בעד דון דרייפר ששם את הענף על המפה
לאנשי מקצוע רבים, גם בענף הפרסום, יש נטייה לחפש את המטבע מתחת לפנס - שלהם. עמיתי ורעי גינגי פרידמן, איש מקצוע ותיק ומכובד בענף, שבאמתחתו יישום אלפי עובדים בעשרות משרדי פרסום, נפל בקלישאה,
טוען גינגי בשפתו הססגונית שדון דרייפר הוא לא איש מופת. הוא רב-שגל שאינו בוחל (כמעט) בכלום, הוא דופק את עובדיו ואת לקוחותיו, הוא גרם לאחיו להתאבד לאחר שסירב להכיר בו, הוא שתיין על גבול האלכוהוליסט, הוא מתייחס לאשתו כאחרון השוביניסטים, לעזאזל - אפילו שמו הוא לא באמת דון דרייפר. הכל נכון. אלא שדון דרייפר הוא מותג טלוויזיוני, כזה שנועד לייצר עניין, תיעוב, הזדהות (בסתר?), מחאה, הערצה, קנאה, כעס, כמיהה, געגועים, דרמה, הומור ועוד ועוד. דון דרייפר, הוא אחד המותגים החזקים ביותר שראיתי בעשר השנים האחרונות בענף.
דון דרייפר ומד-מן עשו לענף הפרסום את שעשתה CSI למז"פ ו-ER לרופאים והרבה יותר. דון דרייפר, בדרכו המושחזת, המעוררת לעיתים אנטגוניזם, שם את ענף הפרסום על המפה, בישראל ומחוצה לה, בצורה שאף קקטוס או איגוד הצליח מעולם לעשות, וכנראה שגם לא יצליח.
אני מודה: לא יצא לי לחיות בתקופה המדוברת. בתקופתי (לצערי) לא ניתן לעשן במשרד, וגם הנשים (לשמחתי) כבר מזמן לא מכינות קפה וכותבות מכתבים של הבוס במכונת הכתיבה. ברור שהיום הפרסומאים מדוייקים ומקצועיים הרבה יותר יש להם יותר כלים, וידע נרכש של למעלה ממאה שנות פרסום. יש להם גם את האינטרנט, והפייסבוק. זה לא הדבר היחיד ששונה: גם התקשורת השתנתה. בתקופתו של דון דרייפר גוף מפרסם לא היה נותן במה לביקורת על קמפיין שלו עצמו, באמצעי המדיה שלו. אני נתתי במה לביקורת של גינגי על קמפיין אייס, באתר אייס.
שואל גינגי: את מי משרת הקמפיין הזה? את הפרסומאים? את הענף? את אייס? לפי גינגי, הקמפיין הזה עושה שירות דוב לכל אחד מאלה, לא זאת אף זאת, גם "מעליב". לא נעלבתי, גינגי. אני שוחה בביצה מספיק שנים, למדתי איך לראות את המטבעות מחוץ לאלומת הפנסים שרבים (חלקם טובים) ניסו להציב לי. אז בוא ידידי, אדליק למענך את האור, כדי שתוכל לכבות את הפנס ולחסוך בסוללות מזהמות (פוליטיקלי קורקט ירקרק מסוג זה או אחר).
דון דרייפר הוא אחד המותגים המוצלחים והאיכותיים ביותר שנבנו פה בשנים האחרונות. גם אייס. לכן אייס גאה לקשור את עצמו למותג כמו דון דרייפר. לכן כל אחד שאחראי על 10,000 ההצבעות שנספרו עד כה במבצע, הבין בדיוק שהוא מצביע לפרסומאי שבעיניו יכול לעשות למשרדו, ללקוחותיו ולענף כולו את שדון דרייפר עשה בסדרה מד-מן. זה לא אומר שספי שקד, אם יבחר לדרייפר הישראלי, הוא רב-שגל חסר רגש (מהיכרות אישית הוא מאוהב באשתו, ויש לו סיבה טובה), זה לא אומר שהדר גולדמן הוא אלכוהוליסט, או שגדעון עמיחי הוא לא מענקי הפרסום בארץ אם לא עבר שלב.
גינגי ידידי, כשלת בחטא הקדמון של כל פרסומאי באשר הוא: הבנת הבריף. דון דרייפר העלה את הפרסום על המפה, ומבצע דון דרייפר באייס עושה את אותו הדבר, רק באמצעות יצירת שיחה ובאזז ברשת הפייסבוק. אתה ידידי, שמעת, קראת והגבת על הקמפיין. אתה אחת ממכלול הסיבות להצלחתו של קמפיין דון דרייפר. תודה לך.
- 5.איריס 07/02/2011 11:44הגב לתגובה זוlike
- 4.like (ל"ת)איריס 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 3.טלי 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זולייק!
- 2.אבל מי אתה? (ל"ת)מעניין... 07/02/2011 11:33הגב לתגובה זו
- 1.ניצול ענף הפרסום 07/02/2011 11:31הגב לתגובה זואיזו מהירות תגובה! תשע דקות בדיוק מהפרסום של גינגי ועד לפיצוח הבריף... מי אמר אסטרטגיה ולא קיבל?
- תרגע, תנוח, תשתה קצת 10/02/2011 13:04הגב לתגובה זובמקום למדוד זמן תגובה מפרסום המאמר, תמדוד מהרגע שהמאמר הגיע לאייס והמתין שיעלו אותו לאתר.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
