משרד האוצר על אוקטובר: ציפיות האינפלציה זינקו, אמון הצרכנים נסוג לאחור
על פי נתוני סקירת המשק החודשית של הממשל (אורות אדומים), אוקטובר מצטייר כחודש יציב עבור כלכלת ישראל. בסחר החוץ של ישראל נרשם שיפור קל, כאשר ביצוא הסחורות חלה עלייה קלה לאחר חודשיים של ירידות חדות. עלייה נרשמה גם ביבוא הסחורות.
בשוק העבודה נרשמו נתונים מעורבים כאשר ברבעון השלישי עלה שיעור האבטלה לרמה של 6.6%, אולם זה מיוחס בעיקר לגידול מהיר בשיעור ההשתתפות. במשרד האוצר אומרים כי "לו היה שיעור ההשתתפות נותר זהה לרמתו ברבעון הקודם שיעור האבטלה היה יורד לרמה של 5.5%.
ביציבות המחירים נרשמה הרעה מסוימת בחודש אוקטובר. במהלך החודש הגביר בנק ישראל באופן משמעותי את היקף רכישות המט"ח וחלה עלייה בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים, אשר בחודש אוקטובר היו מצויות בגבול העליון של היעד ובחודש נובמבר אף חצו אותו.
מדד מנהלי הרכש עלה באוקטובר מ-50.9 נקודות לרמה של 57.6 נקודות, מה שמשקף ציפייה להתרחבות בתעשייה. מנגד, מדד אמון הצרכנים נסוג מעט לאחור. בתעשייה, מדד הייצור התעשייתי רשם ירידה של קרוב ל-4% באוקטובר, המכירות ברשתות השיווק רשמו האטה חודשית של כ-3%.
בתחום הפעילות הריאלית פורסמו מדדים מעורבים ונראה כי קצב הצמיחה במשק המשיך במגמה יציבה לאורך הרבעון השלישי של 2010. מנתוני החשבונאות הלאומית נראה כי חל גידול בתוצר העסקי ובצריכה הפרטית. בגביית המיסים חלה ירידה בחודש אוקטובר, אך זו הושפעה מדחיית החזרי מע"מ מחודש ספטמבר לחודש אוקטובר.
מנתוני אורות אדומים לחודש אוקטובר עולה כי חל גידול שנתי של 11% במספר הדירות שנמכרו באוקטובר, אולם המחירים מתחילים לרדת ובשרון מתקשים למכור במחירים המבוקשים.
בכלכלה העולמית נמשכה מגמת הדשדוש. באירופה הואט כצפוי קצב הצמיחה ברבעון השלישי וניכר כי חלה החרפה מסוימת במשבר החובות של מדינות ה- PIIGS. בארה"ב נמשכה המגמה השלילית בשוק הנדל"ן והקיפאון בשוק העבודה, כאשר שיעור האבטלה במשק עלה ל-9.8%.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
