זינקו ללא סיבה: שתי מניות הנמצאות בהסדר חוב וטיפסו בעשרות אחוזים

אחת החברות מתחום הנדל"ן והשנייה מתחום קבלנות התשתיות. בשתי החברות צפויים מחזיקי החוב לוותר על חלק מהחוב ולהמירו במניות
תומר קורנפלד | (11)

*** פורסם לראשונה: 13:33

שתי מניות קטנות ריכזו היום עניין רב וזינקו בצורה חדה וללא כל הסבר כלכלי העומד מאחריהן. הדבר המשותף לשתי החברות הוא שמדובר בחברות קטנות הנמצאות בקשיים ובמגעים להסדר לקראת גיבוש הסדר חוב. שתי החברות הן חברת הנדל"ן תשואה 10 וחברת קבלנות התשתיות מלרג.

חברת תשואה 10 העוסקת בתחום הנדל"ן והיא נמצאת כיום בשליטת יונה שמש וחבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי. מניית החברה טיפסה ב-715 במחזור של 2.2 מיליון שקל. החברה נקלעה לקשיים במשבר העולמי האחרון ולא הצליחה לעמוד בתשלומים למחזיקי החוב.

בהודעה שהוציאה החברה לפני כשבוע ועל פי ההסדר המתגבש - בעלי החוב צפויים להשתלט על החברה ולהמיר את חובם למניות. בשלב זה לא ידוע מה יהיה חלקם של בעלי המניות בהסדר - אולם אם לשפוט על פי הסדרים דומים, בעלי המניות ידוללו כמעט לחלוטין.

נציין כי בחודש ספטמבר האחרון קרה דבר דומה במניות החברה. משפל של 1.3 אגורות, זינקה מניית החברה ביום מסחר בודד לרמה של 3.8 אגורות. מאז איבדה מניית החברה גובה עד לשער של 1.7 אגורות - השער האחרון לפני הזינוק הנוכחי.

החברה השנייה היא חברת מלרג העוסקת בתחום קבלנות התשתיות. לפני מספר חודשים נקלעה החברה לקשיים תזרימיים והגישה לבית המשפט בקשה (שאושרה) להקפאת הליכים. מאז ועד היום ניהלה החברה מגעים עם שתי קבוצות שירכשו את החברה.

ההצעה הטובה ביותר וזו שגם אושרה על ידי מחזיקי האג"ח היא של ארקו אחזקות. במסגרת העסקה ארקו תקבל 51% ממניותיה של מלרג והיתרה תועבר למחזיקי החוב. עוד סוכם כי ארקו תרכוש את השליטה תמורת סכום של 100,000 שקל ותעמיד לחברה הון חוזר בהיקף של 9.9 מיליון שקל נוספים. עוד סוכם, כי פרט למניות, ימירו בעלי החוב את חובה של מלרג אליהם לסדרת אג"ח חדשה בהיקף של 70 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    במלרג אין מה לחפש במניה. האגח מעניינות. (ל"ת)
    ירין 10/01/2011 01:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הנביא 09/01/2011 19:35
    הגב לתגובה זו
    המניה חתכה למעלה מ-50 אחוז. כיום היא בשערים של היום שהמניה זינקה. היא מנייה במגזר הנפט, ורק נכנסה לתחום. אך להערכתי - סיכון מאוד גבוה (אני לא הייתי שם שם את כל הוני).
  • 9.
    ומה עם ספן? למה עולה היום ויום חמישי? (ל"ת)
    גיל 09/01/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    טלי 09/01/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    לכו תעבדו
  • 7.
    המשקיע הפשוט 09/01/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    קל מאוד להריץ מניות בעלי ערך נמוך ואז במכה אחת למכור, המשקיע הפשוט שלא מודע לתרגילים כאלו נכנס ומהר מאוד מוצא את עצמו מופסד והרבה. אני בפרוש יכול לאמר שבעבר אכלתי אותה באיזו מניה ולא עוד, אבל כמו שאומר המשפט: פריירים לא מתים הם מתחלפים!!!
  • 6.
    r 09/01/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    במלרג ארקו לוקחים 51% מניות והנושים 49%. בעלי המניות לפני קיום ההסדר מאבדים הכל. דבר דומה היה בשבוע שעבר בנידר ואנשים קנו בעלייה של מאות אחוזים.
  • 5.
    בנצי 09/01/2011 14:56
    הגב לתגובה זו
    מתי יזנקו לנדמארק וליטו גרופ?
  • 4.
    משקיע 09/01/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    כסף על הרצפהההההההההההה
  • 3.
    מחזור ש 40 אלף שקל במלרג ,נו באמת !!!!!!!! (ל"ת)
    מלרג 09/01/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הנביא 09/01/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה. אפשר לעשות סיבובים טובים.
  • 1.
    הנביא 09/01/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    כשמניות מגיעות ל-1 אגורה כמעט (תשואה 10, היתה לא מזמן ממש קרובה) והן לא ברשימת שימור - קל מאוד להריץ אותן. מעניין, שאחרי הזינוק, הן גם נחתכות מאוד חזק - ושוב, מי שנכנס בשערים לאחר הקפיצה המטאורית, יכול לחכות שנים שהכסף יחזור לקדמותו.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.