בעד דון דרייפר ששם את הענף על המפה
לאנשי מקצוע רבים, גם בענף הפרסום, יש נטייה לחפש את המטבע מתחת לפנס - שלהם. עמיתי ורעי גינגי פרידמן, איש מקצוע ותיק ומכובד בענף, שבאמתחתו יישום אלפי עובדים בעשרות משרדי פרסום, נפל בקלישאה,
טוען גינגי בשפתו הססגונית שדון דרייפר הוא לא איש מופת. הוא רב-שגל שאינו בוחל (כמעט) בכלום, הוא דופק את עובדיו ואת לקוחותיו, הוא גרם לאחיו להתאבד לאחר שסירב להכיר בו, הוא שתיין על גבול האלכוהוליסט, הוא מתייחס לאשתו כאחרון השוביניסטים, לעזאזל - אפילו שמו הוא לא באמת דון דרייפר. הכל נכון. אלא שדון דרייפר הוא מותג טלוויזיוני, כזה שנועד לייצר עניין, תיעוב, הזדהות (בסתר?), מחאה, הערצה, קנאה, כעס, כמיהה, געגועים, דרמה, הומור ועוד ועוד. דון דרייפר, הוא אחד המותגים החזקים ביותר שראיתי בעשר השנים האחרונות בענף.
דון דרייפר ומד-מן עשו לענף הפרסום את שעשתה CSI למז"פ ו-ER לרופאים והרבה יותר. דון דרייפר, בדרכו המושחזת, המעוררת לעיתים אנטגוניזם, שם את ענף הפרסום על המפה, בישראל ומחוצה לה, בצורה שאף קקטוס או איגוד הצליח מעולם לעשות, וכנראה שגם לא יצליח.
אני מודה: לא יצא לי לחיות בתקופה המדוברת. בתקופתי (לצערי) לא ניתן לעשן במשרד, וגם הנשים (לשמחתי) כבר מזמן לא מכינות קפה וכותבות מכתבים של הבוס במכונת הכתיבה. ברור שהיום הפרסומאים מדוייקים ומקצועיים הרבה יותר יש להם יותר כלים, וידע נרכש של למעלה ממאה שנות פרסום. יש להם גם את האינטרנט, והפייסבוק. זה לא הדבר היחיד ששונה: גם התקשורת השתנתה. בתקופתו של דון דרייפר גוף מפרסם לא היה נותן במה לביקורת על קמפיין שלו עצמו, באמצעי המדיה שלו. אני נתתי במה לביקורת של גינגי על קמפיין אייס, באתר אייס.
שואל גינגי: את מי משרת הקמפיין הזה? את הפרסומאים? את הענף? את אייס? לפי גינגי, הקמפיין הזה עושה שירות דוב לכל אחד מאלה, לא זאת אף זאת, גם "מעליב". לא נעלבתי, גינגי. אני שוחה בביצה מספיק שנים, למדתי איך לראות את המטבעות מחוץ לאלומת הפנסים שרבים (חלקם טובים) ניסו להציב לי. אז בוא ידידי, אדליק למענך את האור, כדי שתוכל לכבות את הפנס ולחסוך בסוללות מזהמות (פוליטיקלי קורקט ירקרק מסוג זה או אחר).
דון דרייפר הוא אחד המותגים המוצלחים והאיכותיים ביותר שנבנו פה בשנים האחרונות. גם אייס. לכן אייס גאה לקשור את עצמו למותג כמו דון דרייפר. לכן כל אחד שאחראי על 10,000 ההצבעות שנספרו עד כה במבצע, הבין בדיוק שהוא מצביע לפרסומאי שבעיניו יכול לעשות למשרדו, ללקוחותיו ולענף כולו את שדון דרייפר עשה בסדרה מד-מן. זה לא אומר שספי שקד, אם יבחר לדרייפר הישראלי, הוא רב-שגל חסר רגש (מהיכרות אישית הוא מאוהב באשתו, ויש לו סיבה טובה), זה לא אומר שהדר גולדמן הוא אלכוהוליסט, או שגדעון עמיחי הוא לא מענקי הפרסום בארץ אם לא עבר שלב.
גינגי ידידי, כשלת בחטא הקדמון של כל פרסומאי באשר הוא: הבנת הבריף. דון דרייפר העלה את הפרסום על המפה, ומבצע דון דרייפר באייס עושה את אותו הדבר, רק באמצעות יצירת שיחה ובאזז ברשת הפייסבוק. אתה ידידי, שמעת, קראת והגבת על הקמפיין. אתה אחת ממכלול הסיבות להצלחתו של קמפיין דון דרייפר. תודה לך.
- 5.איריס 07/02/2011 11:44הגב לתגובה זוlike
- 4.like (ל"ת)איריס 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 3.טלי 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זולייק!
- 2.אבל מי אתה? (ל"ת)מעניין... 07/02/2011 11:33הגב לתגובה זו
- 1.ניצול ענף הפרסום 07/02/2011 11:31הגב לתגובה זואיזו מהירות תגובה! תשע דקות בדיוק מהפרסום של גינגי ועד לפיצוח הבריף... מי אמר אסטרטגיה ולא קיבל?
- תרגע, תנוח, תשתה קצת 10/02/2011 13:04הגב לתגובה זובמקום למדוד זמן תגובה מפרסום המאמר, תמדוד מהרגע שהמאמר הגיע לאייס והמתין שיעלו אותו לאתר.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
