זינקו ללא סיבה: שתי מניות הנמצאות בהסדר חוב וטיפסו בעשרות אחוזים

אחת החברות מתחום הנדל"ן והשנייה מתחום קבלנות התשתיות. בשתי החברות צפויים מחזיקי החוב לוותר על חלק מהחוב ולהמירו במניות
תומר קורנפלד | (11)

*** פורסם לראשונה: 13:33

שתי מניות קטנות ריכזו היום עניין רב וזינקו בצורה חדה וללא כל הסבר כלכלי העומד מאחריהן. הדבר המשותף לשתי החברות הוא שמדובר בחברות קטנות הנמצאות בקשיים ובמגעים להסדר לקראת גיבוש הסדר חוב. שתי החברות הן חברת הנדל"ן תשואה 10 וחברת קבלנות התשתיות מלרג.

חברת תשואה 10 העוסקת בתחום הנדל"ן והיא נמצאת כיום בשליטת יונה שמש וחבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי. מניית החברה טיפסה ב-715 במחזור של 2.2 מיליון שקל. החברה נקלעה לקשיים במשבר העולמי האחרון ולא הצליחה לעמוד בתשלומים למחזיקי החוב.

בהודעה שהוציאה החברה לפני כשבוע ועל פי ההסדר המתגבש - בעלי החוב צפויים להשתלט על החברה ולהמיר את חובם למניות. בשלב זה לא ידוע מה יהיה חלקם של בעלי המניות בהסדר - אולם אם לשפוט על פי הסדרים דומים, בעלי המניות ידוללו כמעט לחלוטין.

נציין כי בחודש ספטמבר האחרון קרה דבר דומה במניות החברה. משפל של 1.3 אגורות, זינקה מניית החברה ביום מסחר בודד לרמה של 3.8 אגורות. מאז איבדה מניית החברה גובה עד לשער של 1.7 אגורות - השער האחרון לפני הזינוק הנוכחי.

החברה השנייה היא חברת מלרג העוסקת בתחום קבלנות התשתיות. לפני מספר חודשים נקלעה החברה לקשיים תזרימיים והגישה לבית המשפט בקשה (שאושרה) להקפאת הליכים. מאז ועד היום ניהלה החברה מגעים עם שתי קבוצות שירכשו את החברה.

ההצעה הטובה ביותר וזו שגם אושרה על ידי מחזיקי האג"ח היא של ארקו אחזקות. במסגרת העסקה ארקו תקבל 51% ממניותיה של מלרג והיתרה תועבר למחזיקי החוב. עוד סוכם כי ארקו תרכוש את השליטה תמורת סכום של 100,000 שקל ותעמיד לחברה הון חוזר בהיקף של 9.9 מיליון שקל נוספים. עוד סוכם, כי פרט למניות, ימירו בעלי החוב את חובה של מלרג אליהם לסדרת אג"ח חדשה בהיקף של 70 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    במלרג אין מה לחפש במניה. האגח מעניינות. (ל"ת)
    ירין 10/01/2011 01:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הנביא 09/01/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
    המניה חתכה למעלה מ-50 אחוז. כיום היא בשערים של היום שהמניה זינקה. היא מנייה במגזר הנפט, ורק נכנסה לתחום. אך להערכתי - סיכון מאוד גבוה (אני לא הייתי שם שם את כל הוני).
  • 9.
    ומה עם ספן? למה עולה היום ויום חמישי? (ל"ת)
    גיל 09/01/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    טלי 09/01/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    לכו תעבדו
  • 7.
    המשקיע הפשוט 09/01/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    קל מאוד להריץ מניות בעלי ערך נמוך ואז במכה אחת למכור, המשקיע הפשוט שלא מודע לתרגילים כאלו נכנס ומהר מאוד מוצא את עצמו מופסד והרבה. אני בפרוש יכול לאמר שבעבר אכלתי אותה באיזו מניה ולא עוד, אבל כמו שאומר המשפט: פריירים לא מתים הם מתחלפים!!!
  • 6.
    r 09/01/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    במלרג ארקו לוקחים 51% מניות והנושים 49%. בעלי המניות לפני קיום ההסדר מאבדים הכל. דבר דומה היה בשבוע שעבר בנידר ואנשים קנו בעלייה של מאות אחוזים.
  • 5.
    בנצי 09/01/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
    מתי יזנקו לנדמארק וליטו גרופ?
  • 4.
    משקיע 09/01/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפהההההההההההה
  • 3.
    מחזור ש 40 אלף שקל במלרג ,נו באמת !!!!!!!! (ל"ת)
    מלרג 09/01/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הנביא 09/01/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה. אפשר לעשות סיבובים טובים.
  • 1.
    הנביא 09/01/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    כשמניות מגיעות ל-1 אגורה כמעט (תשואה 10, היתה לא מזמן ממש קרובה) והן לא ברשימת שימור - קל מאוד להריץ אותן. מעניין, שאחרי הזינוק, הן גם נחתכות מאוד חזק - ושוב, מי שנכנס בשערים לאחר הקפיצה המטאורית, יכול לחכות שנים שהכסף יחזור לקדמותו.
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות