרמה, הומור ועוד ועוד. דון דרייפר, הוא אחד המותגים החזקים ביותר שראיתי בעשר השנים האחרונות בענף.
דון דרייפר ומד-מן עשו לענף הפרסום את שעשתה CSI למז"פ ו-ER לרופאים והרבה יותר. דון דרייפר, בדרכו המושחזת, המעוררת לעיתים אנטגוניזם, שם את ענף הפרסום על המפה, בישראל ומחוצה לה, בצורה שאף קקטוס או איגוד הצליח מעולם לעשות, וכנראה שגם לא יצליח.
אני מודה: לא יצא לי לחיות בתקופה המדוברת. בתקופתי (לצערי) לא ניתן לעשן במשרד, וגם הנשים (לשמחתי) כבר מזמן לא מכינות קפה וכותבות מכתבים של הבוס במכונת הכתיבה. ברור שהיום הפרסומאים מדוייקים ומקצועיים הרבה יותר יש להם יותר כלים, וידע נרכש של למעלה ממאה שנות פרסום. יש להם גם את האינטרנט, והפייסבוק. זה לא הדבר היחיד ששונה: גם התקשורת השתנתה. בתקופתו של דון דרייפר גוף מפרסם לא היה נותן במה לביקורת על קמפיין שלו עצמו, באמצעי המדיה שלו. אני נתתי במה לביקורת של גינגי על קמפיין אייס, באתר אייס.
שואל גינגי: את מי משרת הקמפיין הזה? את הפרסומאים? את הענף? את אייס? לפי גינגי, הקמפיין הזה עושה שירות דוב לכל אחד מאלה, לא זאת אף זאת, גם "מעליב". לא נעלבתי, גינגי. אני שוחה בביצה מספיק שנים, למדתי איך לראות את המטבעות מחוץ לאלומת הפנסים שרבים (חלקם טובים) ניסו להציב לי. אז בוא ידידי, אדליק למענך את האור, כדי שתוכל לכבות את הפנס ולחסוך בסוללות מזהמות (פוליטיקלי קורקט ירקרק מסוג זה או אחר).
דון דרייפר הוא אחד המותגים המוצלחים והאיכותיים ביותר שנבנו פה בשנים האחרונות. גם אייס. לכן אייס גאה לקשור את עצמו למותג כמו דון דרייפר. לכן כל אחד שאחראי על 10,000 ההצבעות שנספרו עד כה במבצע, הבין בדיוק שהוא מצביע לפרסומאי שבעיניו יכול לעשות למשרדו, ללקוחותיו ולענף כולו את שדון דרייפר עשה בסדרה מד-מן. זה לא אומר שספי שקד, אם יבחר לדרייפר הישראלי, הוא רב-שגל חסר רגש (מהיכרות אישית הוא מאוהב באשתו, ויש לו סיבה טובה), זה לא אומר שהדר גולדמן הוא אלכוהוליסט, או שגדעון עמיחי הוא לא מענקי הפרסום בארץ אם לא עבר שלב.
גינגי ידידי, כשלת בחטא הקדמון של כל פרסומאי באשר הוא: הבנת הבריף. דון דרייפר העלה את הפרסום על המפה, ומבצע דון דרייפר באייס עושה את אותו הדבר, רק באמצעות יצירת שיחה ובאזז ברשת הפייסבוק. אתה ידידי, שמעת, קראת והגבת על הקמפיין. אתה אחת ממכלול הסיבות להצלחתו של קמפיין דון דרייפר. תודה לך.
- 5.איריס 07/02/2011 11:44הגב לתגובה זוlike
- 4.like (ל"ת)איריס 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 3.טלי 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זולייק!
- 2.אבל מי אתה? (ל"ת)מעניין... 07/02/2011 11:33הגב לתגובה זו
- 1.ניצול ענף הפרסום 07/02/2011 11:31הגב לתגובה זואיזו מהירות תגובה! תשע דקות בדיוק מהפרסום של גינגי ועד לפיצוח הבריף... מי אמר אסטרטגיה ולא קיבל?
- תרגע, תנוח, תשתה קצת 10/02/2011 13:04הגב לתגובה זובמקום למדוד זמן תגובה מפרסום המאמר, תמדוד מהרגע שהמאמר הגיע לאייס והמתין שיעלו אותו לאתר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
