בעד דון דרייפר ששם את הענף על המפה
לאנשי מקצוע רבים, גם בענף הפרסום, יש נטייה לחפש את המטבע מתחת לפנס - שלהם. עמיתי ורעי גינגי פרידמן, איש מקצוע ותיק ומכובד בענף, שבאמתחתו יישום אלפי עובדים בעשרות משרדי פרסום, נפל בקלישאה,
טוען גינגי בשפתו הססגונית שדון דרייפר הוא לא איש מופת. הוא רב-שגל שאינו בוחל (כמעט) בכלום, הוא דופק את עובדיו ואת לקוחותיו, הוא גרם לאחיו להתאבד לאחר שסירב להכיר בו, הוא שתיין על גבול האלכוהוליסט, הוא מתייחס לאשתו כאחרון השוביניסטים, לעזאזל - אפילו שמו הוא לא באמת דון דרייפר. הכל נכון. אלא שדון דרייפר הוא מותג טלוויזיוני, כזה שנועד לייצר עניין, תיעוב, הזדהות (בסתר?), מחאה, הערצה, קנאה, כעס, כמיהה, געגועים, דרמה, הומור ועוד ועוד. דון דרייפר, הוא אחד המותגים החזקים ביותר שראיתי בעשר השנים האחרונות בענף.
דון דרייפר ומד-מן עשו לענף הפרסום את שעשתה CSI למז"פ ו-ER לרופאים והרבה יותר. דון דרייפר, בדרכו המושחזת, המעוררת לעיתים אנטגוניזם, שם את ענף הפרסום על המפה, בישראל ומחוצה לה, בצורה שאף קקטוס או איגוד הצליח מעולם לעשות, וכנראה שגם לא יצליח.
אני מודה: לא יצא לי לחיות בתקופה המדוברת. בתקופתי (לצערי) לא ניתן לעשן במשרד, וגם הנשים (לשמחתי) כבר מזמן לא מכינות קפה וכותבות מכתבים של הבוס במכונת הכתיבה. ברור שהיום הפרסומאים מדוייקים ומקצועיים הרבה יותר יש להם יותר כלים, וידע נרכש של למעלה ממאה שנות פרסום. יש להם גם את האינטרנט, והפייסבוק. זה לא הדבר היחיד ששונה: גם התקשורת השתנתה. בתקופתו של דון דרייפר גוף מפרסם לא היה נותן במה לביקורת על קמפיין שלו עצמו, באמצעי המדיה שלו. אני נתתי במה לביקורת של גינגי על קמפיין אייס, באתר אייס.
שואל גינגי: את מי משרת הקמפיין הזה? את הפרסומאים? את הענף? את אייס? לפי גינגי, הקמפיין הזה עושה שירות דוב לכל אחד מאלה, לא זאת אף זאת, גם "מעליב". לא נעלבתי, גינגי. אני שוחה בביצה מספיק שנים, למדתי איך לראות את המטבעות מחוץ לאלומת הפנסים שרבים (חלקם טובים) ניסו להציב לי. אז בוא ידידי, אדליק למענך את האור, כדי שתוכל לכבות את הפנס ולחסוך בסוללות מזהמות (פוליטיקלי קורקט ירקרק מסוג זה או אחר).
דון דרייפר הוא אחד המותגים המוצלחים והאיכותיים ביותר שנבנו פה בשנים האחרונות. גם אייס. לכן אייס גאה לקשור את עצמו למותג כמו דון דרייפר. לכן כל אחד שאחראי על 10,000 ההצבעות שנספרו עד כה במבצע, הבין בדיוק שהוא מצביע לפרסומאי שבעיניו יכול לעשות למשרדו, ללקוחותיו ולענף כולו את שדון דרייפר עשה בסדרה מד-מן. זה לא אומר שספי שקד, אם יבחר לדרייפר הישראלי, הוא רב-שגל חסר רגש (מהיכרות אישית הוא מאוהב באשתו, ויש לו סיבה טובה), זה לא אומר שהדר גולדמן הוא אלכוהוליסט, או שגדעון עמיחי הוא לא מענקי הפרסום בארץ אם לא עבר שלב.
גינגי ידידי, כשלת בחטא הקדמון של כל פרסומאי באשר הוא: הבנת הבריף. דון דרייפר העלה את הפרסום על המפה, ומבצע דון דרייפר באייס עושה את אותו הדבר, רק באמצעות יצירת שיחה ובאזז ברשת הפייסבוק. אתה ידידי, שמעת, קראת והגבת על הקמפיין. אתה אחת ממכלול הסיבות להצלחתו של קמפיין דון דרייפר. תודה לך.
- 5.איריס 07/02/2011 11:44הגב לתגובה זוlike
- 4.like (ל"ת)איריס 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זו
- 3.טלי 07/02/2011 11:40הגב לתגובה זולייק!
- 2.אבל מי אתה? (ל"ת)מעניין... 07/02/2011 11:33הגב לתגובה זו
- 1.ניצול ענף הפרסום 07/02/2011 11:31הגב לתגובה זואיזו מהירות תגובה! תשע דקות בדיוק מהפרסום של גינגי ועד לפיצוח הבריף... מי אמר אסטרטגיה ולא קיבל?
- תרגע, תנוח, תשתה קצת 10/02/2011 13:04הגב לתגובה זובמקום למדוד זמן תגובה מפרסום המאמר, תמדוד מהרגע שהמאמר הגיע לאייס והמתין שיעלו אותו לאתר.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
